שמות 22

1 כי יגנב איש שור או שה וטבחו או מכרו--חמשה בקר ישלם תחת השור וארבע צאן תחת השה

Si quis furatus fuerit bovem, aut ovem, et occiderit vel vendiderit: quinque boves pro uno bove restituet, et quattuor oves pro una ove.

2 אם במחתרת ימצא הגנב והכה ומת--אין לו דמים

Si effringens fur domum sive suffodiens fuerit inventus, et accepto vulnere mortuus fuerit: percussor non erit reus sanguinis.

3 אם זרחה השמש עליו דמים לו שלם ישלם--אם אין לו ונמכר בגנבתו

Quod si orto sole hoc fecerit, homicidium perpetravit, et ipse morietur. Si non habuerit quod pro furto reddat, ipse venundabitur.

4 אם המצא תמצא בידו הגנבה משור עד חמור עד שה--חיים שנים ישלם

Si inventum fuerit apud eum quod furatus est, vivens, sive bos, sive asinus, sive ovis: duplum restituet.

5 כי יבער איש שדה או כרם ושלח את בעירה ובער בשדה אחר--מיטב שדהו ומיטב כרמו ישלם

Si læserit quispiam agrum vel vineam, et dimiserit iumentum suum ut depascatur aliena: quidquid optimum habuerit in agro suo, vel in vinea, pro damni æstimatione restituet.

6 כי תצא אש ומצאה קצים ונאכל גדיש או הקמה או השדה--שלם ישלם המבער את הבערה

Si egressus ignis invenerit spinas, et comprehenderit acervos frugum, sive stantes segetes in agris, reddet damnum qui ignem succenderit.

7 כי יתן איש אל רעהו כסף או כלים לשמר וגנב מבית האיש--אם ימצא הגנב ישלם שנים

Si quis commendaverit amico pecuniam, aut vas in custodiam, et ab eo, qui susceperat, furto ablata fuerint: si invenitur fur, duplum reddet:

8 אם לא ימצא הגנב ונקרב בעל הבית אל האלהים אם לא שלח ידו במלאכת רעהו

si latet fur, dominus domus applicabitur ad deos, et iurabit quod non extenderit manum in rem proximi sui,

9 על כל דבר פשע על שור על חמור על שה על שלמה על כל אבדה אשר יאמר כי הוא זה--עד האלהים יבא דבר שניהם אשר ירשיען אלהים ישלם שנים לרעהו

ad perpetrandam fraudem, tam in bove, quam in asino, et ove ac vestimento, et quidquid damnum inferre potest: ad deos utriusque causa perveniet: et si illi iudicaverit, duplum restituet proximo suo.

10 כי יתן איש אל רעהו חמור או שור או שה וכל בהמה--לשמר ומת או נשבר או נשבה אין ראה

Si quis commendaverit proximo suo asinum, bovem, ovem, et omne iumentum ad custodiam, et mortuum fuerit, aut debilitatum, vel captum ab hostibus, nullusque hoc viderit:

11 שבעת יהוה תהיה בין שניהם--אם לא שלח ידו במלאכת רעהו ולקח בעליו ולא ישלם

iusiurandum erit in medio, quod non extenderit manum ad rem proximi sui: suscipietque dominus iuramentum, et ille reddere non cogetur.

12 ואם גנב יגנב מעמו--ישלם לבעליו

Quod si furto ablatum fuerit, restituet damnum domino.

13 אם טרף יטרף יבאהו עד הטרפה לא ישלם

Si comestum a bestia, deferat ad eum quod occisum est, et non restituet.

14 וכי ישאל איש מעם רעהו ונשבר או מת בעליו אין עמו שלם ישלם

Qui a proximo suo quidquam horum mutuo postulaverit, et debilitatum aut mortuum fuerit domino non præsente, reddere compelletur.

15 אם בעליו עמו לא ישלם אם שכיר הוא בא בשכרו

Quod si impræsentiarum dominus fuerit, non restituet, maxime si conductum venerat pro mercede operis sui.

16 וכי יפתה איש בתולה אשר לא ארשה--ושכב עמה מהר ימהרנה לו לאשה

Si seduxerit quis virginem necdum desponsatam, dormieritque cum ea: dotabit eam, et habebit eam uxorem.

17 אם מאן ימאן אביה לתתה לו--כסף ישקל כמהר הבתולת

Si pater virginis dare noluerit, reddet pecuniam iuxta modum dotis, quam virgines accipere consueverunt.

18 מכשפה לא תחיה

Maleficos non patieris vivere.

19 כל שכב עם בהמה מות יומת

Qui coierit cum iumento, morte moriatur.

20 זבח לאלהים יחרם--בלתי ליהוה לבדו

Qui immolat diis, occidetur, præterquam Domino soli.

21 וגר לא תונה ולא תלחצנו כי גרים הייתם בארץ מצרים

Advenam non contristabis, neque affliges eum: advenæ enim et ipsi fuistis in Terra Ægypti.

22 כל אלמנה ויתום לא תענון

Viduæ et pupillo non nocebitis.

23 אם ענה תענה אתו--כי אם צעק יצעק אלי שמע אשמע צעקתו

Si læseritis eos, vociferabuntur ad me, et ego audiam clamorem eorum:

24 וחרה אפי והרגתי אתכם בחרב והיו נשיכם אלמנות ובניכם יתמים

et indignabitur furor meus, percutiamque vos gladio, et erunt uxores vestræ viduæ, et filii vestri pupilli.

25 אם כסף תלוה את עמי את העני עמך--לא תהיה לו כנשה לא תשימון עליו נשך

Si pecuniam mutuam dederis populo meo pauperi qui habitat tecum, non urgebis eum quasi exactor, nec usuris opprimes.

26 אם חבל תחבל שלמת רעך--עד בא השמש תשיבנו לו

Si pignus a proximo tuo acceperis vestimentum, ante solis occasum reddes ei.

27 כי הוא כסותה לבדה הוא שמלתו לערו במה ישכב--והיה כי יצעק אלי ושמעתי כי חנון אני

Ipsum enim est solum, quo operitur, indumentum carnis eius, nec habet aliud in quo dormiat: si clamaverit ad me, exaudiam eum, quia misericors sum.

28 אלהים לא תקלל ונשיא בעמך לא תאר

Diis non detrahes, et principi populi tui non maledices.

29 מלאתך ודמעך לא תאחר בכור בניך תתן לי

Decimas tuas et primitias tuas non tardabis reddere, primogenitum filiorum tuorum dabis mihi.

30 כן תעשה לשרך לצאנך שבעת ימים יהיה עם אמו ביום השמיני תתנו לי

De bobus quoque, et ovibus similiter facies: septem diebus sit cum matre sua, die octava reddes illum mihi.

31 ואנשי קדש תהיון לי ובשר בשדה טרפה לא תאכלו לכלב תשלכון אתו

Viri sancti eritis mihi: carnem, quæ a bestiis fuerit prægustata, non comedetis, sed proiicietis canibus.