שמות 12
| ויאמר יהוה אל משה ואל אהרן בארץ מצרים לאמר | 1 |
Jehova Nyasaye nowacho ne Musa gi Harun ka gin Misri niya,
| החדש הזה לכם ראש חדשים ראשון הוא לכם לחדשי השנה | 2 |
“Dweni ema biro bedonu dwe mokwongo, ma en dwe mokwongo mar hiku.
| דברו אל כל עדת ישראל לאמר בעשר לחדש הזה ויקחו להם איש שה לבית אבת--שה לבית | 3 |
Nyis oganda duto mar Israel ni odiechiengʼ mar apar mar dweni, ngʼato ka ngʼato nyaka gol achiel kuom nyirombe ne joode, nyarombo achiel ne ot ka ot.
| ואם ימעט הבית מהיות משה--ולקח הוא ושכנו הקרב אל ביתו במכסת נפשת איש לפי אכלו תכסו על השה | 4 |
To ka nitie joot matin ma nyarombo achiel ohingo, to nyaka giriwre e nyarombo achiel gi joot machiegni kodgi, bangʼ ka gisekawo kwan joma ni kanyo. Nyaka ongʼe kar nyirombe madwarore kaluwore gi gima ngʼato ka ngʼato biro chamo.
| שה תמים זכר בן שנה יהיה לכם מן הכבשים ומן העזים תקחו | 5 |
Chiayo ma uyiero nyaka bed madichwo ma ja-higa achiel maonge songa kendo unyalo yierogi kuom rombe kata diek.
| והיה לכם למשמרת עד ארבעה עשר יום לחדש הזה ושחטו אתו כל קהל עדת ישראל--בין הערבים | 6 |
Neni urito chiayogo nyaka odiechiengʼ mar apar gangʼwen mar dwe, eka oganda jo-Israel duto noyangʼ-gi ka chiengʼ wuok.
| ולקחו מן הדם ונתנו על שתי המזוזת ועל המשקוף--על הבתים אשר יאכלו אתו בהם | 7 |
Eka bangʼe to gikaw remo moko kendo giwirgo sirni mag dhoudi kod wi dhoudi.
| ואכלו את הבשר בלילה הזה צלי אש ומצות על מררים יאכלהו | 8 |
E otieno nogo nyaka gicham ringʼo mobul kaachiel gi alode makech kod makati ma ok oketie thowi.
| אל תאכלו ממנו נא ובשל מבשל במים כי אם צלי אש ראשו על כרעיו ועל קרבו | 9 |
Kik ucham ringʼo manumu kata motedi gi kado to nyaka ubul lemb chiayogo; wich, tielo kaachiel gi jamb-ich.
| ולא תותירו ממנו עד בקר והנתר ממנו עד בקר באש תשרפו | 10 |
Kik uwe lemo moro dongʼ ma ok uchamo nyaka okinyi; to kapo nono moro odongʼ to nyaka wangʼe e mach chuth.
| וככה תאכלו אתו--מתניכם חגרים נעליכם ברגליכם ומקלכם בידכם ואכלתם אתו בחפזון פסח הוא ליהוה | 11 |
Ma e kaka onego uchame: Ka utweyo okanda enungou, ka urwako wuoche e tiendu kendo umako luth e lwetu; nyaka une ni uchame piyo nikech en sawo mar Pasaka mar Jehova Nyasaye.
| ועברתי בארץ מצרים בלילה הזה והכיתי כל בכור בארץ מצרים מאדם ועד בהמה ובכל אלהי מצרים אעשה שפטים אני יהוה | 12 |
“E otienono abiro wuotho e piny Misri duto kendo naneg nyathi ka nyathi madichwo makayo mar dhano kod chiayo, bende nakum nyiseche duto mag jo-Misri, an Jehova Nyasaye ema awacho kamano.
| והיה הדם לכם לאת על הבתים אשר אתם שם וראיתי את הדם ופסחתי עלכם ולא יהיה בכם נגף למשחית בהכתי בארץ מצרים | 13 |
Remono nobed kido mar ranyisi makende manyiso kuma udakie kendo ka aneno remogo to anakadhu. Masiche ma agoyogo piny Misri ok nomaku.
