שמות 22

1 כי יגנב איש שור או שה וטבחו או מכרו--חמשה בקר ישלם תחת השור וארבע צאן תחת השה

'When a man doth steal an ox or sheep, and hath slaughtered it or sold it, five of the herd he doth repay for the ox, and four of the flock for the sheep.

2 אם במחתרת ימצא הגנב והכה ומת--אין לו דמים

'If in the breaking through, the thief is found, and he hath been smitten, and hath died, there is no blood for him;

3 אם זרחה השמש עליו דמים לו שלם ישלם--אם אין לו ונמכר בגנבתו

if the sun hath risen upon him, blood [is] for him, he doth certainly repay; if he have nothing, then he hath been sold for his theft;

4 אם המצא תמצא בידו הגנבה משור עד חמור עד שה--חיים שנים ישלם

if the theft is certainly found in his hand alive, whether ox, or ass, or sheep — double he repayeth.

5 כי יבער איש שדה או כרם ושלח את בעירה ובער בשדה אחר--מיטב שדהו ומיטב כרמו ישלם

'When a man depastureth a field or vineyard, and hath sent out his beast, and it hath pastured in the field of another, [of] the best of his field, and the best of his vineyard, he doth repay.

6 כי תצא אש ומצאה קצים ונאכל גדיש או הקמה או השדה--שלם ישלם המבער את הבערה

'When fire goeth forth, and hath found thorns, and a stack, or the standing corn, or the field, hath been consumed, he who causeth the burning doth certainly repay.

7 כי יתן איש אל רעהו כסף או כלים לשמר וגנב מבית האיש--אם ימצא הגנב ישלם שנים

'When a man doth give unto his neighbour silver, or vessels to keep, and it hath been stolen out of the man's house; if the thief is found, he repayeth double.

8 אם לא ימצא הגנב ונקרב בעל הבית אל האלהים אם לא שלח ידו במלאכת רעהו

'If the thief is not found, then the master of the house hath been brought near unto God, whether he hath not put forth his hand against the work of his neighbour;

9 על כל דבר פשע על שור על חמור על שה על שלמה על כל אבדה אשר יאמר כי הוא זה--עד האלהים יבא דבר שניהם אשר ירשיען אלהים ישלם שנים לרעהו

for every matter of transgression, for ox, for ass, for sheep, for raiment, for any lost thing of which it is said that it is his; unto God cometh the matter of them both; he whom God doth condemn, he repayeth double to his neighbour.

10 כי יתן איש אל רעהו חמור או שור או שה וכל בהמה--לשמר ומת או נשבר או נשבה אין ראה

'When a man doth give unto his neighbour an ass, or ox, or sheep, or any beast to keep, and it hath died, or hath been hurt, or taken captive, none seeing —

11 שבעת יהוה תהיה בין שניהם--אם לא שלח ידו במלאכת רעהו ולקח בעליו ולא ישלם

an oath of Jehovah is between them both, that he hath not put forth his hand against the work of his neighbour, and its owner hath accepted, and he doth not repay;

12 ואם גנב יגנב מעמו--ישלם לבעליו

but if it is certainly stolen from him, he doth repay to its owner;

13 אם טרף יטרף יבאהו עד הטרפה לא ישלם

if it is certainly torn, he bringeth it in — a witness; the torn thing he doth not repay.

14 וכי ישאל איש מעם רעהו ונשבר או מת בעליו אין עמו שלם ישלם

'And when a man doth ask [anything] from his neighbour, and it hath been hurt or hath died — its owner not being with it — he doth certainly repay;

15 אם בעליו עמו לא ישלם אם שכיר הוא בא בשכרו

if its owner [is] with it, he doth not repay, — if it [is] a hired thing, it hath come for its hire.

16 וכי יפתה איש בתולה אשר לא ארשה--ושכב עמה מהר ימהרנה לו לאשה

'And when a man doth entice a virgin who [is] not betrothed, and hath lain with her, he doth certainly endow her to himself for a wife;

17 אם מאן ימאן אביה לתתה לו--כסף ישקל כמהר הבתולת

if her father utterly refuse to give her to him, money he doth weigh out according to the dowry of virgins.

18 מכשפה לא תחיה

'A witch thou dost not keep alive.

19 כל שכב עם בהמה מות יומת

'Whoever lieth with a beast is certainly put to death.

20 זבח לאלהים יחרם--בלתי ליהוה לבדו

'He who is sacrificing to a god, save to Jehovah alone, is devoted.

21 וגר לא תונה ולא תלחצנו כי גרים הייתם בארץ מצרים

'And a sojourner thou dost not oppress, nor crush him, for sojourners ye have been in the land of Egypt.

22 כל אלמנה ויתום לא תענון

'Any widow or orphan ye do not afflict;

23 אם ענה תענה אתו--כי אם צעק יצעק אלי שמע אשמע צעקתו

if thou dost really afflict him, surely if he at all cry unto Me, I certainly hear his cry;

24 וחרה אפי והרגתי אתכם בחרב והיו נשיכם אלמנות ובניכם יתמים

and Mine anger hath burned, and I have slain you by the sword, and your wives have been widows, and your sons orphans.

25 אם כסף תלוה את עמי את העני עמך--לא תהיה לו כנשה לא תשימון עליו נשך

'If thou dost lend My poor people with thee money, thou art not to him as a usurer; thou dost not lay on him usury;

26 אם חבל תחבל שלמת רעך--עד בא השמש תשיבנו לו

if thou dost at all take in pledge the garment of thy neighbour, during the going in of the sun thou dost return it to him:

27 כי הוא כסותה לבדה הוא שמלתו לערו במה ישכב--והיה כי יצעק אלי ושמעתי כי חנון אני

for it alone is his covering, it [is] his garment for his skin; wherein doth he lie down? and it hath come to pass, when he doth cry unto Me, that I have heard, for I [am] gracious.

28 אלהים לא תקלל ונשיא בעמך לא תאר

'God thou dost not revile, and a prince among thy people thou dost not curse.

29 מלאתך ודמעך לא תאחר בכור בניך תתן לי

'Thy fulness and thy liquids thou dost not delay; the first-born of thy sons thou dost give to Me;

30 כן תעשה לשרך לצאנך שבעת ימים יהיה עם אמו ביום השמיני תתנו לי

so thou dost to thine ox, to thy sheep; seven days it is with its dam, on the eighth day thou dost give it to Me.

31 ואנשי קדש תהיון לי ובשר בשדה טרפה לא תאכלו לכלב תשלכון אתו

'And ye are holy men to Me, and flesh torn in the field ye do not eat, to a dog ye do cast it.