< שמות 1 >
ואלה שמות בני ישראל הבאים מצרימה את יעקב איש וביתו באו | 1 |
These were the names of the sons of Israel (Jacob) who came with him to Egypt along with their families:
Reuben, Simeon, Levi, and Judah;
Issachar, Zebulun, and Benjamin;
Dan and Naphtali, Gad and Asher.
ויהי כל נפש יצאי ירך יעקב--שבעים נפש ויוסף היה במצרים | 5 |
Jacob had 70 descendants there, including Joseph who was already in Egypt.
וימת יוסף וכל אחיו וכל הדור ההוא | 6 |
Eventually Joseph and all his brothers and all that generation died.
ובני ישראל פרו וישרצו וירבו ויעצמו--במאד מאד ותמלא הארץ אתם | 7 |
However, the Israelites had many children and their numbers increased rapidly. In fact there were so many of them that they became very powerful—the country was full of them.
ויקם מלך חדש על מצרים אשר לא ידע את יוסף | 8 |
Then a new king came to power who didn't know anything about Joseph.
ויאמר אל עמו הנה עם בני ישראל--רב ועצום ממנו | 9 |
He conferred with his fellow Egyptians and said, “Look at these Israelites—there are more than them than us, and they're more powerful than us.
הבה נתחכמה לו פן ירבה והיה כי תקראנה מלחמה ונוסף גם הוא על שנאינו ונלחם בנו ועלה מן הארץ | 10 |
We've got to make plan to deal with them before they become so many that if there's a war they'll side with our enemies and fight us, and flee the country.”
וישימו עליו שרי מסים למען ענתו בסבלתם ויבן ערי מסכנות לפרעה--את פתם ואת רעמסס | 11 |
So the Egyptians made them do forced labor and put taskmasters in charge of them. They used them to build the storage towns of Pithom and Rameses.
וכאשר יענו אתו כן ירבה וכן יפרץ ויקצו מפני בני ישראל | 12 |
But the more the Israelites were mistreated, the more they grew in numbers and spread out—and the more the Egyptians detested them.
ויעבדו מצרים את בני ישראל בפרך | 13 |
The Egyptians worked the Israelites brutally,
וימררו את חייהם בעבדה קשה בחמר ובלבנים ובכל עבדה בשדה--את כל עבדתם אשר עבדו בהם בפרך | 14 |
making their lives a misery. They made them do hard labor, building with mortar and brick, and all kind of heavy work in the fields. In all of this hard labor they treated them brutally.
ויאמר מלך מצרים למילדת העברית אשר שם האחת שפרה ושם השנית פועה | 15 |
Then the king gave orders to the Hebrew midwives, Shiphrah and Puah.
ויאמר בילדכן את העבריות וראיתן על האבנים אם בן הוא והמתן אתו ואם בת הוא וחיה | 16 |
He told them, “When you assist the Hebrew women during childbirth, if you see it's a boy, kill him; but if it's a girl, let her live.”
ותיראן המילדת את האלהים ולא עשו כאשר דבר אליהן מלך מצרים ותחיין את הילדים | 17 |
But because the midwives revered God, they didn't do what the king of Egypt had ordered. They let the boys live as well.
ויקרא מלך מצרים למילדת ויאמר להן מדוע עשיתן הדבר הזה ותחיין את הילדים | 18 |
The king of Egypt called the midwives in and demanded to know, “Why have you done this— letting the male children live?”
ותאמרן המילדת אל פרעה כי לא כנשים המצרית העברית כי חיות הנה בטרם תבוא אלהן המילדת וילדו | 19 |
“Hebrew women aren't like Egyptian women,” the midwives told Pharaoh. “They give birth more easily—they have them before we midwives arrive.”
וייטב אלהים למילדת וירב העם ויעצמו מאד | 20 |
God treated the midwives well, and the people increased in number so there were even more of them.
ויהי כי יראו המילדת את האלהים ויעש להם בתים | 21 |
Because the midwives revered God, he gave them families of their own.
ויצו פרעה לכל עמו לאמר כל הבן הילוד היארה תשליכהו וכל הבת תחיון | 22 |
Then Pharaoh issued this order to all his people: “Throw every Hebrew boy that's born into the Nile, but let every girl live.”