< שמות 25 >
Locutusque est Dominus ad Moysen, dicens:
דבר אל בני ישראל ויקחו לי תרומה מאת כל איש אשר ידבנו לבו תקחו את תרומתי | 2 |
Loquere filiis Israël, ut tollant mihi primitias: ab omni homine qui offeret ultroneus, accipietis eas.
וזאת התרומה אשר תקחו מאתם זהב וכסף ונחשת | 3 |
Hæc sunt autem quæ accipere debeatis: aurum, et argentum, et æs,
ותכלת וארגמן ותולעת שני ושש ועזים | 4 |
hyacinthum et purpuram, coccumque bis tinctum, et byssum, pilos caprarum,
וערת אילם מאדמים וערת תחשים ועצי שטים | 5 |
et pelles arietum rubricatas, pellesque janthinas, et ligna setim:
שמן למאר בשמים לשמן המשחה ולקטרת הסמים | 6 |
oleum ad luminaria concinnanda: aromata in unguentum, et thymiamata boni odoris:
אבני שהם ואבני מלאים לאפד ולחשן | 7 |
lapides onychinos, et gemmas ad ornandum ephod, ac rationale.
ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם | 8 |
Facientque mihi sanctuarium, et habitabo in medio eorum:
ככל אשר אני מראה אותך את תבנית המשכן ואת תבנית כל כליו וכן תעשו | 9 |
juxta omnem similitudinem tabernaculi quod ostendam tibi, et omnium vasorum in cultum ejus. Sicque facietis illud:
ועשו ארון עצי שטים אמתים וחצי ארכו ואמה וחצי רחבו ואמה וחצי קמתו | 10 |
arcam de lignis setim compingite, cujus longitudo habeat duos et semis cubitos: latitudo, cubitum et dimidium: altitudo, cubitum similiter ac semissem.
וצפית אתו זהב טהור מבית ומחוץ תצפנו ועשית עליו זר זהב סביב | 11 |
Et deaurabis eam auro mundissimo intus et foris: faciesque supra, coronam auream per circuitum:
ויצקת לו ארבע טבעת זהב ונתתה על ארבע פעמתיו ושתי טבעת על צלעו האחת ושתי טבעת על צלעו השנית | 12 |
et quatuor circulos aureos, quos pones per quatuor arcæ angulos: duo circuli sint in latere uno, et duo in altero.
ועשית בדי עצי שטים וצפית אתם זהב | 13 |
Facies quoque vectes de lignis setim, et operies eos auro.
והבאת את הבדים בטבעת על צלעת הארן לשאת את הארן בהם | 14 |
Inducesque per circulos qui sunt in arcæ lateribus, ut portetur in eis:
בטבעת הארן יהיו הבדים לא יסרו ממנו | 15 |
qui semper erunt in circulis, nec umquam extrahentur ab eis.
ונתת אל הארן--את העדת אשר אתן אליך | 16 |
Ponesque in arca testificationem quam dabo tibi.
ועשית כפרת זהב טהור אמתים וחצי ארכה ואמה וחצי רחבה | 17 |
Facies et propitiatorium de auro mundissimo: duos cubitos et dimidium tenebit longitudo ejus, et cubitum ac semissem latitudo.
ועשית שנים כרבים זהב מקשה תעשה אתם משני קצות הכפרת | 18 |
Duos quoque cherubim aureos et productiles facies, ex utraque parte oraculi.
ועשה כרוב אחד מקצה מזה וכרוב אחד מקצה מזה מן הכפרת תעשו את הכרבים על שני קצותיו | 19 |
Cherub unus sit in latere uno, et alter in altero.
והיו הכרבים פרשי כנפים למעלה סככים בכנפיהם על הכפרת ופניהם איש אל אחיו אל הכפרת--יהיו פני הכרבים | 20 |
Utrumque latus propitiatorii tegant expandentes alas, et operientes oraculum, respiciantque se mutuo versis vultibus in propitiatorium quo operienda est arca,
ונתת את הכפרת על הארן מלמעלה ואל הארן--תתן את העדת אשר אתן אליך | 21 |
in qua pones testimonium quod dabo tibi.
