< שמות 8 >
ויאמר יהוה אל משה בא אל פרעה ואמרת אליו כה אמר יהוה שלח את עמי ויעבדני | 1 |
Depois disse o Senhor a Moisés: Entra a faraó, e dize-lhe: Assim diz o Senhor: Deixa ir o meu povo, para que me sirva.
ואם מאן אתה לשלח הנה אנכי נגף את כל גבולך--בצפרדעים | 2 |
E se recusares deixa-lo ir, eis que ferirei com rãs todos os teus termos.
ושרץ היאר צפרדעים ועלו ובאו בביתך ובחדר משכבך ועל מטתך ובבית עבדיך ובעמך ובתנוריך ובמשארותיך | 3 |
E o rio criará rãs, que subirão e virão à tua casa, e ao teu dormitório, e sobre a tua cama, e às casas dos teus servos, e sobre o teu povo, e aos teus fornos, e às tuas amassadeiras.
ובכה ובעמך ובכל עבדיך--יעלו הצפרדעים | 4 |
E as rãs subirão sobre ti, e sobre o teu povo, e sobre todos os teus servos.
ויאמר יהוה אל משה אמר אל אהרן נטה את ידך במטך על הנהרת על היארים ועל האגמים והעל את הצפרדעים על ארץ מצרים | 5 |
Disse mais o Senhor a Moisés: Dize a Aarão: Estende a tua mão com tua vara sobre as correntes, e sobre os rios, e sobre os tanques, e faze subir rãs sobre a terra do Egito.
ויט אהרן את ידו על מימי מצרים ותעל הצפרדע ותכס את ארץ מצרים | 6 |
E Aarão estendeu a sua mão sobre as águas do Egito, e subiram rãs, e cobriram a terra do Egito.
ויעשו כן החרטמים בלטיהם ויעלו את הצפרדעים על ארץ מצרים | 7 |
Então os magos fizeram o mesmo com os seus encantamentos: e fizeram subir rãs sobre a terra do Egito.
ויקרא פרעה למשה ולאהרן ויאמר העתירו אל יהוה ויסר הצפרדעים ממני ומעמי ואשלחה את העם ויזבחו ליהוה | 8 |
E faraó chamou a Moisés e a Aarão, e disse: rogai ao Senhor que tire as rãs de mim e do meu povo; depois deixarei ir o povo, para que sacrifiquem ao Senhor.
ויאמר משה לפרעה התפאר עלי למתי אעתיר לך ולעבדיך ולעמך להכרית הצפרדעים ממך ומבתיך רק ביאר תשארנה | 9 |
E Moisés disse a faraó: Tu tenhas a honra sobre mim: Quando orarei por ti, e pelos teus servos, e por teu povo, para tirar as rãs de ti, e das suas casas, que somente fiquem no rio
ויאמר למחר ויאמר כדברך--למען תדע כי אין כיהוה אלהינו | 10 |
E ele disse: amanhã. E Moisés disse: Seja conforme à tua palavra, para que saibas que ninguém há como o Senhor nosso Deus.
וסרו הצפרדעים ממך ומבתיך ומעבדיך ומעמך רק ביאר תשארנה | 11 |
E as rãs apartar-se-ão de ti, e das tuas casas, e dos teus servos, e do teu povo: somente ficarão no rio
ויצא משה ואהרן מעם פרעה ויצעק משה אל יהוה על דבר הצפרדעים אשר שם לפרעה | 12 |
Então saiu Moisés e Aarão de faraó: e Moisés clamou ao Senhor por causa das rãs que tinha posto sobre faraó,
ויעש יהוה כדבר משה וימתו הצפרדעים מן הבתים מן החצרת ומן השדת | 13 |
E o Senhor fez conforme à palavra de Moisés: e as rãs morreram nas casas, nos pátios, e nos campos,
ויצברו אתם חמרם חמרם ותבאש הארץ | 14 |
E ajuntaram-nas em montões, e a terra fedeu.
וירא פרעה כי היתה הרוחה והכבד את לבו ולא שמע אלהם כאשר דבר יהוה | 15 |
Vendo pois faraó que havia descanço, agravou o seu coração, e não os ouviu, como o Senhor tinha dito
ויאמר יהוה אל משה אמר אל אהרן נטה את מטך והך את עפר הארץ והיה לכנם בכל ארץ מצרים | 16 |
Disse mais o Senhor a Moisés: Dize a Aarão: Estende a tua vara, e fere o pó da terra, para que se torne em piolhos por toda a terra do Egito.
ויעשו כן ויט אהרן את ידו במטהו ויך את עפר הארץ ותהי הכנם באדם ובבהמה כל עפר הארץ היה כנים בכל ארץ מצרים | 17 |
E fizeram assim; porque Aarão estendeu a sua mão com a sua vara, e feriu o pó da terra, e havia muitos piolhos nos homens e no gado: todo o pó da terra se tornou em piolhos em toda a terra do Egito.