| והיה היום הזה לכם לזכרון וחגתם אתו חג ליהוה לדרתיכם חקת עולם תחגהו | 14 |
“Ma en odiechiengʼ manyaka upar ne tiengeu duto mabiro kendo nyaka urite ka sawo mochwere ni Jehova Nyasaye.
| שבעת ימים מצות תאכלו--אך ביום הראשון תשביתו שאר מבתיכם כי כל אכל חמץ ונכרתה הנפש ההוא מישראל--מיום הראשן עד יום השבעי | 15 |
Kuom ndalo abiriyo nyaka ucham makati ma ok oketie thowi. Odiechiengʼ mokwongo nyaka ugol oko thowi ma ukano e ute, nikech ngʼato angʼata ma ochamo gimoro amora ma oted gi thowi chakre chiengʼ mokwongo nyaka chiengʼ mar abiriyo to nongʼad kare oko kuom oganda jo-Israel.
| וביום הראשון מקרא קדש וביום השביעי מקרא קדש יהיה לכם כל מלאכה לא יעשה בהם--אך אשר יאכל לכל נפש הוא לבדו יעשה לכם | 16 |
Chiengʼ mokwongo kod chiengʼ mar abiriyo nyaka ubed gi chokruok mowal. Kik utim tich moro amora kuom odiechiengego makmana loso chiemo ma ji duto chamo; mano kende e gima unyalo timo.
| ושמרתם את המצות כי בעצם היום הזה הוצאתי את צבאותיכם מארץ מצרים ושמרתם את היום הזה לדרתיכם--חקת עולם | 17 |
“Nyaka utim Sawo mar makati ma ok oketie thowi, nikech chiengʼno ema ne agoloue piny Misri. Timuru nyasini odiechiengni kaka sawo mochwere ne tiengeu duto mabiro.
| בראשן בארבעה עשר יום לחדש בערב תאכלו מצת עד יום האחד ועשרים לחדש--בערב | 18 |
Chakre odhiambo mar tarik apar gangʼwen nyaka odhiambo mar tarik piero ariyo gachiel mar dwe mokwongo nyaka ucham makati ma ok oketie thowi.
| שבעת ימים--שאר לא ימצא בבתיכם כי כל אכל מחמצת ונכרתה הנפש ההוא מעדת ישראל--בגר ובאזרח הארץ | 19 |
Kuom ndalo abiriyo thowi moro amora kik yud e uteu, kendo ngʼato angʼata mochamo gimoro amora moketie thowi nyaka ngʼad kare oko kuom oganda jo-Israel, bed ni en japiny moro kata ja-Israel.
| כל מחמצת לא תאכלו בכל מושבתיכם תאכלו מצות | 20 |
Kik ucham gima olos gi thowi. Kamoro amora mudakie nyaka une ni uchamo makati ma ok oketie thowi.”
| ויקרא משה לכל זקני ישראל ויאמר אלהם משכו וקחו לכם צאן למשפחתיכם--ושחטו הפסח | 21 |
Eka Musa noluongo jodong Israel duto mowachonegi niya, “Dhiuru mondo ngʼato ka ngʼato oyier nyarombo kata nyadiel ne joode kendo uyangʼ-gi ka utimogo Pasaka.
| ולקחתם אגדת אזוב וטבלתם בדם אשר בסף והגעתם אל המשקוף ואל שתי המזוזת מן הדם אשר בסף ואתם לא תצאו איש מפתח ביתו--עד בקר | 22 |
Eka ukaw oboke mag raywechi ulute remo mar chiayono manie karaya kendo ukir moko ewi sirni mag dhoudi, to moko ukir e sirni mag dhoutu koni gi koni. Kik ngʼato angʼata kuomu wuog oko mar dhoot nyaka okinyi.
| ועבר יהוה לנגף את מצרים וראה את הדם על המשקוף ועל שתי המזוזת ופסח יהוה על הפתח ולא יתן המשחית לבא אל בתיכם לנגף | 23 |
Ka Jehova Nyasaye biro wuotho e piny Misri duto mondo oneg jo-Misri, to obiro neno remo ewi reru kod e bath dhoutu kendo nokal dhoudigo, ok noyie ne janek mondo odonj e uteu mondo onegu.
