שמות 1

1 ואלה שמות בני ישראל הבאים מצרימה את יעקב איש וביתו באו

Et voici les noms des fils d'Israël venus en Egypte avec Jacob; ils vinrent chacun avec sa maison:

2 ראובן שמעון לוי ויהודה

Ruben, Siméon, Lévi et Juda;

3 יששכר זבולן ובנימן

Issaschar, Zabulon et Benjamin;

4 דן ונפתלי גד ואשר

Dan et Nephthali; Gad et Asser;

5 ויהי כל נפש יצאי ירך יעקב--שבעים נפש ויוסף היה במצרים

et toutes les personnes issues des entrailles de Jacob étaient au nombre de soixante-dix âmes; or Joseph était en Egypte.

6 וימת יוסף וכל אחיו וכל הדור ההוא

Et Joseph mourut ainsi que tous ses frères et toute cette génération-là.

7 ובני ישראל פרו וישרצו וירבו ויעצמו--במאד מאד ותמלא הארץ אתם

Et les enfants d'Israël furent féconds et pullulèrent et se multiplièrent et s'accrurent de plus en plus, et ils remplirent le pays.

8 ויקם מלך חדש על מצרים אשר לא ידע את יוסף

Alors il s'éleva un nouveau roi sur l'Egypte, qui ne connaissait point Joseph.

9 ויאמר אל עמו הנה עם בני ישראל--רב ועצום ממנו

Et il dit à son peuple: Voilà que le peuple des enfants d'Israël est plus grand et plus fort que nous:

10 הבה נתחכמה לו פן ירבה והיה כי תקראנה מלחמה ונוסף גם הוא על שנאינו ונלחם בנו ועלה מן הארץ

eh bien! opposons-lui la prudence afin qu'il n'augmente pas, et que, le cas échéant d'une guerre, il ne se joigne pas à nos ennemis pour nous combattre, puis partir du pays.

11 וישימו עליו שרי מסים למען ענתו בסבלתם ויבן ערי מסכנות לפרעה--את פתם ואת רעמסס

Et l'on préposa sur lui des chefs de corvée dans le but de l'accabler sous leur faix; et il bâtit pour Pharaon des villes de dépôt, Pithom et Ramsès.

12 וכאשר יענו אתו כן ירבה וכן יפרץ ויקצו מפני בני ישראל

Mais plus on l'accablait, plus il multipliait et se propageait; et ils prirent peur des enfants d'Israël.

13 ויעבדו מצרים את בני ישראל בפרך

Et les Égyptiens firent peser sur les enfants d'Israël une servitude oppressive,

14 וימררו את חייהם בעבדה קשה בחמר ובלבנים ובכל עבדה בשדה--את כל עבדתם אשר עבדו בהם בפרך

et par de rudes travaux en argile et en briques, et par tous les travaux de la campagne ils empoisonnaient leur vie, par tout l'ouvrage auquel ils les employaient tyranniquement.

15 ויאמר מלך מצרים למילדת העברית אשר שם האחת שפרה ושם השנית פועה

Et le roi d'Egypte parla aux sages-femmes des Hébreux, parmi lesquelles une se nommait Siphra, et une autre Puha,

16 ויאמר בילדכן את העבריות וראיתן על האבנים אם בן הוא והמתן אתו ואם בת הוא וחיה

et dit: Lorsque vous accoucherez les femmes des Hébreux, et que pendant le travail vous verrez que c'est un fils, tuez-le; mais si c'est une fille, laissez-la vivre.

17 ותיראן המילדת את האלהים ולא עשו כאשר דבר אליהן מלך מצרים ותחיין את הילדים

Mais les sages-femmes craignirent Dieu et ne se conformèrent point à l'ordre du roi d'Egypte, et elles laissèrent vivre les enfants.

18 ויקרא מלך מצרים למילדת ויאמר להן מדוע עשיתן הדבר הזה ותחיין את הילדים

Alors le roi d'Egypte manda les sages-femmes et leur dit: Pourquoi avez-vous agi de la sorte et laissé vivre les enfants?

19 ותאמרן המילדת אל פרעה כי לא כנשים המצרית העברית כי חיות הנה בטרם תבוא אלהן המילדת וילדו

Et les sages-femmes répondirent à Pharaon: C'est que les femmes des Hébreux ne sont pas comme les Egyptiennes, car elles sont vigoureuses, et, avant l'arrivée de la sage-femme, elles ont déjà enfanté.

20 וייטב אלהים למילדת וירב העם ויעצמו מאד

Et Dieu fit du bien aux sages-femmes, et le peuple se multiplia et s'accrut beaucoup.

21 ויהי כי יראו המילדת את האלהים ויעש להם בתים

Et parce que les sages femmes avaient eu la crainte de Dieu, Dieu leur éleva des maisons.

22 ויצו פרעה לכל עמו לאמר כל הבן הילוד היארה תשליכהו וכל הבת תחיון

Alors Pharaon prescrivit cet ordre à tout son peuple: Vous jetterez au Nil tous les fils qui naîtront, mais vous laisserez vivre les filles.