שמות 1

1 ואלה שמות בני ישראל הבאים מצרימה את יעקב איש וביתו באו

Estos son los nombres de los hijos de Israel que entraron en Egipto con Jacob, cada uno con su familia:

2 ראובן שמעון לוי ויהודה

Rubén, Simeón, Leví, Judá,

3 יששכר זבולן ובנימן

Isacar, Zabulón, Benjamín,

4 דן ונפתלי גד ואשר

Dan, Neftalí, Gad y Aser.

5 ויהי כל נפש יצאי ירך יעקב--שבעים נפש ויוסף היה במצרים

Todos los descendientes nacidos de Jacob eran setenta almas. José estaba ya en Egipto.

6 וימת יוסף וכל אחיו וכל הדור ההוא

Luego murió José, y todos sus hermanos, y toda aquella generación.

7 ובני ישראל פרו וישרצו וירבו ויעצמו--במאד מאד ותמלא הארץ אתם

Mas los hijos de Israel crecieron y se multiplicaron, y llegaron a ser numerosos y fuertes, y se llenó de ellos el país.

8 ויקם מלך חדש על מצרים אשר לא ידע את יוסף

Entretanto se alzó sobre Egipto un nuevo rey, que nada sabía de José;

9 ויאמר אל עמו הנה עם בני ישראל--רב ועצום ממנו

el cual dijo a su pueblo: “Mirad, el pueblo de los hijos de Israel es más numeroso y más fuerte que nosotros.

10 הבה נתחכמה לו פן ירבה והיה כי תקראנה מלחמה ונוסף גם הוא על שנאינו ונלחם בנו ועלה מן הארץ

Tomemos, pues, precauciones contra él, no sea que siga multiplicándose, y en caso de venir sobre nosotros una guerra, se asocie también él a nuestros enemigos para combatirnos, y salga (después) del país.”

11 וישימו עליו שרי מסים למען ענתו בסבלתם ויבן ערי מסכנות לפרעה--את פתם ואת רעמסס

Por lo cual pusieron sobre (Israel), sobrestantes de trabajos a fin de oprimirlos con sus cargas; y así edificaron para el Faraón ciudades almacenes: Pitom y Ramesés.

12 וכאשר יענו אתו כן ירבה וכן יפרץ ויקצו מפני בני ישראל

Pero cuanto más los oprimían, tanto más crecían y tanto más se multiplicaban, de modo que (los egipcios) tomaron aversión a los hijos de Israel.

13 ויעבדו מצרים את בני ישראל בפרך

Entonces los egipcios redujeron a cruel servidumbre a los hijos de Israel,

14 וימררו את חייהם בעבדה קשה בחמר ובלבנים ובכל עבדה בשדה--את כל עבדתם אשר עבדו בהם בפרך

y les amargaron la vida con duros trabajos de arcilla y ladrillos, toda suerte de labores del campo y toda clase de servidumbre con que los oprimían por fuerza.

15 ויאמר מלך מצרים למילדת העברית אשר שם האחת שפרה ושם השנית פועה

El rey de Egipto dio también orden a las parteras de las hebreas, de las cuales una se llamaba Sifrá, y la otra Puá,

16 ויאמר בילדכן את העבריות וראיתן על האבנים אם בן הוא והמתן אתו ואם בת הוא וחיה

diciéndoles: “Cuando asistáis a las hebreas en sus partos, averiguad el sexo; si es niño, matadlo; mas si es niña, vivirá.”

17 ותיראן המילדת את האלהים ולא עשו כאשר דבר אליהן מלך מצרים ותחיין את הילדים

Pero las parteras temían a Dios, y no hicieron como les había mandado el rey de Egipto, sino que dejaban con vida a los niños.

18 ויקרא מלך מצרים למילדת ויאמר להן מדוע עשיתן הדבר הזה ותחיין את הילדים

Por lo cual llamó el rey de Egipto a las parteras y les dijo: “¿Por qué hacéis esto y dejáis con vida a los niños?”

19 ותאמרן המילדת אל פרעה כי לא כנשים המצרית העברית כי חיות הנה בטרם תבוא אלהן המילדת וילדו

Respondieron las parteras al Faraón: “Porque las hebreas no son como las egipcias. Son robustas, y antes que a ellas llegue la partera, ya han dado a luz.”

20 וייטב אלהים למילדת וירב העם ויעצמו מאד

Recompensó Dios a las parteras; y se multiplicó el pueblo y se hizo muy poderoso.

21 ויהי כי יראו המילדת את האלהים ויעש להם בתים

Y por haber temido las parteras a Dios, Él les dio numerosa prole.

22 ויצו פרעה לכל עמו לאמר כל הבן הילוד היארה תשליכהו וכל הבת תחיון

Entonces dio el Faraón a todo su pueblo esta orden: “Todo niño que naciere (a los hebreos) lo echaréis al río; mas a toda niña dejaréis con vida.”