ויעשו כן החרטמים בלטיהם להוציא את הכנים ולא יכלו ותהי הכנם באדם ובבהמה | 18 |
E os magos fizeram também assim com os seus encantamentos para produzir piolhos, mas não puderam: e havia piolhos nos homens e no gado.
ויאמרו החרטמם אל פרעה אצבע אלהים הוא ויחזק לב פרעה ולא שמע אלהם כאשר דבר יהוה | 19 |
Então disseram os magos a faraó: Isto é o dedo de Deus. Porém o coração de faraó se endureceu, e não os ouvia, como o Senhor tinha dito.
ויאמר יהוה אל משה השכם בבקר והתיצב לפני פרעה--הנה יוצא המימה ואמרת אליו כה אמר יהוה שלח עמי ויעבדני | 20 |
Disse mais o Senhor a Moisés: Levanta-te pela manhã cedo, e põe-te diante de faraó; eis que ele sairá às águas, e dize-lhe: Assim diz o Senhor: Deixa ir o meu povo, para que me sirva
כי אם אינך משלח את עמי--הנני משליח בך ובעבדיך ובעמך ובבתיך את הערב ומלאו בתי מצרים את הערב וגם האדמה אשר הם עליה | 21 |
Porque se não deixares ir o meu povo, eis que enviarei enxames de moscas sobre ti, e sobre os teus servos, e sobre o teu povo, e à tuas casas; e as casas dos egípcios se encherão destes enxames, e também a terra em que eles estiverem.
והפליתי ביום ההוא את ארץ גשן אשר עמי עמד עליה לבלתי היות שם ערב--למען תדע כי אני יהוה בקרב הארץ | 22 |
E naquele dia eu separarei a terra de Goshen, em que meu povo habita, que nela não haja enxames de moscas, para que saibas que eu sou o Senhor no meio desta terra.
ושמתי פדת בין עמי ובין עמך למחר יהיה האת הזה | 23 |
E porei separação entre o meu povo e o teu povo: amanhã será este sinal.
ויעש יהוה כן ויבא ערב כבד ביתה פרעה ובית עבדיו ובכל ארץ מצרים תשחת הארץ מפני הערב | 24 |
E o Senhor fez assim; e vieram grandes enxames de moscas à casa de faraó, e às casas dos seus servos, e sobre toda a terra do Egito: a terra foi corrompida destes enxames.
ויקרא פרעה אל משה ולאהרן ויאמר לכו זבחו לאלהיכם--בארץ | 25 |
Então chamou faraó a Moisés e a Aarão, e disse: Ide, e sacrificai ao vosso Deus nesta terra.
ויאמר משה לא נכון לעשות כן כי תועבת מצרים נזבח ליהוה אלהינו הן נזבח את תועבת מצרים לעיניהם--ולא יסקלנו | 26 |
E Moisés disse: Não convém que façamos assim, porque sacrificaríamos ao Senhor nosso Deus a abominação dos egípcios: eis que se sacrificássemos a abominação dos egípcios perante os seus olhos, não nos apedrejariam eles?
דרך שלשת ימים נלך במדבר וזבחנו ליהוה אלהינו כאשר יאמר אלינו | 27 |
Deixa-nos ir caminho de três dias ao deserto, para que sacrifiquemos ao Senhor nosso Deus, como ele nos dirá.
ויאמר פרעה אנכי אשלח אתכם וזבחתם ליהוה אלהיכם במדבר--רק הרחק לא תרחיקו ללכת העתירו בעדי | 28 |
Então disse faraó: deixar-vos-ei ir, para que sacrifiqueis ao Senhor vosso Deus no deserto; somente que, indo, não vades longe; orai também por mim
ויאמר משה הנה אנכי יוצא מעמך והעתרתי אל יהוה וסר הערב מפרעה מעבדיו ומעמו מחר רק אל יסף פרעה התל לבלתי שלח את העם לזבח ליהוה | 29 |
E Moisés disse: Eis que saio de ti, e orarei ao Senhor, que estes enxames de moscas se retirem amanhã de faraó, dos seus servos, e do seu povo: somente que faraó não mais me engane, não deixando ir a este povo para sacrificar ao Senhor.
ויצא משה מעם פרעה ויעתר אל יהוה | 30 |
Então saiu Moisés de faraó, e orou ao Senhor,
ויעש יהוה כדבר משה ויסר הערב מפרעה מעבדיו ומעמו לא נשאר אחד | 31 |
E fez o Senhor conforme à palavra de Moisés, e os enxames de moscas se retiraram de faraó, dos seus servos, e do seu povo: não ficou uma só.
ויכבד פרעה את לבו גם בפעם הזאת ולא שלח את העם | 32 |
Mas agravou faraó ainda esta vez seu coração, e não deixou ir o povo.