שמות 8

1 ויאמר יהוה אל משה בא אל פרעה ואמרת אליו כה אמר יהוה שלח את עמי ויעבדני

And the LORD spoke to Moses, Go to Pharaoh, and say to him, Thus saith the LORD, Let my people go that they may serve me.

2 ואם מאן אתה לשלח הנה אנכי נגף את כל גבולך--בצפרדעים

And if thou shalt refuse to let [them] go, behold, I will smite all thy borders with frogs:

3 ושרץ היאר צפרדעים ועלו ובאו בביתך ובחדר משכבך ועל מטתך ובבית עבדיך ובעמך ובתנוריך ובמשארותיך

And the river shall bring forth frogs abundantly, which shall go up and come into thy house, and into thy bed-chamber, and upon thy bed, and into the house of thy servants, and upon thy people, and into thy ovens, and into thy kneading troughs:

4 ובכה ובעמך ובכל עבדיך--יעלו הצפרדעים

And the frogs shall come up both on thee, and upon thy people, and upon all thy servants.

5 ויאמר יהוה אל משה אמר אל אהרן נטה את ידך במטך על הנהרת על היארים ועל האגמים והעל את הצפרדעים על ארץ מצרים

And the LORD spoke to Moses, Say to Aaron, Stretch forth thy hand with thy rod over the streams, over the rivers, and over the ponds, and cause frogs to come up on the land of Egypt.

6 ויט אהרן את ידו על מימי מצרים ותעל הצפרדע ותכס את ארץ מצרים

And Aaron stretched his hand over the waters of Egypt; and the frogs came up, and covered the land of Egypt.

7 ויעשו כן החרטמים בלטיהם ויעלו את הצפרדעים על ארץ מצרים

And the magicians did so with their enchantments, and brought up frogs upon the land of Egypt.

8 ויקרא פרעה למשה ולאהרן ויאמר העתירו אל יהוה ויסר הצפרדעים ממני ומעמי ואשלחה את העם ויזבחו ליהוה

Then Pharaoh called for Moses and Aaron, and said, Entreat the LORD that he may take away the frogs from me, and from my people: and I will let the people go, that they may do sacrifice to the LORD.

9 ויאמר משה לפרעה התפאר עלי למתי אעתיר לך ולעבדיך ולעמך להכרית הצפרדעים ממך ומבתיך רק ביאר תשארנה

And Moses said to Pharaoh, Glory over me: when shall I entreat for thee, and for thy servants, and for thy people, to destroy the frogs from thee, and thy houses, [that] they may remain in the river only?

10 ויאמר למחר ויאמר כדברך--למען תדע כי אין כיהוה אלהינו

And he said, To-morrow. And he said, [Be it] according to thy word; that thou mayest know that [there is] none like the LORD our God.

11 וסרו הצפרדעים ממך ומבתיך ומעבדיך ומעמך רק ביאר תשארנה

And the frogs shall depart from thee, and from thy houses, and from thy servants, and from thy people; they shall remain in the river only.

12 ויצא משה ואהרן מעם פרעה ויצעק משה אל יהוה על דבר הצפרדעים אשר שם לפרעה

And Moses and Aaron went out from Pharaoh: and Moses cried to the LORD, because of the frogs which he had brought against Pharaoh.

13 ויעש יהוה כדבר משה וימתו הצפרדעים מן הבתים מן החצרת ומן השדת

And the LORD did according to the word of Moses: and the frogs died out of the houses, out of the villages, and out of the fields.

14 ויצברו אתם חמרם חמרם ותבאש הארץ

And they gathered them into heaps: and the land was offensive in smell.

15 וירא פרעה כי היתה הרוחה והכבד את לבו ולא שמע אלהם כאשר דבר יהוה

But when Pharaoh saw that there was respit, he hardened his heart, and hearkened not to them, as the LORD had said.

16 ויאמר יהוה אל משה אמר אל אהרן נטה את מטך והך את עפר הארץ והיה לכנם בכל ארץ מצרים

And the LORD said to Moses, Say to Aaron, Stretch out thy rod, and smite the dust of the land, that it may become lice throughout all the land of Egypt.

17 ויעשו כן ויט אהרן את ידו במטהו ויך את עפר הארץ ותהי הכנם באדם ובבהמה כל עפר הארץ היה כנים בכל ארץ מצרים

And they did so: for Aaron stretched out his hand with his rod, and smote the dust of the earth, and it became lice in man and in beast; all the dust of the land became lice throughout all the land of Egypt.

