שמות 23
| לא תשא שמע שוא אל תשת ידך עם רשע להית עד חמס | 1 |
Non suscipies vocem mendacii: nec iunges manum tuam ut pro impio dicas falsum testimonium.
| לא תהיה אחרי רבים לרעת ולא תענה על רב לנטת אחרי רבים--להטת | 2 |
Non sequeris turbam ad faciendum malum: nec in iudicio, plurimorum acquiesces sententiæ, ut a vero devies.
| ודל לא תהדר בריבו | 3 |
Pauperis quoque non misereberis in iudicio.
| כי תפגע שור איבך או חמרו--תעה השב תשיבנו לו | 4 |
Si occurreris bovi inimici tui, aut asino erranti, reduc ad eum.
| כי תראה חמור שנאך רבץ תחת משאו וחדלת מעזב לו--עזב תעזב עמו | 5 |
Si videris asinum odientis te iacere sub onere, non pertransibis, sed sublevabis cum eo.
| לא תטה משפט אבינך בריבו | 6 |
Non declinabis in iudicium pauperis.
| מדבר שקר תרחק ונקי וצדיק אל תהרג כי לא אצדיק רשע | 7 |
Mendacium fugies. Insontem et iustum non occides: quia aversor impium.
| ושחד לא תקח כי השחד יעור פקחים ויסלף דברי צדיקים | 8 |
Nec accipies munera, quæ etiam excæcant prudentes, et subvertunt verba iustorum.
| וגר לא תלחץ ואתם ידעתם את נפש הגר--כי גרים הייתם בארץ מצרים | 9 |
Peregrino molestus non eris. Scitis enim advenarum animas: quia et ipsi peregrini fuistis in Terra Ægypti.
| ושש שנים תזרע את ארצך ואספת את תבואתה | 10 |
Sex annis seminabis terram tuam, et congregabis fruges eius.
| והשביעת תשמטנה ונטשתה ואכלו אביני עמך ויתרם תאכל חית השדה כן תעשה לכרמך לזיתך | 11 |
Anno autem septimo dimittes eam, et requiescere facies, ut comedant pauperes populi tui: et quidquid reliquum fuerit, edant bestiæ agri: ita facies in vinea et in oliveto tuo.
| ששת ימים תעשה מעשיך וביום השביעי תשבת--למען ינוח שורך וחמרך וינפש בן אמתך והגר | 12 |
Sex diebus operaberis: septimo die cessabis, ut requiescat bos et asinus tuus: et refrigeretur filius ancillæ tuæ, et advena.
| ובכל אשר אמרתי אליכם תשמרו ושם אלהים אחרים לא תזכירו לא ישמע על פיך | 13 |
Omnia quæ dixi vobis, custodite. Et per nomen externorum deorum non iurabitis, neque audietur ex ore vestro.
| שלש רגלים תחג לי בשנה | 14 |
Tribus vicibus per singulos annos mihi festa celebrabitis.
| את חג המצות תשמר--שבעת ימים תאכל מצות כאשר צויתך למועד חדש האביב כי בו יצאת ממצרים ולא יראו פני ריקם | 15 |
Sollemnitatem azymorum custodies. Septem diebus comedes azyma, sicut præcepi tibi, tempore mensis novorum, quando egressus es de Ægypto: non apparebis in conspectu meo vacuus.
| וחג הקציר בכורי מעשיך אשר תזרע בשדה וחג האסף בצאת השנה באספך את מעשיך מן השדה | 16 |
Et sollemnitatem messis primitivorum operis tui, quæcumque seminaveris in agro. Sollemnitatem quoque in exitu anni, quando congregaveris omnes fruges tuas de agro.
| שלש פעמים בשנה--יראה כל זכורך אל פני האדן יהוה | 17 |
Ter in anno apparebit omne masculinum tuum coram Domino Deo tuo.
| לא תזבח על חמץ דם זבחי ולא ילין חלב חגי עד בקר | 18 |
Non immolabis super fermento sanguinem victimæ meæ, nec remanebit adeps sollemnitatis meæ usque mane.
