שמות 8

1 ויאמר יהוה אל משה בא אל פרעה ואמרת אליו כה אמר יהוה שלח את עמי ויעבדני

Adonai spoke to Moses [Drawn out], Go in to Pharaoh, and tell him, “This is what Adonai says, ‘Let my people go, that they may abad ·serve· me.

2 ואם מאן אתה לשלח הנה אנכי נגף את כל גבולך--בצפרדעים

If you refuse to let them go, behold, I will plague all your borders with frogs:

3 ושרץ היאר צפרדעים ועלו ובאו בביתך ובחדר משכבך ועל מטתך ובבית עבדיך ובעמך ובתנוריך ובמשארותיך

and the river shall swarm with frogs, which shall go up and come into your house, and into your bedroom, and on your bed, and into the house of your servants, and on your people, and into your ovens, and into your kneading troughs:

4 ובכה ובעמך ובכל עבדיך--יעלו הצפרדעים

and the frogs shall come up both on you, and on your people, and on all your servants.’”

5 ויאמר יהוה אל משה אמר אל אהרן נטה את ידך במטך על הנהרת על היארים ועל האגמים והעל את הצפרדעים על ארץ מצרים

Adonai said to Moses [Drawn out], “Tell Aaron [Light-bringer], ‘Stretch out your hand with your rod over the rivers, over the streams, and over the pools, and cause frogs to come up on the land of Egypt [Abode of slavery].’”

6 ויט אהרן את ידו על מימי מצרים ותעל הצפרדע ותכס את ארץ מצרים

Aaron [Light-bringer] stretched out his hand over the waters of Egypt [Abode of slavery]; and the frogs came up, and covered the land of Egypt [Abode of slavery].

7 ויעשו כן החרטמים בלטיהם ויעלו את הצפרדעים על ארץ מצרים

The magicians did the same thing with their enchantments, and brought up frogs on the land of Egypt [Abode of slavery].

8 ויקרא פרעה למשה ולאהרן ויאמר העתירו אל יהוה ויסר הצפרדעים ממני ומעמי ואשלחה את העם ויזבחו ליהוה

Then Pharaoh called for Moses [Drawn out] and Aaron [Light-bringer], and said, “Entreat Adonai, that he take away the frogs from me, and from my people; and I will let the people go, that they may sacrifice to Adonai.”

9 ויאמר משה לפרעה התפאר עלי למתי אעתיר לך ולעבדיך ולעמך להכרית הצפרדעים ממך ומבתיך רק ביאר תשארנה

Moses [Drawn out] said to Pharaoh, “I give you the honor of setting the time that I should pray for you, and for your servants, and for your people, that the frogs be destroyed from you and your houses, and remain in the river only.”

10 ויאמר למחר ויאמר כדברך--למען תדע כי אין כיהוה אלהינו

He said, “Tomorrow.” He said, “Be it according to your word, that you may know that there is no one like Yahweh Eloheikhem [Yahweh our God].

11 וסרו הצפרדעים ממך ומבתיך ומעבדיך ומעמך רק ביאר תשארנה

The frogs shall depart from you, and from your houses, and from your servants, and from your people. They shall remain in the river only.”

12 ויצא משה ואהרן מעם פרעה ויצעק משה אל יהוה על דבר הצפרדעים אשר שם לפרעה

Moses [Drawn out] and Aaron [Light-bringer] went out from Pharaoh, and Moses [Drawn out] cried to Adonai concerning the frogs which he had brought on Pharaoh.

13 ויעש יהוה כדבר משה וימתו הצפרדעים מן הבתים מן החצרת ומן השדת

Adonai did according to the word of Moses [Drawn out], and the frogs died out of the houses, out of the courts, and out of the fields.

14 ויצברו אתם חמרם חמרם ותבאש הארץ

They gathered them together in heaps, and the land stank.

15 וירא פרעה כי היתה הרוחה והכבד את לבו ולא שמע אלהם כאשר דבר יהוה

But when Pharaoh saw that there was a respite, he hardened his heart, and didn’t sh'ma ·hear obey· them, as Adonai had spoken.

16 ויאמר יהוה אל משה אמר אל אהרן נטה את מטך והך את עפר הארץ והיה לכנם בכל ארץ מצרים

Adonai said to Moses [Drawn out], “Tell Aaron [Light-bringer], ‘Stretch out your rod, and strike the dust of the earth, that it may become lice throughout all the land of Egypt [Abode of slavery].’”

17 ויעשו כן ויט אהרן את ידו במטהו ויך את עפר הארץ ותהי הכנם באדם ובבהמה כל עפר הארץ היה כנים בכל ארץ מצרים

They did so; and Aaron [Light-bringer] stretched out his hand with his rod, and struck the dust of the earth, and there were lice on man, and on animal; all the dust of the earth became lice throughout all the land of Egypt [Abode of slavery].