18 ויעשו כן החרטמים בלטיהם להוציא את הכנים ולא יכלו ותהי הכנם באדם ובבהמה

And the magicians did so with their inchantments to bring forth lice, but they could not: so there were lice upon man and upon beast.

19 ויאמרו החרטמם אל פרעה אצבע אלהים הוא ויחזק לב פרעה ולא שמע אלהם כאשר דבר יהוה

Then the magicians said to Pharaoh, This [is] the finger of God: and Pharaoh's heart was hardened, and he hearkened not to them; as the LORD had said.

20 ויאמר יהוה אל משה השכם בבקר והתיצב לפני פרעה--הנה יוצא המימה ואמרת אליו כה אמר יהוה שלח עמי ויעבדני

And the LORD said to Moses, Rise early in the morning, and stand before Pharaoh; (lo, he cometh forth to the water) and say to him, Thus saith the LORD, Let my people go, that they may serve me.

21 כי אם אינך משלח את עמי--הנני משליח בך ובעבדיך ובעמך ובבתיך את הערב ומלאו בתי מצרים את הערב וגם האדמה אשר הם עליה

Else, if thou wilt not let my people go, behold, I will send swarms [of flies] upon thee, and upon thy servants, and upon thy people, and into thy houses: and the houses of the Egyptians shall be full of swarms [of flies], and also the ground on which they [are].

22 והפליתי ביום ההוא את ארץ גשן אשר עמי עמד עליה לבלתי היות שם ערב--למען תדע כי אני יהוה בקרב הארץ

And I will sever in that day the land of Goshen, in which my people dwell, that no swarms [of flies] shall be there; to the end thou mayest know that I [am] the LORD in the midst of the earth.

23 ושמתי פדת בין עמי ובין עמך למחר יהיה האת הזה

And I will put a division between my people and thy people: to-morrow shall this sign be.

24 ויעש יהוה כן ויבא ערב כבד ביתה פרעה ובית עבדיו ובכל ארץ מצרים תשחת הארץ מפני הערב

And the LORD did so: and there came a grievous swarm [of flies] into the house of Pharaoh, and [into] his servants' houses, and into all the land of Egypt: the land was corrupted by reason of the swarm [of flies].

25 ויקרא פרעה אל משה ולאהרן ויאמר לכו זבחו לאלהיכם--בארץ

And Pharaoh called for Moses, and for Aaron, and said, Go ye, sacrifice to your God in the land.

26 ויאמר משה לא נכון לעשות כן כי תועבת מצרים נזבח ליהוה אלהינו הן נזבח את תועבת מצרים לעיניהם--ולא יסקלנו

And Moses said, It is not meet so to do; for we shall sacrifice the abomination of the Egyptians to the LORD our God: Lo, shall we sacrifice the abomination of the Egyptians before their eyes, and will they not stone us?

27 דרך שלשת ימים נלך במדבר וזבחנו ליהוה אלהינו כאשר יאמר אלינו

We will go three days' journey into the wilderness, and sacrifice to the LORD our God as he shall command us.

28 ויאמר פרעה אנכי אשלח אתכם וזבחתם ליהוה אלהיכם במדבר--רק הרחק לא תרחיקו ללכת העתירו בעדי

And Pharaoh said, I will let you go, that ye may sacrifice to the LORD your God in the wilderness; only ye shall not go very far away: entreat for me.

29 ויאמר משה הנה אנכי יוצא מעמך והעתרתי אל יהוה וסר הערב מפרעה מעבדיו ומעמו מחר רק אל יסף פרעה התל לבלתי שלח את העם לזבח ליהוה

And Moses said, Behold, I go out from thee, and I will entreat the Lord that the swarms [of flies] may depart from Pharaoh, from his servants, and from his people, to-morrow: but let not Pharaoh deal deceitfully any more, in not letting the people go to sacrifice to the LORD.

30 ויצא משה מעם פרעה ויעתר אל יהוה

And Moses went out from Pharaoh, and entreated the LORD:

31 ויעש יהוה כדבר משה ויסר הערב מפרעה מעבדיו ומעמו לא נשאר אחד

And the LORD did according to the word of Moses; and he removed the swarms [of flies] from Pharaoh, from his servants, and from his people; there remained not one.

32 ויכבד פרעה את לבו גם בפעם הזאת ולא שלח את העם

And Pharaoh hardened his heart at this time also, neither would he let the people go.