שמות 31

1 וידבר יהוה אל משה לאמר

Og Herren tala atter til Moses, og sagde:

2 ראה קראתי בשם בצלאל בן אורי בן חור למטה יהודה

«Sjå no hev eg kåra og kalla Besalel, son åt Uri Hursson, av Juda-ætti,

3 ואמלא אתו רוח אלהים בחכמה ובתבונה ובדעת ובכל מלאכה

og fyllt han med guddomsånd, med kunstgivnad og vit og kunnskap og godt lag til alt handverk,

4 לחשב מחשבת לעשות בזהב ובכסף ובנחשת

so han kann skapa kunstverk og smida deim ut både i gull og i sylv og i kopar,

5 ובחרשת אבן למלאת ובחרשת עץ לעשות בכל מלאכה

og ferda til glimesteinarne som skal fellast inn, og skjera ut i tre, og greida allslags kunstarbeid.

6 ואני הנה נתתי אתו את אהליאב בן אחיסמך למטה דן ובלב כל חכם לב נתתי חכמה ועשו את כל אשר צויתך

Og til hjelpesmann hev eg gjeve honom Åhåliab, son åt Akhisamak av Dans-ætti, og i alle hage menner hev eg lagt kunstnargåva, so dei kann laga alt det eg hev sagt deg:

7 את אהל מועד ואת הארן לעדת ואת הכפרת אשר עליו ואת כל כלי האהל

møtetjeldet og kista til lovtavlorne, og loket som skal leggjast på henne, og all husbunaden i tjeldet,

8 ואת השלחן ואת כליו ואת המנרה הטהרה ואת כל כליה ואת מזבח הקטרת

bordet med alt som til det høyrer, og gull-ljosestaken med alt det som høyrer til den, og røykjelsealtaret,

9 ואת מזבח העלה ואת כל כליו ואת הכיור ואת כנו

og brennofferaltaret med alt som høyrer attåt, og balja med foten under,

10 ואת בגדי השרד ואת בגדי הקדש לאהרן הכהן ואת בגדי בניו לכהן

og embætsskrudet, og den heilage klædebunaden åt Aron, presten, og messeklædi åt sønerne hans,

11 ואת שמן המשחה ואת קטרת הסמים לקדש ככל אשר צויתך יעשו

og salvingsoljen og den angande røykjelsen til heilagdomen. Dette skal dei i eitt og alt gjera so som eg hev sagt deg.»

12 ויאמר יהוה אל משה לאמר

Og Herren tala endå meir til Moses, og sagde:

13 ואתה דבר אל בני ישראל לאמר אך את שבתתי תשמרו כי אות הוא ביני וביניכם לדרתיכם--לדעת כי אני יהוה מקדשכם

«Tala du til Israels-folket og seg: «Gløym no ikkje å høgtida helgarne mine! For det skal vera eit merke på sambandet vårt i alder og æva, so de skal vita at det er eg, Herren, som helgar dykk.

14 ושמרתם את השבת כי קדש הוא לכם מחלליה מות יומת--כי כל העשה בה מלאכה ונכרתה הנפש ההוא מקרב עמיה

Di skal de høgtida kviledagen; han skal vera dykk heilag. Den som vanhelgar honom, skal visst og sant lata livet; kvar mann som då gjer noko arbeid, han skal rydjast ut or ætti si.

15 ששת ימים יעשה מלאכה וביום השביעי שבת שבתון קדש ליהוה כל העשה מלאכה ביום השבת מות יומת

Seks dagar lyt de arbeida og vera onnuge, men den sjuande dagen skal vera ein heilag kviledag, vigd åt Herren. Kvar den som hev noko arbeid fyre seg på um helgi, skal døy.

16 ושמרו בני ישראל את השבת לעשות את השבת לדרתם ברית עולם

So skal då Israels-folket koma i hug kviledagen, og halda honom heilag, ætt etter ætt i all æva;

17 ביני ובין בני ישראל--אות הוא לעלם כי ששת ימים עשה יהוה את השמים ואת הארץ וביום השביעי שבת וינפש

det skal vera eit ævelegt merke på sambandet millom meg og Israels-folket. For i seks dagar skapte Herren himmelen og jordi, men den sjuande dagen heldt seg roleg og kvilde.»»

18 ויתן אל משה ככלתו לדבר אתו בהר סיני שני לחת העדת--לחת אבן כתבים באצבע אלהים

Då han hadde tala til endes med Moses på Sinaifjellet, gav han honom dei tvo lovtavlorne; det var steintavlor som Gud hadde skrive på med fingeren sin.