< שמות 32 >

וירא העם כי בשש משה לרדת מן ההר ויקהל העם על אהרן ויאמרו אליו קום עשה לנו אלהים אשר ילכו לפנינו--כי זה משה האיש אשר העלנו מארץ מצרים לא ידענו מה היה לו 1
And when the people saw that Moses delayed to come down out of the mount, the people gathered themselves together to Aaron, and said to him, Up, make us gods, which shall go before us; for as for this Moses, the man that brought us up out of the land of Egypt, we know not what is become of him.
ויאמר אלהם אהרן פרקו נזמי הזהב אשר באזני נשיכם בניכם ובנתיכם והביאו אלי 2
And Aaron said to them, Break off the golden earrings, which are in the ears of your wives, of your sons, and of your daughters, and bring them to me.
ויתפרקו כל העם את נזמי הזהב אשר באזניהם ויביאו אל אהרן 3
And all the people broke off the golden earrings which were in their ears, and brought them to Aaron.
ויקח מידם ויצר אתו בחרט ויעשהו עגל מסכה ויאמרו--אלה אלהיך ישראל אשר העלוך מארץ מצרים 4
And he received them at their hand, and fashioned it with a engraving tool, after he had made it a molten calf: and they said, These be your gods, O Israel, which brought you up out of the land of Egypt.
וירא אהרן ויבן מזבח לפניו ויקרא אהרן ויאמר חג ליהוה מחר 5
And when Aaron saw it, he built an altar before it; and Aaron made proclamation, and said, To morrow is a feast to the LORD.
וישכימו ממחרת ויעלו עלת ויגשו שלמים וישב העם לאכל ושתו ויקמו לצחק 6
And they rose up early on the morrow, and offered burnt offerings, and brought peace offerings; and the people sat down to eat and to drink, and rose up to play.
וידבר יהוה אל משה לך רד--כי שחת עמך אשר העלית מארץ מצרים 7
And the LORD said to Moses, Go, get you down; for your people, which you brought out of the land of Egypt, have corrupted themselves:
סרו מהר מן הדרך אשר צויתם--עשו להם עגל מסכה וישתחוו לו ויזבחו לו ויאמרו אלה אלהיך ישראל אשר העלוך מארץ מצרים 8
They have turned aside quickly out of the way which I commanded them: they have made them a molten calf, and have worshipped it, and have sacrificed thereunto, and said, These be your gods, O Israel, which have brought you up out of the land of Egypt.
ויאמר יהוה אל משה ראיתי את העם הזה והנה עם קשה ערף הוא 9
And the LORD said to Moses, I have seen this people, and, behold, it is a stiff necked people:
ועתה הניחה לי ויחר אפי בהם ואכלם ואעשה אותך לגוי גדול 10
Now therefore let me alone, that my wrath may wax hot against them, and that I may consume them: and I will make of you a great nation.
ויחל משה את פני יהוה אלהיו ויאמר למה יהוה יחרה אפך בעמך אשר הוצאת מארץ מצרים בכח גדול וביד חזקה 11
And Moses sought the LORD his God, and said, LORD, why does your wrath wax hot against your people, which you have brought forth out of the land of Egypt with great power, and with a mighty hand?
למה יאמרו מצרים לאמר ברעה הוציאם להרג אתם בהרים ולכלתם מעל פני האדמה שוב מחרון אפך והנחם על הרעה לעמך 12
Why should the Egyptians speak, and say, For mischief did he bring them out, to slay them in the mountains, and to consume them from the face of the earth? Turn from your fierce wrath, and repent of this evil against your people.
זכר לאברהם ליצחק ולישראל עבדיך אשר נשבעת להם בך ותדבר אלהם ארבה את זרעכם ככוכבי השמים וכל הארץ הזאת אשר אמרתי אתן לזרעכם ונחלו לעלם 13
Remember Abraham, Isaac, and Israel, your servants, to whom you swore by your own self, and said to them, I will multiply your seed as the stars of heaven, and all this land that I have spoken of will I give to your seed, and they shall inherit it for ever.
וינחם יהוה על הרעה אשר דבר לעשות לעמו 14
And the LORD repented of the evil which he thought to do to his people.
ויפן וירד משה מן ההר ושני לחת העדת בידו לחת כתבים משני עבריהם--מזה ומזה הם כתבים 15
And Moses turned, and went down from the mount, and the two tables of the testimony were in his hand: the tables were written on both their sides; on the one side and on the other were they written.
והלחת--מעשה אלהים המה והמכתב מכתב אלהים הוא--חרות על הלחת 16
And the tables were the work of God, and the writing was the writing of God, graven on the tables.
