שמות 18

1 וישמע יתרו כהן מדין חתן משה את כל אשר עשה אלהים למשה ולישראל עמו כי הוציא יהוה את ישראל ממצרים

Now Jethro [Abundance], the priest of Midian [Strife], Moses [Drawn out]’ father-in-law, sh'ma ·heard obeyed· of all that God had done for Moses [Drawn out], and for Israel [God prevails] his people, how that Adonai had brought Israel [God prevails] out of Egypt [Abode of slavery].

2 ויקח יתרו חתן משה את צפרה אשת משה--אחר שלוחיה

Jethro [Abundance], Moses [Drawn out]’ father-in-law, received Zipporah, Moses [Drawn out]’ wife, after he had sent her away,

3 ואת שני בניה אשר שם האחד גרשם--כי אמר גר הייתי בארץ נכריה

and her two sons. The name of one son was Gershom, for Moses [Drawn out] said, “I have lived as a foreigner in a foreign land”.

4 ושם האחד אליעזר--כי אלהי אבי בעזרי ויצלני מחרב פרעה

The name of the other was Eliezer, for he said, “My father’s God was my help and delivered me from Pharaoh’s sword.”

5 ויבא יתרו חתן משה ובניו ואשתו--אל משה אל המדבר אשר הוא חנה שם--הר האלהים

Jethro [Abundance], Moses [Drawn out]’ father-in-law, came with his sons and his wife to Moses [Drawn out] into the wilderness where he was encamped, at the Mountain of God.

6 ויאמר אל משה אני חתנך יתרו בא אליך ואשתך--ושני בניה עמה

He said to Moses [Drawn out], “I, your father-in-law Jethro [Abundance], have come to you with your wife, and her two sons with her.”

7 ויצא משה לקראת חתנו וישתחו וישק לו וישאלו איש לרעהו לשלום ויבאו האהלה

Moses [Drawn out] went out to meet his father-in-law, and bowed and kissed him. They asked each other of their welfare, and they came into the tent.

8 ויספר משה לחתנו את כל אשר עשה יהוה לפרעה ולמצרים על אודת ישראל את כל התלאה אשר מצאתם בדרך ויצלם יהוה

Moses [Drawn out] told his father-in-law all that Adonai had done to Pharaoh and to the Egyptians [people from Abode of slavery] for Israel [God prevails]’s sake, all the hardships that had come on them on the way, and how Adonai delivered them.

9 ויחד יתרו--על כל הטובה אשר עשה יהוה לישראל אשר הצילו מיד מצרים

Jethro [Abundance] rejoiced for all the goodness which Adonai had done to Israel [God prevails], in that he had delivered them out of the hand of the Egyptians [people from Abode of slavery].

10 ויאמר יתרו ברוך יהוה אשר הציל אתכם מיד מצרים ומיד פרעה אשר הציל את העם מתחת יד מצרים

Jethro [Abundance] said, “Blessed be Adonai, who has delivered you out of the hand of the Egyptians [people from Abode of slavery], and out of the hand of Pharaoh; who has delivered the people from under the hand of the Egyptians [people from Abode of slavery].

11 עתה ידעתי כי גדול יהוה מכל האלהים כי בדבר אשר זדו עליהם

Now I know that Adonai is greater than all deities because of the thing in which they dealt arrogantly against them.”

12 ויקח יתרו חתן משה עלה וזבחים--לאלהים ויבא אהרן וכל זקני ישראל לאכל לחם עם חתן משה--לפני האלהים

Jethro [Abundance], Moses [Drawn out]’ father-in-law, took a burnt offering and sacrifices for God. Aaron [Light-bringer] came with all the elders of Israel [God prevails], to eat bread with Moses [Drawn out]’ father-in-law before God.

13 ויהי ממחרת וישב משה לשפט את העם ויעמד העם על משה מן הבקר עד הערב

On the next day, Moses [Drawn out] sat to judge the people, and the people stood around Moses [Drawn out] from the morning to the evening.

14 וירא חתן משה את כל אשר הוא עשה לעם ויאמר מה הדבר הזה אשר אתה עשה לעם--מדוע אתה יושב לבדך וכל העם נצב עליך מן בקר עד ערב

When Moses [Drawn out]’ father-in-law saw all that he did to the people, he said, “What is this thing that you do for the people? Why do you sit alone, and all the people stand around you from morning to evening?”

15 ויאמר משה לחתנו כי יבא אלי העם לדרש אלהים

Moses [Drawn out] said to his father-in-law, “Because the people come to me to inquire of God.

16 כי יהיה להם דבר בא אלי ושפטתי בין איש ובין רעהו והודעתי את חקי האלהים ואת תורתיו

When they have a matter, they come to me, and I judge between a man and his neighbor, and I make them know the statutes of God, and his torot ·teachings·.”

17 ויאמר חתן משה אליו לא טוב הדבר אשר אתה עשה

Moses [Drawn out]’ father-in-law said to him, “The thing that you do is not good.

18 נבל תבל--גם אתה גם העם הזה אשר עמך כי כבד ממך הדבר לא תוכל עשהו לבדך

You will surely wear away, both you, and this people that is with you; for the thing is too heavy for you. You are not able to perform it yourself alone.

19 עתה שמע בקלי איעצך ויהי אלהים עמך היה אתה לעם מול האלהים והבאת אתה את הדברים אל האלהים

Sh'ma ·Hear obey· now to my voice. I will give you counsel, and God be with you. You represent the people before God, and bring the causes to God.

20 והזהרתה אתהם את החקים ואת התורת והודעת להם את הדרך ילכו בה ואת המעשה אשר יעשון

You shall teach them the statutes and the torot ·teachings·, and shall show them the way in which they must walk, and the work that they must do.

21 ואתה תחזה מכל העם אנשי חיל יראי אלהים אנשי אמת--שנאי בצע ושמת עלהם שרי אלפים שרי מאות שרי חמשים ושרי עשרת

Moreover you shall provide out of all the people able men which fear God: men of truth, hating unjust gain; and place such over them, to be rulers of thousands, rulers of hundreds, rulers of fifties, and rulers of tens.

22 ושפטו את העם בכל עת והיה כל הדבר הגדל יביאו אליך וכל הדבר הקטן ישפטו הם והקל מעליך ונשאו אתך

Let them judge the people at all times. It shall be that every great matter they shall bring to you, but every small matter they shall judge themselves. So shall it be easier for you, and they shall share the load with you.

23 אם את הדבר הזה תעשה וצוך אלהים ויכלת עמד וגם כל העם הזה על מקמו יבא בשלום

If you will do this thing, and God enjoins you to do so, then you will be able to endure, and all these people also will go to their place in peace.”

24 וישמע משה לקול חתנו ויעש כל אשר אמר

So Moses [Drawn out] sh'ma ·heard obeyed· the voice of his father-in-law, and did all that he had said.

25 ויבחר משה אנשי חיל מכל ישראל ויתן אתם ראשים על העם--שרי אלפים שרי מאות שרי חמשים ושרי עשרת

Moses [Drawn out] chose able men out of all Israel [God prevails], and made them heads over the people, rulers of thousands, rulers of hundreds, rulers of fifties, and rulers of tens.

26 ושפטו את העם בכל עת את הדבר הקשה יביאון אל משה וכל הדבר הקטן ישפוטו הם

They judged the people at all times. They brought the hard causes to Moses [Drawn out], but every small matter they judged themselves.

27 וישלח משה את חתנו וילך לו אל ארצו

Moses [Drawn out] let his father-in-law depart, and he went his way into his own land.