אסתר 9

1 ובשנים עשר חדש הוא חדש אדר בשלושה עשר יום בו אשר הגיע דבר המלך ודתו להעשות ביום אשר שברו איבי היהודים לשלוט בהם ונהפוך הוא אשר ישלטו היהודים המה בשנאיהם

Agora no décimo segundo mês, que é o mês de Adar, no décimo terceiro dia do mês, quando o mandamento do rei e seu decreto se aproximavam para serem executados, no dia em que os inimigos dos judeus esperavam conquistá-los (mas aconteceu o contrário, os judeus conquistaram aqueles que os odiavam),

2 נקהלו היהודים בעריהם בכל מדינות המלך אחשורוש לשלח יד במבקשי רעתם ואיש לא עמד לפניהם כי נפל פחדם על כל העמים

os judeus se reuniram em suas cidades em todas as províncias do rei Assuero, para colocar as mãos sobre aqueles que os queriam prejudicar. Ninguém podia resistir a eles, porque o medo deles havia caído sobre todo o povo.

3 וכל שרי המדינות והאחשדרפנים והפחות ועשי המלאכה אשר למלך--מנשאים את היהודים כי נפל פחד מרדכי עליהם

Todos os príncipes das províncias, os governadores locais, os governadores e aqueles que faziam os negócios do rei ajudaram os judeus, porque o medo de Mordecai havia caído sobre eles.

4 כי גדול מרדכי בבית המלך ושמעו הולך בכל המדינות כי האיש מרדכי הולך וגדול

Pois Mordecai era grande na casa do rei, e sua fama se espalhou por todas as províncias, pois o homem Mordecai foi crescendo cada vez mais.

5 ויכו היהודים בכל איביהם מכת חרב והרג ואבדן ויעשו בשנאיהם כרצונם

Os judeus atingiram todos os seus inimigos com o golpe da espada, e com a matança e destruição, e fizeram o que queriam para aqueles que os odiavam.

6 ובשושן הבירה הרגו היהודים ואבד--חמש מאות איש

Na cidadela de Susa, os judeus mataram e destruíram quinhentos homens.

7 ואת פרשנדתא ואת דלפון ואת אספתא

They matou Parshandatha, Dalphon, Aspatha,

8 ואת פורתא ואת אדליא ואת ארידתא

Poratha, Adalia, Aridatha,

9 ואת פרמשתא ואת אריסי ואת ארידי ואת ויזתא

Parmashta, Arisai, Aridai e Vaizatha,

10 עשרת בני המן בן המדתא צרר היהודים--הרגו ובבזה--לא שלחו את ידם

os dez filhos de Haman, o filho de Hammedatha, o inimigo dos judeus, mas eles não colocaram a mão no saque.

11 ביום ההוא בא מספר ההרוגים בשושן הבירה--לפני המלך

Naquele dia, o número daqueles que foram mortos na cidadela de Susa foi levado perante o rei.

12 ויאמר המלך לאסתר המלכה בשושן הבירה הרגו היהודים ואבד חמש מאות איש ואת עשרת בני המן--בשאר מדינות המלך מה עשו ומה שאלתך וינתן לך ומה בקשתך עוד ותעש

O rei disse a Ester, a rainha: “Os judeus mataram e destruíram quinhentos homens na cidadela de Susa, incluindo os dez filhos de Haman; o que então fizeram no resto das províncias do rei! Agora, qual é a sua petição? Ela lhe será concedida. Qual é o seu outro pedido? Será feito”.

13 ותאמר אסתר אם על המלך טוב--ינתן גם מחר ליהודים אשר בשושן לעשות כדת היום ואת עשרת בני המן יתלו על העץ

Então Esther disse: “Se agradar ao rei, que seja concedido aos judeus que estão em Susa para fazer amanhã também de acordo com o decreto de hoje, e que os dez filhos de Haman sejam enforcados na forca”.

14 ויאמר המלך להעשות כן ותנתן דת בשושן ואת עשרת בני המן תלו

O rei ordenou que isto fosse feito. Foi emitido um decreto em Susa; e enforcaram os dez filhos de Haman.

15 ויקהלו היהודיים (היהודים) אשר בשושן גם ביום ארבעה עשר לחדש אדר ויהרגו בשושן שלש מאות איש ובבזה--לא שלחו את ידם

Os judeus que estavam em Susa se reuniram no décimo quarto dia também do mês de Adar, e mataram trezentos homens em Susa; mas eles não colocaram a mão sobre o saque.

16 ושאר היהודים אשר במדינות המלך נקהלו ועמד על נפשם ונוח מאיביהם והרוג בשנאיהם חמשה ושבעים אלף ובבזה--לא שלחו את ידם

Os outros judeus que estavam nas províncias do rei se reuniram, defenderam suas vidas, tiveram descanso de seus inimigos e mataram setenta e cinco mil dos que os odiavam; mas eles não colocaram a mão no saque.

17 ביום שלושה עשר לחדש אדר ונוח בארבעה עשר בו ועשה אתו יום משתה ושמחה

Isto foi feito no décimo terceiro dia do mês Adar; e no décimo quarto dia daquele mês eles descansaram e fizeram dele um dia de banquete e alegria.

