< שמות 8 >

ויאמר יהוה אל משה בא אל פרעה ואמרת אליו כה אמר יהוה שלח את עמי ויעבדני 1
Depois disse o Senhor a Moisés: Entra a faraó, e dize-lhe: Assim diz o Senhor: Deixa ir o meu povo, para que me sirva.
ואם מאן אתה לשלח הנה אנכי נגף את כל גבולך--בצפרדעים 2
E se recusares deixa-lo ir, eis que ferirei com rãs todos os teus termos.
ושרץ היאר צפרדעים ועלו ובאו בביתך ובחדר משכבך ועל מטתך ובבית עבדיך ובעמך ובתנוריך ובמשארותיך 3
E o rio criará rãs, que subirão e virão à tua casa, e ao teu dormitório, e sobre a tua cama, e às casas dos teus servos, e sobre o teu povo, e aos teus fornos, e às tuas amassadeiras.
ובכה ובעמך ובכל עבדיך--יעלו הצפרדעים 4
E as rãs subirão sobre ti, e sobre o teu povo, e sobre todos os teus servos.
ויאמר יהוה אל משה אמר אל אהרן נטה את ידך במטך על הנהרת על היארים ועל האגמים והעל את הצפרדעים על ארץ מצרים 5
Disse mais o Senhor a Moisés: Dize a Aarão: Estende a tua mão com tua vara sobre as correntes, e sobre os rios, e sobre os tanques, e faze subir rãs sobre a terra do Egito.
ויט אהרן את ידו על מימי מצרים ותעל הצפרדע ותכס את ארץ מצרים 6
E Aarão estendeu a sua mão sobre as águas do Egito, e subiram rãs, e cobriram a terra do Egito.
ויעשו כן החרטמים בלטיהם ויעלו את הצפרדעים על ארץ מצרים 7
Então os magos fizeram o mesmo com os seus encantamentos: e fizeram subir rãs sobre a terra do Egito.
ויקרא פרעה למשה ולאהרן ויאמר העתירו אל יהוה ויסר הצפרדעים ממני ומעמי ואשלחה את העם ויזבחו ליהוה 8
E faraó chamou a Moisés e a Aarão, e disse: rogai ao Senhor que tire as rãs de mim e do meu povo; depois deixarei ir o povo, para que sacrifiquem ao Senhor.
ויאמר משה לפרעה התפאר עלי למתי אעתיר לך ולעבדיך ולעמך להכרית הצפרדעים ממך ומבתיך רק ביאר תשארנה 9
E Moisés disse a faraó: Tu tenhas a honra sobre mim: Quando orarei por ti, e pelos teus servos, e por teu povo, para tirar as rãs de ti, e das suas casas, que somente fiquem no rio
ויאמר למחר ויאמר כדברך--למען תדע כי אין כיהוה אלהינו 10
E ele disse: amanhã. E Moisés disse: Seja conforme à tua palavra, para que saibas que ninguém há como o Senhor nosso Deus.
וסרו הצפרדעים ממך ומבתיך ומעבדיך ומעמך רק ביאר תשארנה 11
E as rãs apartar-se-ão de ti, e das tuas casas, e dos teus servos, e do teu povo: somente ficarão no rio
ויצא משה ואהרן מעם פרעה ויצעק משה אל יהוה על דבר הצפרדעים אשר שם לפרעה 12
Então saiu Moisés e Aarão de faraó: e Moisés clamou ao Senhor por causa das rãs que tinha posto sobre faraó,
ויעש יהוה כדבר משה וימתו הצפרדעים מן הבתים מן החצרת ומן השדת 13
E o Senhor fez conforme à palavra de Moisés: e as rãs morreram nas casas, nos pátios, e nos campos,
ויצברו אתם חמרם חמרם ותבאש הארץ 14
E ajuntaram-nas em montões, e a terra fedeu.
וירא פרעה כי היתה הרוחה והכבד את לבו ולא שמע אלהם כאשר דבר יהוה 15
Vendo pois faraó que havia descanço, agravou o seu coração, e não os ouviu, como o Senhor tinha dito
ויאמר יהוה אל משה אמר אל אהרן נטה את מטך והך את עפר הארץ והיה לכנם בכל ארץ מצרים 16
Disse mais o Senhor a Moisés: Dize a Aarão: Estende a tua vara, e fere o pó da terra, para que se torne em piolhos por toda a terra do Egito.
ויעשו כן ויט אהרן את ידו במטהו ויך את עפר הארץ ותהי הכנם באדם ובבהמה כל עפר הארץ היה כנים בכל ארץ מצרים 17
E fizeram assim; porque Aarão estendeu a sua mão com a sua vara, e feriu o pó da terra, e havia muitos piolhos nos homens e no gado: todo o pó da terra se tornou em piolhos em toda a terra do Egito.
