שמות 1

1 ואלה שמות בני ישראל הבאים מצרימה את יעקב איש וביתו באו

Voici les noms des enfants d'Israël venus en Egypte; — ils y vinrent avec Jacob, chacun avec sa famille —:

2 ראובן שמעון לוי ויהודה

Ruben, Siméon, Lévi, Juda,

3 יששכר זבולן ובנימן

Issachar, Zabulon, Benjamin,

4 דן ונפתלי גד ואשר

Dan, Nephtali, Gad et Aser.

5 ויהי כל נפש יצאי ירך יעקב--שבעים נפש ויוסף היה במצרים

Toutes les personnes issues de Jacob étaient au nombre de soixante-dix, et Joseph était déjà en Egypte.

6 וימת יוסף וכל אחיו וכל הדור ההוא

Joseph mourut, ainsi que tous ses frères et toute cette génération.

7 ובני ישראל פרו וישרצו וירבו ויעצמו--במאד מאד ותמלא הארץ אתם

Les enfants d'Israël furent féconds et multiplièrent; ils devinrent nombreux et très puissants, et le pays en fut rempli.

8 ויקם מלך חדש על מצרים אשר לא ידע את יוסף

Il s'éleva sur l'Egypte un nouveau roi qui ne connaissait pas Joseph.

9 ויאמר אל עמו הנה עם בני ישראל--רב ועצום ממנו

Il dit à son peuple: " Voici que les enfants d'Israël forment un peuple plus nombreux et plus puissant que nous.

10 הבה נתחכמה לו פן ירבה והיה כי תקראנה מלחמה ונוסף גם הוא על שנאינו ונלחם בנו ועלה מן הארץ

Allons! Prenons des précautions contre lui, de peur qu'il ne s'accroisse, et que, une guerre survenant, il ne se joigne à nos ennemis pour nous combattre, et ne sorte ensuite du pays. "

11 וישימו עליו שרי מסים למען ענתו בסבלתם ויבן ערי מסכנות לפרעה--את פתם ואת רעמסס

Les Egyptiens établirent donc sur Israël des chefs de corvée, afin de l'accabler par des travaux pénibles. C'est ainsi qu'il bâtit des villes pour servir de magasins à Pharaon, savoir Pithom et Ramsès.

12 וכאשר יענו אתו כן ירבה וכן יפרץ ויקצו מפני בני ישראל

Mais plus on l'accablait, plus il multipliait et s'accroissait, et l'on prit en aversion les enfants d'Israël.

13 ויעבדו מצרים את בני ישראל בפרך

Les Egyptiens firent travailler les enfants d'Israël par force;

14 וימררו את חייהם בעבדה קשה בחמר ובלבנים ובכל עבדה בשדה--את כל עבדתם אשר עבדו בהם בפרך

ils leur rendaient la vie amère par de rudes travaux, mortier, briques et toute sorte de travaux des champs, tout le travail qu'ils leur imposaient avec dureté.

15 ויאמר מלך מצרים למילדת העברית אשר שם האחת שפרה ושם השנית פועה

Le roi d'Egypte parla aussi aux sages-femmes des Hébreux, dont l'une se nommait Séphora, et l'autre Phua.

16 ויאמר בילדכן את העבריות וראיתן על האבנים אם בן הוא והמתן אתו ואם בת הוא וחיה

Il leur dit: " Quand vous accoucherez les femmes des Hébreux, et que vous les verrez sur le double siège, si c'est un fils, faites-le mourir; si c'est une fille, elle peut vivre. "

17 ותיראן המילדת את האלהים ולא עשו כאשר דבר אליהן מלך מצרים ותחיין את הילדים

Mais les sages-femmes craignirent Dieu, et ne firent pas comme leur avait dit le roi d'Egypte; elles laissèrent vivre les garçons.

18 ויקרא מלך מצרים למילדת ויאמר להן מדוע עשיתן הדבר הזה ותחיין את הילדים

Le roi d'Egypte fit appeler les sages-femmes et leur dit: " Pourquoi avez-vous agi ainsi, et avez-vous laissé vivre les garçons? "

19 ותאמרן המילדת אל פרעה כי לא כנשים המצרית העברית כי חיות הנה בטרם תבוא אלהן המילדת וילדו

Les sages-femmes répondirent à Pharaon: " C'est que les femmes des Hébreux ne ressemblent pas aux Egyptiennes: elles sont vigoureuses, et elles accouchent avant l'arrivée de la sage-femme. "

20 וייטב אלהים למילדת וירב העם ויעצמו מאד

Et Dieu fit du bien aux sages-femmes, et le peuple devint nombreux et extrêmement fort.

21 ויהי כי יראו המילדת את האלהים ויעש להם בתים

Parce que les sages-femmes avaient craint Dieu, Dieu fit prospérer leur maison.

22 ויצו פרעה לכל עמו לאמר כל הבן הילוד היארה תשליכהו וכל הבת תחיון

Alors Pharaon donna cet ordre à tout son peuple: " Vous jetterez dans le fleuve tout fils qui naîtra et vous laisserez vivre toutes les filles. "