18 והיהודיים (והיהודים) אשר בשושן נקהלו בשלושה עשר בו ובארבעה עשר בו ונוח בחמשה עשר בו ועשה אתו יום משתה ושמחה

Mas os judeus que estavam em Susa se reuniram no dia 13 e no dia 14 do mês; e no dia 15 desse mês, descansaram, e fizeram dele um dia de festa e alegria.

19 על כן היהודים הפרוזים (הפרזים) הישבים בערי הפרזות--עשים את יום ארבעה עשר לחדש אדר שמחה ומשתה ויום טוב ומשלח מנות איש לרעהו

Portanto, os judeus das aldeias, que vivem nas cidades não muradas, fazem do décimo quarto dia do mês Adar um dia de alegria e banquete, um feriado e um dia de envio de presentes de comida uns aos outros.

20 ויכתב מרדכי את הדברים האלה וישלח ספרים אל כל היהודים אשר בכל מדינות המלך אחשורוש--הקרובים והרחוקים

Mordecai escreveu estas coisas, e enviou cartas a todos os judeus que estavam em todas as províncias do rei Assuero, tanto de perto como de longe,

21 לקים עליהם--להיות עשים את יום ארבעה עשר לחדש אדר ואת יום חמשה עשר בו בכל שנה ושנה

para ordenar-lhes que guardassem o décimo quarto e décimo quinto dias do mês Adar anualmente,

22 כימים אשר נחו בהם היהודים מאיביהם והחדש אשר נהפך להם מיגון לשמחה ומאבל ליום טוב לעשות אותם ימי משתה ושמחה ומשלח מנות איש לרעהו ומתנות לאבינים

como os dias em que os judeus tiveram descanso de seus inimigos, e o mês que se transformou para eles de tristeza em alegria, e de luto em feriado; que eles deveriam fazer deles dias de festa e alegria, e de enviar presentes de comida uns para os outros, e presentes para os necessitados.

23 וקבל היהודים את אשר החלו לעשות ואת אשר כתב מרדכי אליהם

Os judeus aceitaram o costume que haviam iniciado, como Mordecai lhes havia escrito,

24 כי המן בן המדתא האגגי צרר כל היהודים--חשב על היהודים לאבדם והפל פור הוא הגורל להמם ולאבדם

porque Haman, filho de Hammedatha, o agagita, inimigo de todos os judeus, havia conspirado contra os judeus para destruí-los, e havia lançado “Pur”, isto é, a sorte, para consumi-los e destruí-los;

25 ובבאה לפני המלך אמר עם הספר ישוב מחשבתו הרעה אשר חשב על היהודים על ראשו ותלו אתו ואת בניו על העץ

mas quando isto ficou conhecido do rei, ele ordenou por cartas que seu plano perverso, que havia planejado contra os judeus, voltasse sobre sua própria cabeça, e que ele e seus filhos fossem enforcados na forca.

26 על כן קראו לימים האלה פורים על שם הפור--על כן על כל דברי האגרת הזאת ומה ראו על ככה ומה הגיע אליהם

Por isso eles chamavam esses dias de “Purim”, a partir da palavra “Pur”. Portanto, por causa de todas as palavras desta carta, e daquilo que tinham visto a respeito deste assunto, e daquilo que lhes tinha chegado,

27 קימו וקבל (וקבלו) היהודים עליהם ועל זרעם ועל כל הנלוים עליהם ולא יעבור--להיות עשים את שני הימים האלה ככתבם וכזמנם בכל שנה ושנה

os judeus estabeleceram e impuseram a si mesmos, a seus descendentes, e a todos aqueles que se uniram a eles, para que não deixassem de guardar estes dois dias de acordo com o que estava escrito e de acordo com seu tempo designado a cada ano;

28 והימים האלה נזכרים ונעשים בכל דור ודור משפחה ומשפחה מדינה ומדינה ועיר ועיר וימי הפורים האלה לא יעברו מתוך היהודים וזכרם לא יסוף מזרעם

e que esses dias deveriam ser lembrados e guardados através de cada geração, cada família, cada província e cada cidade; e que esses dias de Purim não deveriam falhar entre os judeus, nem sua memória pereceria de seus descendentes.

29 ותכתב אסתר המלכה בת אביחיל ומרדכי היהודי--את כל תקף לקים את אגרת הפרים הזאת--השנית

Então Esther, a rainha, filha de Abihail, e Mordecai, o judeu, escreveram com toda autoridade para confirmar esta segunda carta de Purim.

30 וישלח ספרים אל כל היהודים אל שבע ועשרים ומאה מדינה--מלכות אחשורוש דברי שלום ואמת

Ele enviou cartas a todos os judeus das cento e vinte e sete províncias do reino de Assuero com palavras de paz e verdade,

31 לקים את ימי הפרים האלה בזמניהם כאשר קים עליהם מרדכי היהודי ואסתר המלכה וכאשר קימו על נפשם ועל זרעם דברי הצומות וזעקתם

para confirmar esses dias de Purim em seus tempos determinados, como Mordecai, o judeu, e Ester, a rainha, haviam decretado, e como eles haviam imposto a si mesmos e a seus descendentes na questão dos jejuns e de seu luto.

32 ומאמר אסתר--קים דברי הפרים האלה ונכתב בספר

O mandamento de Ester confirmou estas questões de Purim; e foi escrito no livro.