ויעשו כן החרטמים בלטיהם להוציא את הכנים ולא יכלו ותהי הכנם באדם ובבהמה 18
E os magos fizeram também assim com os seus encantamentos para produzir piolhos, mas não puderam: e havia piolhos nos homens e no gado.
ויאמרו החרטמם אל פרעה אצבע אלהים הוא ויחזק לב פרעה ולא שמע אלהם כאשר דבר יהוה 19
Então disseram os magos a faraó: Isto é o dedo de Deus. Porém o coração de faraó se endureceu, e não os ouvia, como o Senhor tinha dito.
ויאמר יהוה אל משה השכם בבקר והתיצב לפני פרעה--הנה יוצא המימה ואמרת אליו כה אמר יהוה שלח עמי ויעבדני 20
Disse mais o Senhor a Moisés: Levanta-te pela manhã cedo, e põe-te diante de faraó; eis que ele sairá às águas, e dize-lhe: Assim diz o Senhor: Deixa ir o meu povo, para que me sirva
כי אם אינך משלח את עמי--הנני משליח בך ובעבדיך ובעמך ובבתיך את הערב ומלאו בתי מצרים את הערב וגם האדמה אשר הם עליה 21
Porque se não deixares ir o meu povo, eis que enviarei enxames de moscas sobre ti, e sobre os teus servos, e sobre o teu povo, e à tuas casas; e as casas dos egípcios se encherão destes enxames, e também a terra em que eles estiverem.
והפליתי ביום ההוא את ארץ גשן אשר עמי עמד עליה לבלתי היות שם ערב--למען תדע כי אני יהוה בקרב הארץ 22
E naquele dia eu separarei a terra de Goshen, em que meu povo habita, que nela não haja enxames de moscas, para que saibas que eu sou o Senhor no meio desta terra.
ושמתי פדת בין עמי ובין עמך למחר יהיה האת הזה 23
E porei separação entre o meu povo e o teu povo: amanhã será este sinal.
ויעש יהוה כן ויבא ערב כבד ביתה פרעה ובית עבדיו ובכל ארץ מצרים תשחת הארץ מפני הערב 24
E o Senhor fez assim; e vieram grandes enxames de moscas à casa de faraó, e às casas dos seus servos, e sobre toda a terra do Egito: a terra foi corrompida destes enxames.
ויקרא פרעה אל משה ולאהרן ויאמר לכו זבחו לאלהיכם--בארץ 25
Então chamou faraó a Moisés e a Aarão, e disse: Ide, e sacrificai ao vosso Deus nesta terra.
ויאמר משה לא נכון לעשות כן כי תועבת מצרים נזבח ליהוה אלהינו הן נזבח את תועבת מצרים לעיניהם--ולא יסקלנו 26
E Moisés disse: Não convém que façamos assim, porque sacrificaríamos ao Senhor nosso Deus a abominação dos egípcios: eis que se sacrificássemos a abominação dos egípcios perante os seus olhos, não nos apedrejariam eles?
דרך שלשת ימים נלך במדבר וזבחנו ליהוה אלהינו כאשר יאמר אלינו 27
Deixa-nos ir caminho de três dias ao deserto, para que sacrifiquemos ao Senhor nosso Deus, como ele nos dirá.
ויאמר פרעה אנכי אשלח אתכם וזבחתם ליהוה אלהיכם במדבר--רק הרחק לא תרחיקו ללכת העתירו בעדי 28
Então disse faraó: deixar-vos-ei ir, para que sacrifiqueis ao Senhor vosso Deus no deserto; somente que, indo, não vades longe; orai também por mim
ויאמר משה הנה אנכי יוצא מעמך והעתרתי אל יהוה וסר הערב מפרעה מעבדיו ומעמו מחר רק אל יסף פרעה התל לבלתי שלח את העם לזבח ליהוה 29
E Moisés disse: Eis que saio de ti, e orarei ao Senhor, que estes enxames de moscas se retirem amanhã de faraó, dos seus servos, e do seu povo: somente que faraó não mais me engane, não deixando ir a este povo para sacrificar ao Senhor.
ויצא משה מעם פרעה ויעתר אל יהוה 30
Então saiu Moisés de faraó, e orou ao Senhor,
ויעש יהוה כדבר משה ויסר הערב מפרעה מעבדיו ומעמו לא נשאר אחד 31
E fez o Senhor conforme à palavra de Moisés, e os enxames de moscas se retiraram de faraó, dos seus servos, e do seu povo: não ficou uma só.
ויכבד פרעה את לבו גם בפעם הזאת ולא שלח את העם 32
Mas agravou faraó ainda esta vez seu coração, e não deixou ir o povo.

< שמות 8 >