שמות 13

1 וידבר יהוה אל משה לאמר

And Jehovah spoke to Moses, saying,

2 קדש לי כל בכור פטר כל רחם בבני ישראל--באדם ובבהמה לי הוא

Sanctify to me all the firstborn, whatever opens the womb among the sons of Israel. Both of man and of beast, it is mine.

3 ויאמר משה אל העם זכור את היום הזה אשר יצאתם ממצרים מבית עבדים כי בחזק יד הוציא יהוה אתכם מזה ולא יאכל חמץ

And Moses said to the people, Remember this day, in which ye came out from Egypt, out of the house of bondage, for by strength of hand Jehovah brought you out from this place. There shall no leavened bread be eaten.

4 היום אתם יצאים בחדש האביב

This day ye go forth in the month Abib.

5 והיה כי יביאך יהוה אל ארץ הכנעני והחתי והאמרי והחוי והיבוסי אשר נשבע לאבתיך לתת לך ארץ זבת חלב ודבש ועבדת את העבדה הזאת בחדש הזה

And it shall be, when Jehovah shall bring thee into the land of the Canaanite, and the Hittite, and the Amorite, and the Hivite, and the Jebusite, which he swore to thy fathers to give thee, a land flowing with milk and honey, that thou shall keep this service in this month.

6 שבעת ימים תאכל מצת וביום השביעי חג ליהוה

Seven days thou shall eat unleavened bread, and in the seventh day shall be a feast to Jehovah.

7 מצות יאכל את שבעת הימים ולא יראה לך חמץ ולא יראה לך שאר--בכל גבלך

Unleavened bread shall be eaten throughout the seven days, and there shall no leavened bread be seen with thee, neither shall there be leaven seen with thee in all thy borders.

8 והגדת לבנך ביום ההוא לאמר בעבור זה עשה יהוה לי בצאתי ממצרים

And thou shall tell thy son in that day, saying, It is because of that which Jehovah did for me when I came forth out of Egypt.

9 והיה לך לאות על ידך ולזכרון בין עיניך למען תהיה תורת יהוה בפיך כי ביד חזקה הוצאך יהוה ממצרים

And it shall be for a sign to thee upon thy hand, and for a memorial between thine eyes, that the law of Jehovah may be in thy mouth, for with a strong hand has Jehovah brought thee out of Egypt.

10 ושמרת את החקה הזאת למועדה מימים ימימה

Thou shall therefore keep this ordinance in its season from year to year.

11 והיה כי יבאך יהוה אל ארץ הכנעני כאשר נשבע לך ולאבתיך ונתנה לך

And it shall be, when Jehovah shall bring thee into the land of the Canaanite, as he swore to thee and to thy fathers, and shall give it to thee,

12 והעברת כל פטר רחם ליהוה וכל פטר שגר בהמה אשר יהיה לך הזכרים--ליהוה

that thou shall set apart to Jehovah all that opens the womb. And every firstling which thou have that comes of a beast, the males shall be Jehovah's.

13 וכל פטר חמר תפדה בשה ואם לא תפדה וערפתו וכל בכור אדם בבניך תפדה

And every firstling of a donkey thou shall redeem with a lamb, and if thou will not redeem it, then thou shall break its neck. And all the firstborn of man among thy sons thou shall redeem.

14 והיה כי ישאלך בנך מחר--לאמר מה זאת ואמרת אליו--בחזק יד הוציאנו יהוה ממצרים מבית עבדים

And it shall be, when thy son asks thee in time to come, saying, What is this? that thou shall say to him, By strength of hand Jehovah brought us out from Egypt, from the house of bondage.

15 ויהי כי הקשה פרעה לשלחנו ויהרג יהוה כל בכור בארץ מצרים מבכר אדם ועד בכור בהמה על כן אני זבח ליהוה כל פטר רחם הזכרים וכל בכור בני אפדה

And it came to pass, when Pharaoh would hardly let us go, that Jehovah slew all the firstborn in the land of Egypt, both the firstborn of man, and the firstborn of beast. Therefore I sacrifice to Jehovah all that opens the womb, being males, but all the firstborn of my sons I redeem.

16 והיה לאות על ידכה ולטוטפת בין עיניך כי בחזק יד הוציאנו יהוה ממצרים

And it shall be for a sign upon thy hand, and for frontlets between thine eyes, for by strength of hand Jehovah brought us forth out of Egypt.

17 ויהי בשלח פרעה את העם ולא נחם אלהים דרך ארץ פלשתים כי קרוב הוא כי אמר אלהים פן ינחם העם בראתם מלחמה--ושבו מצרימה

And it came to pass, when Pharaoh had let the people go, that God led them not by the way of the land of the Philistines, although that was near. For God said, Lest perhaps the people regret when they see war, and they return to Egypt.

18 ויסב אלהים את העם דרך המדבר ים סוף וחמשים עלו בני ישראל מארץ מצרים

But God led the people about, by the way of the wilderness by the Red Sea. And the sons of Israel went up armed out of the land of Egypt.

19 ויקח משה את עצמות יוסף עמו כי השבע השביע את בני ישראל לאמר פקד יפקד אלהים אתכם והעליתם את עצמתי מזה אתכם

And Moses took the bones of Joseph with him, for he had strictly sworn the sons of Israel, saying, God will surely visit you, and ye shall carry up my bones away from here with you.

20 ויסעו מסכת ויחנו באתם בקצה המדבר

And they took their journey from Succoth, and encamped in Etham, in the edge of the wilderness.

21 ויהוה הלך לפניהם יומם בעמוד ענן לנחתם הדרך ולילה בעמוד אש להאיר להם--ללכת יומם ולילה

And Jehovah went before them by day in a pillar of cloud, to lead them the way, and by night in a pillar of fire, to give them light, that they might go by day and by night.

22 לא ימיש עמוד הענן יומם ועמוד האש לילה--לפני העם

The pillar of cloud by day, and the pillar of fire by night departed not from before the people.