< שמות 1 >
ואלה שמות בני ישראל הבאים מצרימה את יעקב איש וביתו באו | 1 |
Now these [are] the names of the children of Israel, which came into Egypt; every man and his household came with Jacob.
Reuben, Simeon, Levi, and Judah,
Issachar, Zebulun, and Benjamin,
Dan, and Naphtali, Gad, and Asher.
ויהי כל נפש יצאי ירך יעקב--שבעים נפש ויוסף היה במצרים | 5 |
And all the souls that came out of the loins of Jacob were seventy souls: for Joseph was in Egypt [already].
וימת יוסף וכל אחיו וכל הדור ההוא | 6 |
And Joseph died, and all his brethren, and all that generation.
ובני ישראל פרו וישרצו וירבו ויעצמו--במאד מאד ותמלא הארץ אתם | 7 |
And the children of Israel were fruitful, and increased abundantly, and multiplied, and waxed exceeding mighty; and the land was filled with them.
ויקם מלך חדש על מצרים אשר לא ידע את יוסף | 8 |
Now there arose up a new king over Egypt, which knew not Joseph.
ויאמר אל עמו הנה עם בני ישראל--רב ועצום ממנו | 9 |
And he said unto his people, Behold, the people of the children of Israel [are] more and mightier than we:
הבה נתחכמה לו פן ירבה והיה כי תקראנה מלחמה ונוסף גם הוא על שנאינו ונלחם בנו ועלה מן הארץ | 10 |
Come on, let us deal wisely with them; lest they multiply, and it come to pass, that, when there falleth out any war, they join also unto our enemies, and fight against us, and [so] get them up out of the land.
וישימו עליו שרי מסים למען ענתו בסבלתם ויבן ערי מסכנות לפרעה--את פתם ואת רעמסס | 11 |
Therefore they did set over them taskmasters to afflict them with their burdens. And they built for Pharaoh treasure cities, Pithom and Raamses.
וכאשר יענו אתו כן ירבה וכן יפרץ ויקצו מפני בני ישראל | 12 |
But the more they afflicted them, the more they multiplied and grew. And they were grieved because of the children of Israel.
ויעבדו מצרים את בני ישראל בפרך | 13 |
And the Egyptians made the children of Israel to serve with rigour:
וימררו את חייהם בעבדה קשה בחמר ובלבנים ובכל עבדה בשדה--את כל עבדתם אשר עבדו בהם בפרך | 14 |
And they made their lives bitter with hard bondage, in morter, and in brick, and in all manner of service in the field: all their service, wherein they made them serve, [was] with rigour.
ויאמר מלך מצרים למילדת העברית אשר שם האחת שפרה ושם השנית פועה | 15 |
And the king of Egypt spake to the Hebrew midwives, of which the name of the one [was] Shiphrah, and the name of the other Puah:
ויאמר בילדכן את העבריות וראיתן על האבנים אם בן הוא והמתן אתו ואם בת הוא וחיה | 16 |
And he said, When ye do the office of a midwife to the Hebrew women, and see [them] upon the stools; if it [be] a son, then ye shall kill him: but if it [be] a daughter, then she shall live.
ותיראן המילדת את האלהים ולא עשו כאשר דבר אליהן מלך מצרים ותחיין את הילדים | 17 |
But the midwives feared God, and did not as the king of Egypt commanded them, but saved the men children alive.
ויקרא מלך מצרים למילדת ויאמר להן מדוע עשיתן הדבר הזה ותחיין את הילדים | 18 |
And the king of Egypt called for the midwives, and said unto them, Why have ye done this thing, and have saved the men children alive?
ותאמרן המילדת אל פרעה כי לא כנשים המצרית העברית כי חיות הנה בטרם תבוא אלהן המילדת וילדו | 19 |
And the midwives said unto Pharaoh, Because the Hebrew women [are] not as the Egyptian women; for they [are] lively, and are delivered ere the midwives come in unto them.
וייטב אלהים למילדת וירב העם ויעצמו מאד | 20 |
Therefore God dealt well with the midwives: and the people multiplied, and waxed very mighty.
ויהי כי יראו המילדת את האלהים ויעש להם בתים | 21 |
And it came to pass, because the midwives feared God, that he made them houses.
ויצו פרעה לכל עמו לאמר כל הבן הילוד היארה תשליכהו וכל הבת תחיון | 22 |
And Pharaoh charged all his people, saying, Every son that is born ye shall cast into the river, and every daughter ye shall save alive.