| ושמרתם את הדבר הזה לחק לך ולבניך עד עולם | 24 |
“Rituru wechegi kaka chike mochwere nyaka ne tienge mabiro.
| והיה כי תבאו אל הארץ אשר יתן יהוה לכם--כאשר דבר ושמרתם את העבדה הזאת | 25 |
Ka udonjo e piny ma Jehova Nyasaye biro miyou kaka ne osingorenu, to neuru ni utimo nyasi mar sawoni.
| והיה כי יאמרו אליכם בניכם מה העבדה הזאת לכם | 26 |
Kendo ka nyithindu nopenju gima tiend sawoni en,
| ואמרתם זבח פסח הוא ליהוה אשר פסח על בתי בני ישראל במצרים בנגפו את מצרים ואת בתינו הציל ויקד העם וישתחוו | 27 |
to nyisgiuru ni, ‘En misango mar Pasaka mitimo ni Jehova Nyasaye, nikech nokadho ut jo-Israel e piny Misri konego jo-Misri to oweyo miechwa.’” Eka ji nopodho auma molamo Jehova Nyasaye.
| וילכו ויעשו בני ישראל כאשר צוה יהוה את משה ואהרן כן עשו | 28 |
Jo-Israel notimo mana kaka Jehova Nyasaye nochiko Musa kod Harun.
| ויהי בחצי הלילה ויהוה הכה כל בכור בארץ מצרים מבכר פרעה הישב על כסאו עד בכור השבי אשר בבית הבור וכל בכור בהמה | 29 |
E dier otieno tir Jehova Nyasaye nonego nyithindo ma yawuowi makayo duto mag jo-Misri, kochakore gi kach ruoth Farao mane ni e kom duongʼ nyaka kach joma ni e od twech, kaachiel gi nyithindo makayo duto mag jamni.
| ויקם פרעה לילה הוא וכל עבדיו וכל מצרים ותהי צעקה גדלה במצרים כי אין בית אשר אין שם מת | 30 |
Farao kaachiel gi jodonge kod jo-Misri duto nochiewo e dier otieno kendo ne nitie ywak maduongʼ e piny Misri, nikech ne onge ot moro amora e piny Misri mane ngʼato ok othoe.
| ויקרא למשה ולאהרן לילה ויאמר קומו צאו מתוך עמי--גם אתם גם בני ישראל ולכו עבדו את יהוה כדברכם | 31 |
E otienono Farao ne oluongo Musa kod Harun mowachonegi niya, “Wuoguru gi jo-Israel piyo mondo uwe joga mondo udhi ulam Jehova Nyasaye ma Nyasachu kaka usekwayo.
| גם צאנכם גם בקרכם קחו כאשר דברתם ולכו וברכתם גם אתי | 32 |
Kawuru jambu kod kweth mag dhou mondo udhigo kaka usewacho kendo an bende lemnauru mondo ayud gweth.”
| ותחזק מצרים על העם למהר לשלחם מן הארץ כי אמרו כלנו מתים | 33 |
Jo-Misri nokwayo jo-Israel mondo owuog owe pinygi piyo kagiwacho niya, “Ka ok uwuok to waduto wabiro tho!”
| וישא העם את בצקו טרם יחמץ משארתם צררת בשמלתם על שכמם | 34 |
Kuom mano jo-Israel nokawo mogo modwal mapok oketie thowi kendo negitingʼogi e gokgi e sufuriache ka giboyogi gi sukni.
| ובני ישראל עשו כדבר משה וישאלו ממצרים כלי כסף וכלי זהב ושמלת | 35 |
Jo-Israel notimo kaka Musa ne ochikogi kendo ne gikwayo jo-Misri lewni kod gik molos gi fedha kod dhahabu.
| ויהוה נתן את חן העם בעיני מצרים--וישאלום וינצלו את מצרים | 36 |
Jehova Nyasaye nomiyo jo-Misri otimo ngʼwono ne jo-Israel kendo ne gimiyogi gimoro amora mane gikwayogi; kamano e kaka jo-Israel noyako gige jo-Misri.
