< שמות 31 >
And the LORD spoke to Moses, saying,
ראה קראתי בשם בצלאל בן אורי בן חור למטה יהודה | 2 |
See, I have called by name Bezaleel the son of Uri, the son of Hur, of the tribe of Judah:
ואמלא אתו רוח אלהים בחכמה ובתבונה ובדעת ובכל מלאכה | 3 |
And I have filled him with the spirit of God, in wisdom, and in understanding, and in knowledge, and in all manner of workmanship,
לחשב מחשבת לעשות בזהב ובכסף ובנחשת | 4 |
To devise curious works, to work in gold, and in silver, and in brass,
ובחרשת אבן למלאת ובחרשת עץ לעשות בכל מלאכה | 5 |
And in cutting of stones to set [them], and in carving of timber, to work in all manner of workmanship.
ואני הנה נתתי אתו את אהליאב בן אחיסמך למטה דן ובלב כל חכם לב נתתי חכמה ועשו את כל אשר צויתך | 6 |
And I, behold, I have given with him Aholiab the son of Ahisamach of the tribe of Dan; and in the hearts of all that are wise-hearted I have put wisdom; that they may make all that I have commanded thee:
את אהל מועד ואת הארן לעדת ואת הכפרת אשר עליו ואת כל כלי האהל | 7 |
The tabernacle of the congregation, and the ark of the testimony, and the mercy-seat that [is] upon it, and all the furniture of the tabernacle,
ואת השלחן ואת כליו ואת המנרה הטהרה ואת כל כליה ואת מזבח הקטרת | 8 |
And the table and its furniture, and the pure candlestick with all its furniture, and the altar of incense,
ואת מזבח העלה ואת כל כליו ואת הכיור ואת כנו | 9 |
And the altar of burnt-offering, with all its furniture, and the laver and its foot,
ואת בגדי השרד ואת בגדי הקדש לאהרן הכהן ואת בגדי בניו לכהן | 10 |
And the clothes of service, and the holy garments for Aaron the priest, and the garments of his sons, to minister in the priest's office,
ואת שמן המשחה ואת קטרת הסמים לקדש ככל אשר צויתך יעשו | 11 |
And the anointing oil, and sweet incense for the holy [place]: according to all that I have commanded thee, shall they do.
ויאמר יהוה אל משה לאמר | 12 |
And the LORD spoke to Moses, saying,
ואתה דבר אל בני ישראל לאמר אך את שבתתי תשמרו כי אות הוא ביני וביניכם לדרתיכם--לדעת כי אני יהוה מקדשכם | 13 |
Speak thou also to the children of Israel, saying, Verily my sabbaths ye shall keep: for it [is] a sign between me and you throughout your generations; that [ye] may know that I [am] the LORD that doth sanctify you.
ושמרתם את השבת כי קדש הוא לכם מחלליה מות יומת--כי כל העשה בה מלאכה ונכרתה הנפש ההוא מקרב עמיה | 14 |
Ye shall keep the sabbath therefore: for it [is] holy to you. Every one that profaneth it shall surely be put to death: for whoever doeth [any] work therein, that soul shall be cut off from among his people.
ששת ימים יעשה מלאכה וביום השביעי שבת שבתון קדש ליהוה כל העשה מלאכה ביום השבת מות יומת | 15 |
Six days may work be done, but in the seventh [is] the sabbath of rest, holy to the LORD: whoever doeth [any] work in the sabbath-day, he shall surely be put to death.
ושמרו בני ישראל את השבת לעשות את השבת לדרתם ברית עולם | 16 |
Wherefore the children of Israel shall keep the sabbath, to observe the sabbath throughout their generations, [for] a perpetual covenant.
ביני ובין בני ישראל--אות הוא לעלם כי ששת ימים עשה יהוה את השמים ואת הארץ וביום השביעי שבת וינפש | 17 |
[It is] a sign between me and the children of Israel for ever: for [in] six days the LORD made heaven and earth, and on the seventh day he rested and was refreshed.
ויתן אל משה ככלתו לדבר אתו בהר סיני שני לחת העדת--לחת אבן כתבים באצבע אלהים | 18 |
And to Moses, when he had made an end of communing with him upon mount Sinai, he gave two tables of testimony, tables of stone, written with the finger of God.