< אסתר 6 >
בלילה ההוא נדדה שנת המלך ויאמר להביא את ספר הזכרנות דברי הימים ויהיו נקראים לפני המלך | 1 |
Господь же отя сон от царя в нощи оней. И повеле рабу своему принести книги памятныя дний прочитати ему:
וימצא כתוב אשר הגיד מרדכי על בגתנא ותרש שני סריסי המלך--משמרי הסף אשר בקשו לשלח יד במלך אחשורוש | 2 |
и обрете писания написанная о Мардохеи, како поведа царю о двою евнуху царскую, внегда стрещи има, и умыслиста убити (царя) Артаксеркса.
ויאמר המלך--מה נעשה יקר וגדולה למרדכי על זה ויאמרו נערי המלך משרתיו לא נעשה עמו דבר | 3 |
И рече царь: кую славу или благодать сотворихом Мардохею? И рекоша отроцы царевы: ничтоже сотворил еси ему?
ויאמר המלך מי בחצר והמן בא לחצר בית המלך החיצונה לאמר למלך לתלות את מרדכי על העץ אשר הכין לו | 4 |
Вопрошающу же царю о благодеянии Мардохеове, се, Аман прииде во двор, и рече царь: кто есть во дворе? Аман же прииде рещи цареви, да повесит Мардохеа на древе, еже уготова.
ויאמרו נערי המלך אליו--הנה המן עמד בחצר ויאמר המלך יבוא | 5 |
И рекоша отроцы царевы: се, Аман стоит во дворе. И рече царь: призовите его.
ויבוא המן ויאמר לו המלך מה לעשות באיש אשר המלך חפץ ביקרו ויאמר המן בלבו למי יחפץ המלך לעשות יקר יותר ממני | 6 |
И рече царь Аману: что сотворю мужу, егоже аз хощу прославити? Рече же в себе Аман: кого хощет царь прославити, разве мене?
ויאמר המן אל המלך איש אשר המלך חפץ ביקרו | 7 |
Рече же царю: мужа, егоже хощет царь прославити,
יביאו לבוש מלכות אשר לבש בו המלך וסוס אשר רכב עליו המלך ואשר נתן כתר מלכות בראשו | 8 |
да принесут отроцы царевы одежду виссонную, еюже царь облачается, и коня, на немже царь ездит,
ונתון הלבוש והסוס על יד איש משרי המלך הפרתמים והלבישו את האיש אשר המלך חפץ ביקרו והרכיבהו על הסוס ברחוב העיר וקראו לפניו ככה יעשה לאיש אשר המלך חפץ ביקרו | 9 |
и да дастся единому от другов царевых славных, и да облечет мужа, егоже царь любит, и да посадит его на коня и проповесть на улицах града, глаголя: тако будет всякому человеку, егоже царь прославит.
ויאמר המלך להמן מהר קח את הלבוש ואת הסוס כאשר דברת ועשה כן למרדכי היהודי היושב בשער המלך אל תפל דבר מכל אשר דברת | 10 |
И рече царь Аману: добре рекл еси: тако сотвори Мардохею Иудеанину, угодно служащему во дворе (нашем), и да не изменится слово твое от сих, яже рекл еси.
ויקח המן את הלבוש ואת הסוס וילבש את מרדכי וירכיבהו ברחוב העיר ויקרא לפניו ככה יעשה לאיש אשר המלך חפץ ביקרו | 11 |
И взя Аман одежду и коня, и облече Мардохеа, и возведе его на коня, и пройде по улицам града, и проповедаше (пред ним), глаголя: сице будет всякому человеку, егоже хощет цар прославити.
וישב מרדכי אל שער המלך והמן נדחף אל ביתו אבל וחפוי ראש | 12 |
И возвратися Мардохеи во двор (царев): Аман же иде в дом свой скорбя преклонив главу.
ויספר המן לזרש אשתו ולכל אהביו את כל אשר קרהו ויאמרו לו חכמיו וזרש אשתו אם מזרע היהודים מרדכי אשר החלות לנפל לפניו לא תוכל לו--כי נפול תפול לפניו | 13 |
И сказа Аман случившаяся ему Зосаре жене своей и другом своим. И реша ему друзие его и жена: аще от племене Иудейскаго Мардохей, начал еси смирятися пред ним, падая падеши, и не возможеши ему отмстити, яко Бог живый есть с ним.
עודם מדברים עמו וסריסי המלך הגיעו ויבהלו להביא את המן אל המשתה אשר עשתה אסתר | 14 |
И еще глаголющым им, приидоша евнуси, спешно зовуще Амана на пир, егоже уготова Есфирь.