| ויסעו בני ישראל מרעמסס סכתה כשש מאות אלף רגלי הגברים לבד מטף | 37 |
Jo-Israel nowuok Rameses kochomo Sukoth; ne gin ji madirom alufu mia auchiel ka ok okwan mon kod nyithindo.
| וגם ערב רב עלה אתם וצאן ובקר מקנה כבד מאד | 38 |
Oganda mamoko mathoth bende nodhi kodgi kaachiel gi kweth mangʼeny mag chiayo ma gin jamni kod kweth mangʼeny mag dhok.
| ויאפו את הבצק אשר הוציאו ממצרים עגת מצות--כי לא חמץ כי גרשו ממצרים ולא יכלו להתמהמה וגם צדה לא עשו להם | 39 |
Ne gitedo makati ma ok oketie thowi gi mogo modwal mane giago e piny Misri. Ne ok oketie thowi nikech ne oriembgi gia e piny Misri apoya kendo ne ok giyudo thuolo kata mar tedo chiemo mane ginyalo chamo e kor yo.
| ומושב בני ישראל אשר ישבו במצרים--שלשים שנה וארבע מאות שנה | 40 |
Jo-Israel nodak e piny Misri kuom higni mia angʼwen gi piero adek.
| ויהי מקץ שלשים שנה וארבע מאות שנה ויהי בעצם היום הזה יצאו כל צבאות יהוה מארץ מצרים | 41 |
Chiengʼ mane higni mia angʼwen gi piero adekgo orumo ema ne oganda Jehova Nyasaye duto owuokie piny Misri.
| ליל שמרים הוא ליהוה להוציאם מארץ מצרים הוא הלילה הזה ליהוה שמרים לכל בני ישראל לדרתם | 42 |
Ne en otieno mane Jehova Nyasaye oritogie mondo ogolgie piny Misri. Otieno onogono en otieno moket mondo jo-Israel duto obed kaparo Jehova Nyasaye nyaka ne tienge mabiro.
| ויאמר יהוה אל משה ואהרן זאת חקת הפסח כל בן נכר לא יאכל בו | 43 |
Jehova Nyasaye nowacho ne Musa gi Harun niya, “Magi e chike monego urit ka utimo Pasaka. “Jopinje mamoko kik chame.
| וכל עבד איש מקנת כסף--ומלתה אתו אז יאכל בו | 44 |
Misumba moro amora mungʼiewo nyalo chame to mana bangʼ kusetere nyangu,
| תושב ושכיר לא יאכל בו | 45 |
to wendo moro mobuoro iru kata jatichu ok onego chame.
| בבית אחד יאכל לא תוציא מן הבית מן הבשר חוצה ועצם לא תשברו בו | 46 |
“Ring chiayo mar misango nyaka cham mana e ot achiel, kik lemo kata achiel gol oko mar odno kendo kik utur choke moro amora.
| כל עדת ישראל יעשו אתו | 47 |
Oganda duto mar jo-Israel nyaka tim sawoni.
| וכי יגור אתך גר ועשה פסח ליהוה--המול לו כל זכר ואז יקרב לעשתו והיה כאזרח הארץ וכל ערל לא יאכל בו | 48 |
“Koponi nitie japiny moro modak e dieru modwaro timo ne Jehova Nyasaye Pasaka, to en kaachiel gi joge machwo nyaka tergi nyangu, eka onyalo riwore kodu e timo sawoni bangʼe nokwane kaka achiel kuom jo-Israel. Onge ngʼato angʼata madichwo ma ok oter nyangu ma oyiene chamo sawo mar Pasakani.
| תורה אחת יהיה לאזרח ולגר הגר בתוככם | 49 |
Chikni oket ne jo-Israel duto gi jopinje mamoko duto machalre.”
| ויעשו כל בני ישראל כאשר צוה יהוה את משה ואת אהרן כן עשו | 50 |
Jo-Israel duto notimo gik moko duto mane Jehova Nyasaye ochiko Musa gi Harun,
| ויהי בעצם היום הזה הוציא יהוה את בני ישראל מארץ מצרים--על צבאתם | 51 |
mi chiengʼno ema Jehova Nyasaye nogolo jo-Israel e piny Misri kochan-gi e dhoutgi.
