< שמות 31 >

וידבר יהוה אל משה לאמר 1
Adonai spoke to Moses [Drawn out], saying,
ראה קראתי בשם בצלאל בן אורי בן חור למטה יהודה 2
“Behold, I have called by name Bezalel the son of Uri, the son of Hur, of the tribe of Judah [Praised]:
ואמלא אתו רוח אלהים בחכמה ובתבונה ובדעת ובכל מלאכה 3
and I have filled him with the breath mind Spirit of God, in wisdom, and in understanding, and in knowledge, and in all kinds of workmanship,
לחשב מחשבת לעשות בזהב ובכסף ובנחשת 4
to devise skillful works, to work in gold, and in silver, and in bronze,
ובחרשת אבן למלאת ובחרשת עץ לעשות בכל מלאכה 5
and in cutting of stones for setting, and in carving of wood, to work in all kinds of workmanship.
ואני הנה נתתי אתו את אהליאב בן אחיסמך למטה דן ובלב כל חכם לב נתתי חכמה ועשו את כל אשר צויתך 6
Behold, I myself have appointed with him Oholiab, the son of Ahisamach, of the tribe of Dan [He judged]; and in the heart of all who are wise-hearted I have put wisdom, that they may make all that I have enjoined you:
את אהל מועד ואת הארן לעדת ואת הכפרת אשר עליו ואת כל כלי האהל 7
the Tent of Meeting, the ark of the testimony, the mercy seat that is on it, all the furniture of the Tent,
ואת השלחן ואת כליו ואת המנרה הטהרה ואת כל כליה ואת מזבח הקטרת 8
the table and its utensils, the pure menorah ·lamp· with all its utensils, the altar of incense,
ואת מזבח העלה ואת כל כליו ואת הכיור ואת כנו 9
the altar of burnt offering with all its utensils, the basin and its base,
ואת בגדי השרד ואת בגדי הקדש לאהרן הכהן ואת בגדי בניו לכהן 10
the finely worked garments— the holy garments for Aaron [Light-bringer] the priest— the garments of his sons to minister in the priest’s office,
ואת שמן המשחה ואת קטרת הסמים לקדש ככל אשר צויתך יעשו 11
the anointing oil, and the incense of sweet spices for the holy place: according to all that I have enjoined you they shall do.”
ויאמר יהוה אל משה לאמר 12
Adonai spoke to Moses [Drawn out], saying,
ואתה דבר אל בני ישראל לאמר אך את שבתתי תשמרו כי אות הוא ביני וביניכם לדרתיכם--לדעת כי אני יהוה מקדשכם 13
“Speak also to the children of Israel [God prevails], saying, ‘Most certainly you shall keep my Shab'totay ·Intermissions·: for it is a sign between me and you throughout all your generations; that you may know that I am Yahweh M’Kaddesh [Yahweh our Santifier / He sustains breathing who makes you holy].
ושמרתם את השבת כי קדש הוא לכם מחלליה מות יומת--כי כל העשה בה מלאכה ונכרתה הנפש ההוא מקרב עמיה 14
You shall keep the Shabath ·Intermission· therefore; for it is holy to you. Everyone who profanes it shall surely be put to death; for whoever does any work therein, that soul shall be cut off from among his people.
ששת ימים יעשה מלאכה וביום השביעי שבת שבתון קדש ליהוה כל העשה מלאכה ביום השבת מות יומת 15
Six days shall work be done, but on the seventh day is a Shabath ·Intermission· of solemn rest, holy to Adonai. Whoever does any work on the Shabath ·Intermission· day shall surely be put to death.
ושמרו בני ישראל את השבת לעשות את השבת לדרתם ברית עולם 16
Therefore the children of Israel [God prevails] shall keep the Shabath ·Intermission·, to observe the Shabath ·Intermission· throughout their generations, for a perpetual covenant ·binding contract between two or more parties·.
ביני ובין בני ישראל--אות הוא לעלם כי ששת ימים עשה יהוה את השמים ואת הארץ וביום השביעי שבת וינפש 17
It is a sign between me and the children of Israel [God prevails] forever; for in six days Adonai made heaven and earth, and on the seventh day he rested, and was refreshed.’”
ויתן אל משה ככלתו לדבר אתו בהר סיני שני לחת העדת--לחת אבן כתבים באצבע אלהים 18
He gave to Moses [Drawn out], when he finished speaking with him on Mount Sinai [Thorn], the two tablets of the testimony, stone tablets, written with the finger of God.

< שמות 31 >