| ראשית בכורי אדמתך תביא בית יהוה אלהיך לא תבשל גדי בחלב אמו | 19 |
Primitias frugum terræ tuæ deferes in domum Domini Dei tui. Non coques hœdum in lacte matris suæ.
| הנה אנכי שלח מלאך לפניך לשמרך בדרך ולהביאך אל המקום אשר הכנתי | 20 |
Ecce ego mittam Angelum meum, qui præcedat te, et custodiat in via, et introducat in locum quem paravi.
| השמר מפניו ושמע בקלו אל תמר בו כי לא ישא לפשעכם כי שמי בקרבו | 21 |
Observa eum, et audi vocem eius, nec contemnendum putes: quia non dimittet cum peccaveris, et est nomen meum in illo.
| כי אם שמוע תשמע בקלו ועשית כל אשר אדבר--ואיבתי את איביך וצרתי את צרריך | 22 |
Quod si audieris vocem eius, et feceris omnia quæ loquor, inimicus ero inimicis tuis, et affligam affligentes te.
| כי ילך מלאכי לפניך והביאך אל האמרי והחתי והפרזי והכנעני החוי והיבוסי והכחדתיו | 23 |
Præcedetque te Angelus meus, et introducet te ad Amorrhæum, et Hethæum, et Pherezæum, Chananæumque, et Hevæum, et Iebusæum, quos ego conteram.
| לא תשתחוה לאלהיהם ולא תעבדם ולא תעשה כמעשיהם כי הרס תהרסם ושבר תשבר מצבתיהם | 24 |
Non adorabis deos eorum, nec coles eos: non facies opera eorum, sed destrues eos, et confringes statuas eorum.
| ועבדתם את יהוה אלהיכם וברך את לחמך ואת מימיך והסרתי מחלה מקרבך | 25 |
Servietisque Domino Deo vestro, ut benedicam panibus tuis et aquis, et auferam infirmitatem de medio tui.
| לא תהיה משכלה ועקרה בארצך את מספר ימיך אמלא | 26 |
Non erit infœcunda, nec sterilis in terra tua: numerum dierum tuorum implebo.
| את אימתי אשלח לפניך והמתי את כל העם אשר תבא בהם ונתתי את כל איביך אליך ערף | 27 |
Terrorem meum mittam in præcursum tuum, et occidam omnem populum, ad quem ingredieris: cunctorumque inimicorum tuorum coram te terga vertam:
| ושלחתי את הצרעה לפניך וגרשה את החוי את הכנעני ואת החתי--מלפניך | 28 |
emittens crabrones prius, qui fugabunt Hevæum, et Chananæum, et Hethæum, antequam introeas.
| לא אגרשנו מפניך בשנה אחת פן תהיה הארץ שממה ורבה עליך חית השדה | 29 |
Non eiiciam eos a facie tua anno uno: ne terra in solitudinem redigatur, et crescant contra te bestiæ.
| מעט מעט אגרשנו מפניך עד אשר תפרה ונחלת את הארץ | 30 |
Paulatim expellam eos de conspectu tuo, donec augearis, et possideas Terram.
| ושתי את גבלך מים סוף ועד ים פלשתים וממדבר עד הנהר כי אתן בידכם את ישבי הארץ וגרשתמו מפניך | 31 |
Ponam autem terminos tuos a Mari Rubro usque ad Mare Palæstinorum, et a deserto usque ad fluvium: tradam in manibus vestris habitatores Terræ, et eiiciam eos de conspectu vestro.
| לא תכרת להם ולאלהיהם ברית | 32 |
Non inibis cum eis fœdus, nec cum diis eorum.
| לא ישבו בארצך פן יחטיאו אתך לי כי תעבד את אלהיהם כי יהיה לך למוקש | 33 |
Non habitent in terra tua, ne forte peccare te faciant in me, si servieris diis eorum: quod tibi certe erit in scandalum.
