שמות 15

1 אז ישיר משה ובני ישראל את השירה הזאת ליהוה ויאמרו לאמר אשירה ליהוה כי גאה גאה סוס ורכבו רמה בים

Then sang Moses and the children of Israel this song to Jehovah, and spoke, saying, I will sing unto Jehovah, for he is highly exalted: The horse and his rider hath he thrown into the sea.

2 עזי וזמרת יה ויהי לי לישועה זה אלי ואנוהו אלהי אבי וארממנהו

My strength and song is Jah, and he is become my salvation: This is my God, and I will glorify him; My father's God, and I will extol him.

3 יהוה איש מלחמה יהוה שמו

Jehovah is a man of war; Jehovah, his name.

4 מרכבת פרעה וחילו ירה בים ומבחר שלשיו טבעו בים סוף

Pharaoh's chariots and his army hath he cast into the sea; His chosen captains also are drowned in the Red Sea.

5 תהמת יכסימו ירדו במצולת כמו אבן

The depths covered them; they sank to the bottom as a stone.

6 ימינך יהוה נאדרי בכח ימינך יהוה תרעץ אויב

Thy right hand, Jehovah, is become glorious in power: Thy right hand, Jehovah, hath dashed in pieces the enemy.

7 וברב גאונך תהרס קמיך תשלח חרנך--יאכלמו כקש

And by the greatness of thine excellency thou hast overthrown thine adversaries: Thou sentest forth thy burning wrath, it consumed them as stubble.

8 וברוח אפיך נערמו מים נצבו כמו נד נזלים קפאו תהמת בלב ים

And by the breath of thy nostrils the waters were heaped up; The streams stood as a mound; The depths were congealed in the heart of the sea.

9 אמר אויב ארדף אשיג אחלק שלל תמלאמו נפשי-- אריק חרבי תורישמו ידי

The enemy said, I will pursue, I will overtake, I will divide the spoil; my soul shall be sated upon them; I will unsheath my sword, my hand shall dispossess them.

10 נשפת ברוחך כסמו ים צללו כעופרת במים אדירים

Thou didst blow with thy breath, the sea covered them; They sank as lead in the mighty waters.

11 מי כמכה באלם יהוה מי כמכה נאדר בקדש נורא תהלת עשה פלא

Who is like unto thee, Jehovah, among the gods? Who is like unto thee, glorifying thyself in holiness, Fearful [in] praises, doing wonders?

12 נטית ימינך--תבלעמו ארץ

Thou stretchedst out thy right hand, the earth swallowed them.

13 נחית בחסדך עם זו גאלת נהלת בעזך אל נוה קדשך

Thou by thy mercy hast led forth the people that thou hast redeemed; Thou hast guided them by thy strength unto the abode of thy holiness.

14 שמעו עמים ירגזון חיל אחז ישבי פלשת

The peoples heard it, they were afraid: A thrill seized the inhabitants of Philistia.

15 אז נבהלו אלופי אדום-- אילי מואב יאחזמו רעד נמגו כל ישבי כנען

Then the princes of Edom were amazed; The mighty men of Moab, trembling hath seized them; All the inhabitants of Canaan melted away.

16 תפל עליהם אימתה ופחד בגדל זרועך ידמו כאבן עד יעבר עמך יהוה עד יעבר עם זו קנית

Fear and dread fall upon them; By the greatness of thine arm they are still as a stone; Till thy people pass over, Jehovah, Till the people pass over that thou hast purchased.

17 תבאמו ותטעמו בהר נחלתך-- מכון לשבתך פעלת יהוה מקדש אדני כוננו ידיך

Thou shalt bring them in, and plant them in the mountain of thine inheritance, The place that thou, Jehovah, hast made thy dwelling, The Sanctuary, Lord, that thy hands have prepared.

18 יהוה ימלך לעלם ועד

Jehovah shall reign for ever and ever!

19 כי בא סוס פרעה ברכבו ובפרשיו בים וישב יהוה עלהם את מי הים ובני ישראל הלכו ביבשה בתוך הים

For the horse of Pharaoh, with his chariots and with his horsemen, came into the sea, and Jehovah brought again the waters of the sea upon them; and the children of Israel went on dry [ground] through the midst of the sea.

20 ותקח מרים הנביאה אחות אהרן את התף--בידה ותצאן כל הנשים אחריה בתפים ובמחלת

And Miriam the prophetess, the sister of Aaron, took the tambour in her hand, and all the women went out after her with tambours and with dances.

21 ותען להם מרים שירו ליהוה כי גאה גאה סוס ורכבו רמה בים

And Miriam answered them, Sing to Jehovah, for he is highly exalted: The horse and his rider hath he thrown into the sea.

22 ויסע משה את ישראל מים סוף ויצאו אל מדבר שור וילכו שלשת ימים במדבר ולא מצאו מים

And Moses brought Israel from the Red Sea, and they went out into the wilderness of Shur; and they went three days in the wilderness, and found no water.

23 ויבאו מרתה--ולא יכלו לשתת מים ממרה כי מרים הם על כן קרא שמה מרה

And they came to Marah, and could not drink the waters of Marah, for they were bitter; therefore the name of it was called Marah.

24 וילנו העם על משה לאמר מה נשתה

And the people murmured against Moses, saying, What shall we drink?

25 ויצעק אל יהוה ויורהו יהוה עץ וישלך אל המים וימתקו המים שם שם לו חק ומשפט ושם נסהו

And he cried to Jehovah; and Jehovah shewed him wood, and he cast it into the waters, and the waters became sweet. There he made for them a statute and an ordinance; and there he tested them.

26 ויאמר אם שמוע תשמע לקול יהוה אלהיך והישר בעיניו תעשה והאזנת למצותיו ושמרת כל חקיו--כל המחלה אשר שמתי במצרים לא אשים עליך כי אני יהוה רפאך

And he said, If thou wilt diligently hearken to the voice of Jehovah thy God, and do what is right in his eyes, and incline thine ears to his commandments, and keep all his statutes, I will put none of the complaints upon thee that I have put upon the Egyptians; for I am Jehovah who healeth thee.

27 ויבאו אילמה--ושם שתים עשרה עינת מים ושבעים תמרים ויחנו שם על המים

And they came to Elim; and twelve springs of water were there, and seventy palm trees; and they encamped there by the waters.