קֹהֶלֶת 1
| דברי קהלת בן דוד מלך בירושלם | 1 |
Words of a preacher, son of David, king in Jerusalem:
| הבל הבלים אמר קהלת הבל הבלים הכל הבל | 2 |
Vanity of vanities, said the Preacher, Vanity of vanities: the whole [is] vanity.
| מה יתרון לאדם בכל עמלו--שיעמל תחת השמש | 3 |
What advantage [is] to man by all his labour that he laboureth at under the sun?
| דור הלך ודור בא והארץ לעולם עמדת | 4 |
A generation is going, and a generation is coming, and the earth to the age is standing.
| וזרח השמש ובא השמש ואל מקומו--שואף זורח הוא שם | 5 |
Also, the sun hath risen, and the sun hath gone in, and unto its place panting it is rising there.
| הולך אל דרום וסובב אל צפון סובב סבב הולך הרוח ועל סביבתיו שב הרוח | 6 |
Going unto the south, and turning round unto the north, turning round, turning round, the wind is going, and by its circuits the wind hath returned.
| כל הנחלים הלכים אל הים והים איננו מלא אל מקום שהנחלים הלכים--שם הם שבים ללכת | 7 |
All the streams are going unto the sea, and the sea is not full; unto a place whither the streams are going, thither they are turning back to go.
| כל הדברים יגעים לא יוכל איש לדבר לא תשבע עין לראות ולא תמלא אזן משמע | 8 |
All these things are wearying; a man is not able to speak, the eye is not satisfied by seeing, nor filled is the ear from hearing.
| מה שהיה הוא שיהיה ומה שנעשה הוא שיעשה ואין כל חדש תחת השמש | 9 |
What [is] that which hath been? it [is] that which is, and what [is] that which hath been done? it [is] that which is done, and there is not an entirely new thing under the sun.
| יש דבר שיאמר ראה זה חדש הוא כבר היה לעלמים אשר היה מלפננו | 10 |
There is a thing of which [one] saith: 'See this, it [is] new!' already it hath been in the ages that were before us!
| אין זכרון לראשנים וגם לאחרנים שיהיו לא יהיה להם זכרון--עם שיהיו לאחרנה | 11 |
There is not a remembrance of former [generations]; and also of the latter that are, there is no remembrance of them with those that are at the last.
| אני קהלת הייתי מלך על ישראל--בירושלם | 12 |
I, a preacher, have been king over Israel in Jerusalem.
| ונתתי את לבי לדרוש ולתור בחכמה על כל אשר נעשה תחת השמים הוא ענין רע נתן אלהים לבני האדם--לענות בו | 13 |
And I have given my heart to seek and to search out by wisdom concerning all that hath been done under the heavens. It [is] a sad travail God hath given to the sons of man to be humbled by it.
| ראיתי את כל המעשים שנעשו תחת השמש והנה הכל הבל ורעות רוח | 14 |
I have seen all the works that have been done under the sun, and lo, the whole [is] vanity and vexation of spirit!
| מעות לא יוכל לתקן וחסרון לא יוכל להמנות | 15 |
A crooked thing [one] is not able to make straight, and a lacking thing is not able to be numbered.
| דברתי אני עם לבי לאמר--אני הנה הגדלתי והוספתי חכמה על כל אשר היה לפני על ירושלם ולבי ראה הרבה חכמה ודעת | 16 |
I — I spake with my heart, saying, 'I, lo, I have magnified and added wisdom above every one who hath been before me at Jerusalem, and my heart hath seen abundantly wisdom and knowledge.
| ואתנה לבי לדעת חכמה ודעת הוללת ושכלות ידעתי שגם זה הוא רעיון רוח | 17 |
And I give my heart to know wisdom, and to know madness and folly: I have known that even this [is] vexation of spirit;
| כי ברב חכמה רב כעס ויוסיף דעת יוסיף מכאוב | 18 |
for, in abundance of wisdom [is] abundance of sadness, and he who addeth knowledge addeth pain.'
