שמות 16

1 ויסעו מאילם ויבאו כל עדת בני ישראל אל מדבר סין אשר בין אילם ובין סיני--בחמשה עשר יום לחדש השני לצאתם מארץ מצרים

以色列子民全會眾從厄林起程，來到厄林和西乃之間的欣曠野時，在離埃及後第二月第十五日。

2 וילינו (וילונו) כל עדת בני ישראל על משה ועל אהרן--במדבר

以色列子民全會眾在曠野裏都抱怨梅瑟和亞郎。

3 ויאמרו אלהם בני ישראל מי יתן מותנו ביד יהוה בארץ מצרים בשבתנו על סיר הבשר באכלנו לחם לשבע כי הוצאתם אתנו אל המדבר הזה להמית את כל הקהל הזה ברעב

以色列子民向他們說：「巴不得我們在埃及國坐在肉鍋旁，有食物吃飽的時候，死在上主的手中! 你們領我們到這曠野裏來，是想叫這全會眾餓死啊! 」

4 ויאמר יהוה אל משה הנני ממטיר לכם לחם מן השמים ויצא העם ולקטו דבר יום ביומו למען אנסנו הילך בתורתי אם לא

上主向梅瑟說：「看，我要從天上給你們降下食物，百姓要每天出去收斂當日所需要的，為試探他們是否遵行我的法律。

5 והיה ביום הששי והכינו את אשר יביאו והיה משנה על אשר ילקטו יום יום

但到第六天，他們準備帶回來的食物要比每天多一倍。」

6 ויאמר משה ואהרן אל כל בני ישראל ערב--וידעתם כי יהוה הוציא אתכם מארץ מצרים

梅瑟和亞郎對全以色列子民說：「今晚你們要知道，是上主領你們出了埃及國；

7 ובקר וראיתם את כבוד יהוה בשמעו את תלנתיכם על יהוה ונחנו מה כי תלונו (תלינו) עלינו

明早你們要看見上主的榮耀，因為你們抱怨上主的話，他已聽見了。我們算什麼﹖你們竟抱怨我們! 」

8 ויאמר משה בתת יהוה לכם בערב בשר לאכל ולחם בבקר לשבע בשמע יהוה את תלנתיכם אשר אתם מלינם עליו ונחנו מה לא עלינו תלנתיכם כי על יהוה

梅瑟又說：「晚上上主要給你們肉吃，早晨你們可以吃飽，因為上主聽見了你們抱怨他所說的怨言。我們算什麼﹖你們不是抱怨我們，而是抱怨上主。」瑪納

9 ויאמר משה אל אהרן אמר אל כל עדת בני ישראל קרבו לפני יהוה כי שמע את תלנתיכם

梅瑟向亞郎說：「你向以色列子民全會眾說：你們應走到上主前，因為他聽見了你們的怨言。」

10 ויהי כדבר אהרן אל כל עדת בני ישראל ויפנו אל המדבר והנה כבוד יהוה נראה בענן

亞郎正向以色列子民全會眾說話的時候，他們轉面朝向曠野，看見上主的榮耀顯現在雲彩中。

11 וידבר יהוה אל משה לאמר

那時上主向梅瑟說：「

12 שמעתי את תלונת בני ישראל--דבר אלהם לאמר בין הערבים תאכלו בשר ובבקר תשבעו לחם וידעתם כי אני יהוה אלהיכם

我聽見了以色列子民的怨言。你給他們說：黃昏的時候你們要有肉吃，早晨要有食物吃飽，這樣你們就知道，我是上主，你們的天主。」

13 ויהי בערב--ותעל השלו ותכס את המחנה ובבקר היתה שכבת הטל סביב למחנה

到了晚上，有鵪鶉飛來，遮蓋了營幕；到了早晨，營幕四周落了一層露水。

14 ותעל שכבת הטל והנה על פני המדבר דק מחספס--דק ככפר על הארץ

露水昇化之後，在曠野的地面上，留下稀薄的碎屑，稀薄得好像地上的霜。

15 ויראו בני ישראל ויאמרו איש אל אחיו מן הוא--כי לא ידעו מה הוא ויאמר משה אלהם הוא הלחם אשר נתן יהוה לכם לאכלה

以色列子民一見，就彼此問說：「這是什麼﹖」原來他們不知道這是什麼。梅瑟告訴他們說：「這是上主賜給你們的食物。

16 זה הדבר אשר צוה יהוה לקטו ממנו איש לפי אכלו עמר לגלגלת מספר נפשתיכם--איש לאשר באהלו תקחו