18 ויעשו כן החרטמים בלטיהם להוציא את הכנים ולא יכלו ותהי הכנם באדם ובבהמה

The magicians tried with their enchantments to produce lice, but they couldn’t. There were lice on man, and on animal.

19 ויאמרו החרטמם אל פרעה אצבע אלהים הוא ויחזק לב פרעה ולא שמע אלהם כאשר דבר יהוה

Then the magicians said to Pharaoh, “This is God’s finger:” and Pharaoh’s heart was hardened, and he didn’t sh'ma ·hear obey· them; as Adonai had spoken.

20 ויאמר יהוה אל משה השכם בבקר והתיצב לפני פרעה--הנה יוצא המימה ואמרת אליו כה אמר יהוה שלח עמי ויעבדני

Adonai said to Moses [Drawn out], “Rise up early in the morning, and stand before Pharaoh; behold, he comes out to the water; and tell him, ‘This is what Adonai says, “Let my people go, that they may abad ·serve· me.

21 כי אם אינך משלח את עמי--הנני משליח בך ובעבדיך ובעמך ובבתיך את הערב ומלאו בתי מצרים את הערב וגם האדמה אשר הם עליה

Else, if you will not let my people go, behold, I will send swarms of flies on you, and on your servants, and on your people, and into your houses: and the houses of the Egyptians [people from Abode of slavery] shall be full of swarms of flies, and also the ground whereon they are.

22 והפליתי ביום ההוא את ארץ גשן אשר עמי עמד עליה לבלתי היות שם ערב--למען תדע כי אני יהוה בקרב הארץ

I will set apart in that day the land of Goshen [Drawing near], in which my people dwell, that no swarms of flies shall be there; to the end you may know that I am Adonai on the earth.

23 ושמתי פדת בין עמי ובין עמך למחר יהיה האת הזה

I will put a division between my people and your people: by tomorrow shall this sign be.”’”

24 ויעש יהוה כן ויבא ערב כבד ביתה פרעה ובית עבדיו ובכל ארץ מצרים תשחת הארץ מפני הערב

Adonai did so; and there came grievous swarms of flies into the house of Pharaoh, and into his servants’ houses: and in all the land of Egypt [Abode of slavery] the land was corrupted by reason of the swarms of flies.

25 ויקרא פרעה אל משה ולאהרן ויאמר לכו זבחו לאלהיכם--בארץ

Pharaoh called for Moses [Drawn out] and for Aaron [Light-bringer], and said, “Go, sacrifice to your God in the land!”

26 ויאמר משה לא נכון לעשות כן כי תועבת מצרים נזבח ליהוה אלהינו הן נזבח את תועבת מצרים לעיניהם--ולא יסקלנו

Moses [Drawn out] said, “It is not appropriate to do so; for we shall sacrifice the abomination of the Egyptians [people from Abode of slavery] to Yahweh Eloheikhem [Yahweh our God]. Behold, shall we sacrifice the abomination of the Egyptians [people from Abode of slavery] before their eyes, and won’t they stone us?

27 דרך שלשת ימים נלך במדבר וזבחנו ליהוה אלהינו כאשר יאמר אלינו

We will go three days’ journey into the wilderness, and sacrifice to Yahweh Eloheikhem [Yahweh our God], as he has ordered us to do.”

28 ויאמר פרעה אנכי אשלח אתכם וזבחתם ליהוה אלהיכם במדבר--רק הרחק לא תרחיקו ללכת העתירו בעדי

Pharaoh said, “I will let you go, that you may sacrifice to Adonai your God in the wilderness, only you shall not go very far away. Pray for me.”

29 ויאמר משה הנה אנכי יוצא מעמך והעתרתי אל יהוה וסר הערב מפרעה מעבדיו ומעמו מחר רק אל יסף פרעה התל לבלתי שלח את העם לזבח ליהוה

Moses [Drawn out] said, “Behold, I go out from you, and I will pray to Adonai that the swarms of flies may depart from Pharaoh, from his servants, and from his people, tomorrow; only don’t let Pharaoh deal deceitfully any more in not letting the people go to sacrifice to Adonai.”

30 ויצא משה מעם פרעה ויעתר אל יהוה

Moses [Drawn out] went out from Pharaoh, and prayed to Adonai.

31 ויעש יהוה כדבר משה ויסר הערב מפרעה מעבדיו ומעמו לא נשאר אחד

Adonai did according to the word of Moses [Drawn out], and he removed the swarms of flies from Pharaoh, from his servants, and from his people. There remained not one.

32 ויכבד פרעה את לבו גם בפעם הזאת ולא שלח את העם

Pharaoh hardened his heart this time also, and he didn’t let the people go.