< שמות 18 >
וישמע יתרו כהן מדין חתן משה את כל אשר עשה אלהים למשה ולישראל עמו כי הוציא יהוה את ישראל ממצרים | 1 |
And Jethro the priest of Midian, Moses' father-in-law, heard of all that God had done to Moses, and to Israel his people; that Jehovah had brought Israel out of Egypt.
ויקח יתרו חתן משה את צפרה אשת משה--אחר שלוחיה | 2 |
And Jethro, Moses' father-in-law, took Zipporah, Moses' wife, after he had sent her back,
ואת שני בניה אשר שם האחד גרשם--כי אמר גר הייתי בארץ נכריה | 3 |
and her two sons, of whom the name of the one was Gershom — for he said, I have been a sojourner in a foreign land,
ושם האחד אליעזר--כי אלהי אבי בעזרי ויצלני מחרב פרעה | 4 |
— and the name of the other, Eliezer — For the God of my father has been my help, and has delivered me from the sword of Pharaoh.
ויבא יתרו חתן משה ובניו ואשתו--אל משה אל המדבר אשר הוא חנה שם--הר האלהים | 5 |
And Jethro, Moses' father-in-law, came to Moses with his sons and his wife into the wilderness, where he encamped at the mountain of God.
ויאמר אל משה אני חתנך יתרו בא אליך ואשתך--ושני בניה עמה | 6 |
And he sent word to Moses: I, thy father-in-law Jethro, am come to thee, and thy wife, and her two sons with her.
ויצא משה לקראת חתנו וישתחו וישק לו וישאלו איש לרעהו לשלום ויבאו האהלה | 7 |
And Moses went out to meet his father-in-law, and did obeisance, and kissed him; and they asked each other [after] their welfare, and went into the tent.
ויספר משה לחתנו את כל אשר עשה יהוה לפרעה ולמצרים על אודת ישראל את כל התלאה אשר מצאתם בדרך ויצלם יהוה | 8 |
And Moses told his father-in-law all that Jehovah had done to Pharaoh and to the Egyptians for Israel's sake; all the trouble that had befallen them on the way, and [how] Jehovah had delivered them.
ויחד יתרו--על כל הטובה אשר עשה יהוה לישראל אשר הצילו מיד מצרים | 9 |
And Jethro rejoiced for all the goodness that Jehovah had done to Israel; that he had delivered them out of the hand of the Egyptians.
ויאמר יתרו ברוך יהוה אשר הציל אתכם מיד מצרים ומיד פרעה אשר הציל את העם מתחת יד מצרים | 10 |
And Jethro said, Blessed be Jehovah, who has delivered you out of the hand of the Egyptians, and out of the hand of Pharaoh; who has delivered the people from under the hand of the Egyptians.
עתה ידעתי כי גדול יהוה מכל האלהים כי בדבר אשר זדו עליהם | 11 |
Now I know that Jehovah is greater than all gods; for in the thing in which they acted haughtily [he was] above them.
ויקח יתרו חתן משה עלה וזבחים--לאלהים ויבא אהרן וכל זקני ישראל לאכל לחם עם חתן משה--לפני האלהים | 12 |
And Jethro, Moses' father-in-law, took a burnt-offering and sacrifices for God; and Aaron came, and all the elders of Israel, to eat bread with Moses' father-in-law in the presence of God.
ויהי ממחרת וישב משה לשפט את העם ויעמד העם על משה מן הבקר עד הערב | 13 |
And it came to pass on the morrow, that Moses sat to judge the people; and the people stood by Moses from the morning to the evening.
וירא חתן משה את כל אשר הוא עשה לעם ויאמר מה הדבר הזה אשר אתה עשה לעם--מדוע אתה יושב לבדך וכל העם נצב עליך מן בקר עד ערב | 14 |
And Moses' father-in-law saw all that he did with the people, and said, What is this thing which thou art doing with the people? why dost thou sit alone, and all the people are standing by thee from morning to evening?
ויאמר משה לחתנו כי יבא אלי העם לדרש אלהים | 15 |
And Moses said to his father-in-law, Because the people come to me to enquire of God.
כי יהיה להם דבר בא אלי ושפטתי בין איש ובין רעהו והודעתי את חקי האלהים ואת תורתיו | 16 |
When they have a matter, they come to me, and I judge between one and another; and I make known [to them] the statutes of God, and his laws.
ויאמר חתן משה אליו לא טוב הדבר אשר אתה עשה | 17 |
And Moses' father-in-law said to him, The thing that thou art doing is not good.
נבל תבל--גם אתה גם העם הזה אשר עמך כי כבד ממך הדבר לא תוכל עשהו לבדך | 18 |
Thou wilt be quite exhausted, both thou and this people that is with thee; for the thing is too heavy for thee: thou canst not perform it alone.
עתה שמע בקלי איעצך ויהי אלהים עמך היה אתה לעם מול האלהים והבאת אתה את הדברים אל האלהים | 19 |
Hearken now to my voice: I will give thee counsel, and God shall be with thee. Be thou for the people with God, and bring the matters before God;
והזהרתה אתהם את החקים ואת התורת והודעת להם את הדרך ילכו בה ואת המעשה אשר יעשון | 20 |
and teach them the statutes and the laws, and make known to them the way in which they must walk, and the work that they must do.
ואתה תחזה מכל העם אנשי חיל יראי אלהים אנשי אמת--שנאי בצע ושמת עלהם שרי אלפים שרי מאות שרי חמשים ושרי עשרת | 21 |
But do thou provide among all the people able men, such as fear God, men of truth, hating covetousness; and place [them] over them, chiefs of thousands, chiefs of hundreds, chiefs of fifties, and chiefs of tens,
ושפטו את העם בכל עת והיה כל הדבר הגדל יביאו אליך וכל הדבר הקטן ישפטו הם והקל מעליך ונשאו אתך | 22 |
that they may judge the people at all times; and it shall be [that] they shall bring to thee every great matter, and that they shall judge every small matter, and they shall lighten [the task] on thee, and they shall bear [it] with thee.
אם את הדבר הזה תעשה וצוך אלהים ויכלת עמד וגם כל העם הזה על מקמו יבא בשלום | 23 |
If thou do this thing, and God command thee [so], thou wilt be able to endure, and all this people shall also go to their place in peace.
וישמע משה לקול חתנו ויעש כל אשר אמר | 24 |
And Moses hearkened to the voice of his father-in-law, and did all that he had said.
ויבחר משה אנשי חיל מכל ישראל ויתן אתם ראשים על העם--שרי אלפים שרי מאות שרי חמשים ושרי עשרת | 25 |
And Moses chose able men out of all Israel, and made them heads over the people, chiefs of thousands, chiefs of hundreds, chiefs of fifties, and chiefs of tens.
ושפטו את העם בכל עת את הדבר הקשה יביאון אל משה וכל הדבר הקטן ישפוטו הם | 26 |
And they judged the people at all times: the hard matters they brought to Moses, but every small matter they judged.
וישלח משה את חתנו וילך לו אל ארצו | 27 |
And Moses sent away his father-in-law, and he departed into his land.