ונועדתי לך שם ודברתי אתך מעל הכפרת מבין שני הכרבים אשר על ארון העדת--את כל אשר אצוה אותך אל בני ישראל | 22 |
Inde præcipiam, et loquar ad te supra propitiatorium, ac de medio duorum cherubim, qui erunt super arcam testimonii, cuncta quæ mandabo per te filiis Israël.
ועשית שלחן עצי שטים אמתים ארכו ואמה רחבו ואמה וחצי קמתו | 23 |
Facies et mensam de lignis setim, habentem duos cubitos longitudinis, et in latitudine cubitum, et in altitudine cubitum et semissem.
וצפית אתו זהב טהור ועשית לו זר זהב סביב | 24 |
Et inaurabis eam auro purissimo: faciesque illi labium aureum per circuitum,
ועשית לו מסגרת טפח סביב ועשית זר זהב למסגרתו סביב | 25 |
et ipsi labio coronam interrasilem altam quatuor digitis: et super illam, alteram coronam aureolam.
ועשית לו ארבע טבעת זהב ונתת את הטבעת על ארבע הפאת אשר לארבע רגליו | 26 |
Quatuor quoque circulos aureos præparabis, et pones eis in quatuor angulis ejusdem mensæ per singulos pedes.
לעמת המסגרת תהיין הטבעת--לבתים לבדים לשאת את השלחן | 27 |
Subter coronam erunt circuli aurei, ut mittantur vectes per eos, et possit mensa portari.
ועשית את הבדים עצי שטים וצפית אתם זהב ונשא בם את השלחן | 28 |
Ipsos quoque vectes facies de lignis setim, et circumdabis auro ad subvehendam mensam.
ועשית קערתיו וכפתיו וקשותיו ומנקיתיו אשר יסך בהן זהב טהור תעשה אתם | 29 |
Parabis et acetabula, ac phialas, thuribula, et cyathos, in quibus offerenda sunt libamina, ex auro purissimo.
ונתת על השלחן לחם פנים לפני תמיד | 30 |
Et pones super mensam panes propositionis in conspectu meo semper.
ועשית מנרת זהב טהור מקשה תעשה המנורה ירכה וקנה גביעיה כפתריה ופרחיה ממנה יהיו | 31 |
Facies et candelabrum ductile de auro mundissimo, hastile ejus, et calamos, scyphos, et sphærulas, ac lilia ex ipso procedentia.
וששה קנים יצאים מצדיה שלשה קני מנרה מצדה האחד ושלשה קני מנרה מצדה השני | 32 |
Sex calami egredientur de lateribus, tres ex uno latere, et tres ex altero.
שלשה גבעים משקדים בקנה האחד כפתר ופרח ושלשה גבעים משקדים בקנה האחד כפתר ופרח כן לששת הקנים היצאים מן המנרה | 33 |
Tres scyphi quasi in nucis modum per calamos singulos, sphærulaque simul, et lilium: et tres similiter scyphi instar nucis in calamo altero, sphærulaque simul et lilium. Hoc erit opus sex calamorum, qui producendi sunt de hastili:
ובמנרה ארבעה גבעים משקדים--כפתריה ופרחיה | 34 |
in ipso autem candelabro erunt quatuor scyphi in nucis modum, sphærulæque per singulos, et lilia.
וכפתר תחת שני הקנים ממנה וכפתר תחת שני הקנים ממנה וכפתר תחת שני הקנים ממנה--לששת הקנים היצאים מן המנרה | 35 |
Sphærulæ sub duobus calamis per tria loca, qui simul sex fiunt procedentes de hastili uno.
כפתריהם וקנתם ממנה יהיו כלה מקשה אחת זהב טהור | 36 |
Et sphærulæ igitur et calami ex ipso erunt, universa ductilia de auro purissimo.
ועשית את נרתיה שבעה והעלה את נרתיה והאיר על עבר פניה | 37 |
Facies et lucernas septem, et pones eas super candelabrum, ut luceant ex adverso.
ומלקחיה ומחתתיה זהב טהור | 38 |
Emunctoria quoque, et ubi quæ emuncta sunt extinguantur, fiant de auro purissimo.
ככר זהב טהור יעשה אתה--את כל הכלים האלה | 39 |
Omne pondus candelabri cum universis vasis suis habebit talentum auri purissimi.
וראה ועשה בתבניתם--אשר אתה מראה בהר | 40 |
Inspice, et fac secundum exemplar quod tibi in monte monstratum est.