שמות 15
| אז ישיר משה ובני ישראל את השירה הזאת ליהוה ויאמרו לאמר אשירה ליהוה כי גאה גאה סוס ורכבו רמה בים | 1 |
Then Moses [Drawn out] and the children of Israel [God prevails] sang this song to Adonai, and said, “I will sing to Adonai, for he has triumphed gloriously. The horse and his rider he has thrown into the sea.
| עזי וזמרת יה ויהי לי לישועה זה אלי ואנוהו אלהי אבי וארממנהו | 2 |
Yah is my strength and song. He has become my yishu'ah ·salvation·. This is my God, and I will praise him; my father’s God, and I will exalt him.
| יהוה איש מלחמה יהוה שמו | 3 |
Adonai is a man of war. Yahweh [He sustains breathing] is his name.
| מרכבת פרעה וחילו ירה בים ומבחר שלשיו טבעו בים סוף | 4 |
He has cast Pharaoh’s chariots and his army into the sea. His chosen captains are sunk in the Sea of Suf [Reed Sea].
| תהמת יכסימו ירדו במצולת כמו אבן | 5 |
The deeps cover them. They went down into the depths like a stone.
| ימינך יהוה נאדרי בכח ימינך יהוה תרעץ אויב | 6 |
Your right hand, Adonai, is glorious in power. Your right hand, Adonai, dashes the enemy in pieces.
| וברב גאונך תהרס קמיך תשלח חרנך--יאכלמו כקש | 7 |
In the greatness of your excellency, you overthrow those who rise up against you. You send out your wrath. It consumes them as stubble.
| וברוח אפיך נערמו מים נצבו כמו נד נזלים קפאו תהמת בלב ים | 8 |
With the blast of your nostrils, the waters piled up! The floods stood upright as a heap. The deeps were congealed in the heart of the sea.
| אמר אויב ארדף אשיג אחלק שלל תמלאמו נפשי-- אריק חרבי תורישמו ידי | 9 |
The enemy said, ‘I will pursue. I will overtake. I will divide the plunder. My desire shall be satisfied on them. I will draw my sword, my hand shall destroy them.’
| נשפת ברוחך כסמו ים צללו כעופרת במים אדירים | 10 |
You blew with your wind. The sea covered them. They sank like lead in the mighty waters.
| מי כמכה באלם יהוה מי כמכה נאדר בקדש נורא תהלת עשה פלא | 11 |
Who is like you, Adonai, among the deities? Who is like you, glorious in holiness, fearful in tehilah ·praise song·, doing wonders?
| נטית ימינך--תבלעמו ארץ | 12 |
You stretched out your right hand. The earth swallowed them.
| נחית בחסדך עם זו גאלת נהלת בעזך אל נוה קדשך | 13 |
“You, in your chesed ·loving-kindness·, have led the people that you have redeemed. You have guided them in your strength to your holy habitation.
| שמעו עמים ירגזון חיל אחז ישבי פלשת | 14 |
The peoples have sh'ma ·heard obeyed·. They tremble. Pangs have taken hold on the inhabitants of Philistia.
| אז נבהלו אלופי אדום-- אילי מואב יאחזמו רעד נמגו כל ישבי כנען | 15 |
Then the chiefs of Edom [Red] were dismayed. Trembling takes hold of the mighty men of Moab [From father]. All the inhabitants of Canaan [Humbled] have melted away.
| תפל עליהם אימתה ופחד בגדל זרועך ידמו כאבן עד יעבר עמך יהוה עד יעבר עם זו קנית | 16 |
Terror and dread falls on them. By the greatness of your arm they are as still as a stone— until your people pass over, Adonai, until the people pass over who you have purchased.
| תבאמו ותטעמו בהר נחלתך-- מכון לשבתך פעלת יהוה מקדש אדני כוננו ידיך | 17 |
You shall bring them in, and plant them in the mountain of your inheritance, the place, Adonai, which you have made for yourself to dwell in; the sanctuary, Lord, which your hands have established.
| יהוה ימלך לעלם ועד | 18 |
Adonai shall reign forever and ever.”
| כי בא סוס פרעה ברכבו ובפרשיו בים וישב יהוה עלהם את מי הים ובני ישראל הלכו ביבשה בתוך הים | 19 |
For the horses of Pharaoh went in with his chariots and with his horsemen into the sea, and Adonai brought back the waters of the sea on them; but the children of Israel [God prevails] walked on dry land in the middle of the sea.
| ותקח מרים הנביאה אחות אהרן את התף--בידה ותצאן כל הנשים אחריה בתפים ובמחלת | 20 |
Miriam [Rebellion] the prophetess, the sister of Aaron [Light-bringer], took a tambourine in her hand; and all the women went out after her with tambourines and with dances.
| ותען להם מרים שירו ליהוה כי גאה גאה סוס ורכבו רמה בים | 21 |
Miriam [Rebellion] answered them, “Sing to Adonai, for he has triumphed. The horse and his rider he has thrown into the sea.”
| ויסע משה את ישראל מים סוף ויצאו אל מדבר שור וילכו שלשת ימים במדבר ולא מצאו מים | 22 |
Moses [Drawn out] led Israel [God prevails] onward from the Sea of Suf [Reed Sea], and they went out into the wilderness of Shur; and they went three days in the wilderness, and found no water.
| ויבאו מרתה--ולא יכלו לשתת מים ממרה כי מרים הם על כן קרא שמה מרה | 23 |
When they came to Marah [Bitter], they couldn’t drink from the waters of Marah [Bitter], for they were bitter. Therefore its name was called Marah [Bitter].
| וילנו העם על משה לאמר מה נשתה | 24 |
The people murmured against Moses [Drawn out], saying, “What shall we drink?”
| ויצעק אל יהוה ויורהו יהוה עץ וישלך אל המים וימתקו המים שם שם לו חק ומשפט ושם נסהו | 25 |
Then he cried to Adonai. Adonai showed him a tree, and he threw it into the waters, and the waters were made sweet. There he made a statute and a judgement for them, and there he tested them;
| ויאמר אם שמוע תשמע לקול יהוה אלהיך והישר בעיניו תעשה והאזנת למצותיו ושמרת כל חקיו--כל המחלה אשר שמתי במצרים לא אשים עליך כי אני יהוה רפאך | 26 |
and he said, “If you will sh'ma ·hear obey· sh'ma ·hear obey· Adonai your God’s voice, and will do that which is right in his eyes, and will pay attention to his mitzvot ·instructions·, and keep all his statutes, I will put none of the diseases on you, which I have put on the Egyptians [people from Abode of slavery]; for I am I am Yahweh Rafa' [Yahweh your Physician, Yahweh your Healer].”
| ויבאו אילמה--ושם שתים עשרה עינת מים ושבעים תמרים ויחנו שם על המים | 27 |
They came to Elim, where there were twelve springs of water, and seventy palm trees: and they encamped there by the waters.
