שמות 15

1 אז ישיר משה ובני ישראל את השירה הזאת ליהוה ויאמרו לאמר אשירה ליהוה כי גאה גאה סוס ורכבו רמה בים

Då song Moses og Israels-folket denne lovsongen til Herren: «Eg vil syngja um Herren, for stor er han, stor; hest og ridar i havet han støytte.

2 עזי וזמרת יה ויהי לי לישועה זה אלי ואנוהו אלהי אבי וארממנהו

Han er min styrke, um han er mitt kvæde; for han hev meg berga. Han er min Gud, han vil eg lova, Gud åt far min, han vil eg prisa.

3 יהוה איש מלחמה יהוה שמו

Herren er rette hermannen: Herren heiter han.

4 מרכבת פרעה וחילו ירה בים ומבחר שלשיו טבעו בים סוף

Vognern’ og heren åt Farao tok han og kasta i sjøen. Gjævaste kjemporn’ i Sevhavet sokk;

5 תהמת יכסימו ירדו במצולת כמו אבן

der bylgja deim gøymde; som stein for dei ned i djupet.

6 ימינך יהוה נאדרי בכח ימינך יהוה תרעץ אויב

Herre, di hand er prydd med kraft; Herre, di hand krys uvener sund.

7 וברב גאונך תהרס קמיך תשלח חרנך--יאכלמו כקש

Med ditt høge namn slær du fiendar ned; din harm let du loga, då brenn dei som halm.

8 וברוח אפיך נערמו מים נצבו כמו נד נזלים קפאו תהמת בלב ים

For din ande stokk vatni i hop, som haugar sjøarne stod, i havdjupet bårorne storkna.

9 אמר אויב ארדף אשיג אחלק שלל תמלאמו נפשי-- אריק חרבי תורישמו ידי

«Eg eltar deim, eg tek deim att, eg skiftar feng, » sa’ fienden. «Eg vil metta mitt mod, eg vil svinga mitt sverd, eg vil øyda deim ut.»

10 נשפת ברוחך כסמו ים צללו כעופרת במים אדירים

Ut sende du din ande, og havet hulde deim; som bly deg sokk til botnar i ville vatnet djupt.

11 מי כמכה באלם יהוה מי כמכה נאדר בקדש נורא תהלת עשה פלא

Kvar er, Herre, dei gudar som med deg kunde kappast? Kven er vel lik som du med heilag æra prydd? Kven er so ageleg og hev so fræge verk og store under gjort?

12 נטית ימינך--תבלעמו ארץ

Då handi upp du hov, då gløypte jordi deim.

13 נחית בחסדך עם זו גאלת נהלת בעזך אל נוה קדשך

Mild som ein far du fylgjer det folket du hev frelst, du leider deim med handi sterk fram til den heilagdomen der du din heimstad hev.

14 שמעו עמים ירגזון חיל אחז ישבי פלשת

Folki fær spurt det, og folnar; fælska tek deim som bur i Filistarland.

15 אז נבהלו אלופי אדום-- אילי מואב יאחזמו רעד נמגו כל ישבי כנען

Edom-jarlarne ottast for ilt, Moabs-hovdingarn’ støkk so dei skjelv, alle Kana’an-buarne kolnar.

16 תפל עליהם אימתה ופחד בגדל זרועך ידמו כאבן עד יעבר עמך יהוה עד יעבר עם זו קנית

Rædsla kjem på deim og rygd; når dei augnar din velduge arm, då tegjer dei stilt som ein stein, medan folket ditt, Herre, fer fram, med det folket fer fram som du vann deg.

17 תבאמו ותטעמו בהר נחלתך-- מכון לשבתך פעלת יהוה מקדש אדני כוננו ידיך

Du tek deim inn og set deim ned på eigedomen din, det berget som du, Herre, tok til bustad åt deg sjølv, den heilagdomen du, min Gud, hev grunna med di hand.

18 יהוה ימלך לעלם ועד

I alder og æva skal han råda, Herren min.»

19 כי בא סוס פרעה ברכבו ובפרשיו בים וישב יהוה עלהם את מי הים ובני ישראל הלכו ביבשה בתוך הים

For då hestarne åt Farao med vognerne og riddarane hans for ut i havet, då let Herren bårorne fløda i hop yver deim, medan Israels-folket gjekk turrskodde midt igjenom havet.

20 ותקח מרים הנביאה אחות אהרן את התף--בידה ותצאן כל הנשים אחריה בתפים ובמחלת

Og Mirjam, vismøyi, syster åt Aron, tok trummeringen sin i handi, og alle kvendi gjekk etter henne med trummeslått og dans.

21 ותען להם מרים שירו ליהוה כי גאה גאה סוס ורכבו רמה בים

Og Mirjam song fyre og kvad: Syng um Herren, for stor er han, stor! Hest og ridar i havet han støytte.

22 ויסע משה את ישראל מים סוף ויצאו אל מדבר שור וילכו שלשת ימים במדבר ולא מצאו מים

Sidan førde Moses folket burt frå Raudehavet, og dei kom ut på Surheidi; der for dei tri dagar i øydemarkerne, og kunde ikkje finna vatn.

23 ויבאו מרתה--ולא יכלו לשתת מים ממרה כי מרים הם על כן קרא שמה מרה

So kom dei til Mara, men dei kunde ikkje drikka vatnet i Mara, av di det var beiskt. Difor kalla dei den staden Mara.

24 וילנו העם על משה לאמר מה נשתה

Og folket mukka mot Moses og sagde: «Kva skal me drikka?»

25 ויצעק אל יהוה ויורהו יהוה עץ וישלך אל המים וימתקו המים שם שם לו חק ומשפט ושם נסהו

Då ropa han til Herren, og Herren synte honom eit tre; det kasta han upp i vatnet; då vart vatnet godt. Der sette han deim lov og rett, og der røynde han deim.

26 ויאמר אם שמוע תשמע לקול יהוה אלהיך והישר בעיניו תעשה והאזנת למצותיו ושמרת כל חקיו--כל המחלה אשר שמתי במצרים לא אשים עליך כי אני יהוה רפאך

Og han sagde: «Høyrer du vel etter ordi åt Herren, din Gud, og gjer det som rett er i hans augo, og lyder du bodi og held alle loverne hans, so skal du sleppa alle dei sjukarne, som eg hev lagt på egyptarane; for eg, Herren, vil vera lækjaren din.»

27 ויבאו אילמה--ושם שתים עשרה עינת מים ושבעים תמרים ויחנו שם על המים

Sidan kom dei til Elim. Der var det tolv kjeldor og sytti palmetre, og dei lægra seg der, frammed vatnet.