上主曾這樣吩咐說：你們應按每人的食量去收斂，按照你們帳幕的人數去拾取，每人一「曷默耳。」

17 ויעשו כן בני ישראל וילקטו המרבה והממעיט

以色列子民就照樣作了；收斂的時候，有的多，有的少，

18 וימדו בעמר--ולא העדיף המרבה והממעיט לא החסיר איש לפי אכלו לקטו

但他們用「曷默耳」衝量時，那多收的，也沒有剩餘；那少收的，也沒有缺少；各人正按他們的食量收斂了。

19 ויאמר משה אלהם איש אל יותר ממנו עד בקר

梅瑟向他們說：「誰也不准將一些留到早晨。」

20 ולא שמעו אל משה ויותרו אנשים ממנו עד בקר וירם תולעים ויבאש ויקצף עלהם משה

但他們沒有聽梅瑟的話；有一人把一些留到早晨，但都被虫子咬爛，發生臭味；梅瑟遂向他們發怒。

21 וילקטו אתו בבקר בבקר איש כפי אכלו וחם השמש ונמס

於是他們每天早晨按各人的食量去收斂；太陽一發熱，就融化了。

22 ויהי ביום הששי לקטו לחם משנה--שני העמר לאחד ויבאו כל נשיאי העדה ויגידו למשה

於是第六天他們收斂了兩倍的食物，每人二「曷默耳；」會眾的首領來向梅瑟報告此事。

23 ויאמר אלהם הוא אשר דבר יהוה--שבתון שבת קדש ליהוה מחר את אשר תאפו אפו ואת אשר תבשלו בשלו ואת כל העדף הניחו לכם למשמרת עד הבקר

梅瑟向他們說：「上主曾這樣吩咐說：明天是安息日；是祝聖於上主的安息聖日；你們要烤的就烤罷! 要煮的，就煮罷! 凡吃了剩下的，應保留到次日。」

24 ויניחו אתו עד הבקר כאשר צוה משה ולא הבאיש ורמה לא היתה בו

他們就照梅瑟所吩咐的，把吃下剩下的，留到次日也沒有發臭，，也沒有虫咬。

25 ויאמר משה אכלהו היום כי שבת היום ליהוה היום לא תמצאהו בשדה

梅瑟說道：「今天吃這些罷! 因為今天是敬上主的安息日，今天在野外什麼也找不到。

26 ששת ימים תלקטהו וביום השביעי שבת לא יהיה בו

六天你們可去收斂，但第七天是安息日，什麼也沒有。」

27 ויהי ביום השביעי יצאו מן העם ללקט ולא מצאו

到了第七天，百姓中有人去收斂，但什麼也沒有找到。

28 ויאמר יהוה אל משה עד אנה מאנתם לשמר מצותי ותורתי

上主向梅瑟說：「你們不守我的命令和我的法律要到何時呢﹖

29 ראו כי יהוה נתן לכם השבת--על כן הוא נתן לכם ביום הששי לחם יומים שבו איש תחתיו אל יצא איש ממקמו--ביום השביעי

看上主給你們立了安息日，為此到第六天他給你們兩天的食物；到第七天各人都應留在家內，不准任何人離開自己的地方。」

30 וישבתו העם ביום השבעי

這樣百姓在第七天守了安息日。

31 ויקראו בית ישראל את שמו מן והוא כזרע גד לבן וטעמו כצפיחת בדבש

以色列家給這食物取名叫「瑪納。」它像胡荽的種子那樣白，滋味好似蜜餅。

32 ויאמר משה זה הדבר אשר צוה יהוה--מלא העמר ממנו למשמרת לדרתיכם למען יראו את הלחם אשר האכלתי אתכם במדבר בהוציאי אתכם מארץ מצרים

梅瑟說：「上主這樣吩咐說：裝滿一「曷默耳」瑪納，留給你們的後代子孫，為使他們能看到我領你們出離埃及國時，在曠野裏養活你們的食物。」

33 ויאמר משה אל אהרן קח צנצנת אחת ותן שמה מלא העמר מן והנח אתו לפני יהוה למשמרת לדרתיכם

梅瑟向亞郎說：「拿一個罐子，裝滿一「曷默耳」瑪納，放在上主面前，留給你們的後代子孫。」

34 כאשר צוה יהוה אל משה ויניחהו אהרן לפני העדת למשמרת

亞郎就照上主吩咐梅瑟的話，將瑪納放在約版前面，保留起來。

35 ובני ישראל אכלו את המן ארבעים שנה--עד באם אל ארץ נושבת את המן אכלו--עד באם אל קצה ארץ כנען

以色列子民吃瑪納四十年之久，直到進入有人居住的地方為止；他們吃瑪納，直到進入客納罕地的邊界。

36 והעמר עשרית האיפה הוא

一「曷默耳」是一「厄法」的十分之一。