וישמע יהושע את קול העם ברעה ויאמר אל משה קול מלחמה במחנה 17
And when Joshua heard the noise of the people as they shouted, he said to Moses, There is a noise of war in the camp.
ויאמר אין קול ענות גבורה ואין קול ענות חלושה קול ענות אנכי שמע 18
And he said, It is not the voice of them that shout for mastery, neither is it the voice of them that cry for being overcome: but the noise of them that sing do I hear.
ויהי כאשר קרב אל המחנה וירא את העגל ומחלת ויחר אף משה וישלך מידו את הלחת וישבר אתם תחת ההר 19
And it came to pass, as soon as he came near to the camp, that he saw the calf, and the dancing: and Moses’ anger waxed hot, and he cast the tables out of his hands, and broke them beneath the mount.
ויקח את העגל אשר עשו וישרף באש ויטחן עד אשר דק ויזר על פני המים וישק את בני ישראל 20
And he took the calf which they had made, and burnt it in the fire, and ground it to powder, and strewed it on the water, and made the children of Israel drink of it.
ויאמר משה אל אהרן מה עשה לך העם הזה כי הבאת עליו חטאה גדלה 21
And Moses said to Aaron, What did this people to you, that you have brought so great a sin on them?
ויאמר אהרן אל יחר אף אדני אתה ידעת את העם כי ברע הוא 22
And Aaron said, Let not the anger of my lord wax hot: you know the people, that they are set on mischief.
ויאמרו לי--עשה לנו אלהים אשר ילכו לפנינו כי זה משה האיש אשר העלנו מארץ מצרים--לא ידענו מה היה לו 23
For they said to me, Make us gods, which shall go before us: for as for this Moses, the man that brought us up out of the land of Egypt, we know not what is become of him.
ואמר להם למי זהב התפרקו ויתנו לי ואשלכהו באש ויצא העגל הזה 24
And I said to them, Whoever has any gold, let them break it off. So they gave it me: then I cast it into the fire, and there came out this calf.
וירא משה את העם כי פרע הוא כי פרעה אהרן לשמצה בקמיהם 25
And when Moses saw that the people were naked; (for Aaron had made them naked to their shame among their enemies: )
ויעמד משה בשער המחנה ויאמר מי ליהוה אלי ויאספו אליו כל בני לוי 26
Then Moses stood in the gate of the camp, and said, Who is on the LORD’s side? let him come to me. And all the sons of Levi gathered themselves together to him.
ויאמר להם כה אמר יהוה אלהי ישראל שימו איש חרבו על ירכו עברו ושובו משער לשער במחנה והרגו איש את אחיו ואיש את רעהו ואיש את קרבו 27
And he said to them, Thus says the LORD God of Israel, Put every man his sword by his side, and go in and out from gate to gate throughout the camp, and slay every man his brother, and every man his companion, and every man his neighbor.
ויעשו בני לוי כדבר משה ויפל מן העם ביום ההוא כשלשת אלפי איש 28
And the children of Levi did according to the word of Moses: and there fell of the people that day about three thousand men.
ויאמר משה מלאו ידכם היום ליהוה כי איש בבנו ובאחיו--ולתת עליכם היום ברכה 29
For Moses had said, Consecrate yourselves today to the LORD, even every man on his son, and on his brother; that he may bestow on you a blessing this day.
ויהי ממחרת ויאמר משה אל העם אתם חטאתם חטאה גדלה ועתה אעלה אל יהוה אולי אכפרה בעד חטאתכם 30
And it came to pass on the morrow, that Moses said to the people, You have sinned a great sin: and now I will go up to the LORD; peradventure I shall make an atonement for your sin.
וישב משה אל יהוה ויאמר אנא חטא העם הזה חטאה גדלה ויעשו להם אלהי זהב 31
And Moses returned to the LORD, and said, Oh, this people have sinned a great sin, and have made them gods of gold.
ועתה אם תשא חטאתם ואם אין--מחני נא מספרך אשר כתבת 32
Yet now, if you will forgive their sin—; and if not, blot me, I pray you, out of your book which you have written.
ויאמר יהוה אל משה מי אשר חטא לי אמחנו מספרי 33
And the LORD said to Moses, Whoever has sinned against me, him will I blot out of my book.
ועתה לך נחה את העם אל אשר דברתי לך--הנה מלאכי ילך לפניך וביום פקדי ופקדתי עלהם חטאתם 34
Therefore now go, lead the people to the place of which I have spoken to you: behold, my Angel shall go before you: nevertheless in the day when I visit I will visit their sin on them.
ויגף יהוה את העם על אשר עשו את העגל אשר עשה אהרן 35
And the LORD plagued the people, because they made the calf, which Aaron made.

< שמות 32 >