קֹהֶלֶת 7
| טוב שם משמן טוב ויום המות מיום הולדו | 1 |
Más vale la buena reputación que preciosos ungüentos, y más el día de la muerte que el del nacimiento.
| טוב ללכת אל בית אבל מלכת אל בית משתה--באשר הוא סוף כל האדם והחי יתן אל לבו | 2 |
Mejor es ir a la casa del luto que a la casa del festín; pues aquella (recuerda) el fin de todos los hombres, y el viviente se pone a reflexionar.
| טוב כעס משחוק כי ברע פנים ייטב לב | 3 |
Mejor es el pesar que la risa, pues la tristeza del rostro es medicina para el corazón.
| לב חכמים בבית אבל ולב כסילים בבית שמחה | 4 |
El corazón de los sabios está en la casa del luto, y el de los necios en la casa del placer.
| טוב לשמע גערת חכם--מאיש שמע שיר כסילים | 5 |
Más vale oír la reprensión del sabio, que escuchar el cantar de los necios;
| כי כקול הסירים תחת הסיר כן שחק הכסיל וגם זה הבל | 6 |
porque como el crepitar de los espinos debajo de la olla, así es la risa de los necios. Y también esto es vanidad.
| כי העשק יהולל חכם ויאבד את לב מתנה | 7 |
Porque la vejación conturba al sabio, y las dádivas corrompen el corazón.
| טוב אחרית דבר מראשיתו טוב ארך רוח מגבה רוח | 8 |
Mejor es el fin de una cosa que sus comienzos; y vale más el hombre sufrido que el arrogante.
| אל תבהל ברוחך לכעוס כי כעס בחיק כסילים ינוח | 9 |
No seas ligero en airarte; la ira reside en el seno de los insensatos.
| אל תאמר מה היה--שהימים הראשנים היו טובים מאלה כי לא מחכמה שאלת על זה | 10 |
No preguntes: “¿Por qué los tiempos antiguos fueron mejores que estos?”, porque no es sabiduría el preguntarlo.
| טובה חכמה עם נחלה ויתר לראי השמש | 11 |
Cosa buena es la sabiduría con bienes materiales, y de gran provecho para los que ven el sol.
| כי בצל החכמה בצל הכסף ויתרון דעת החכמה תחיה בעליה | 12 |
Escudo es la sabiduría, y escudo es el dinero, pero el conocimiento de la sabiduría tiene la ventaja de dar vida a su poseedor.
| ראה את מעשה האלהים כי מי יוכל לתקן את אשר עותו | 13 |
Considera la obra de Dios: ¿Quién podrá enderezar lo que Él encorvó?
| ביום טובה היה בטוב וביום רעה ראה גם את זה לעמת זה עשה האלהים על דברת שלא ימצא האדם אחריו מאומה | 14 |
En el día de la prosperidad goza de la prosperidad, y en el día de la adversidad ten presente que Dios hizo al uno como al otro, a fin de que el hombre nada sepa de lo que ha de venir después de Él.
| את הכל ראיתי בימי הבלי יש צדיק אבד בצדקו ויש רשע מאריך ברעתו | 15 |
Todo lo he visto en los días de mi vanidad: al justo, que perece en medio de su justicia, y al malvado, que vive largo tiempo en medio de sus iniquidades.
| אל תהי צדיק הרבה ואל תתחכם יותר למה תשומם | 16 |
No quieras ser demasiado justo, ni demasiado sabio. ¿Por qué quieres perderte?
| אל תרשע הרבה ואל תהי סכל למה תמות בלא עתך | 17 |
No hagas mucho mal, ni seas insensato. ¿Por qué quieres morir antes de tiempo?
| טוב אשר תאחז בזה וגם מזה אל תנח את ידך כי ירא אלהים יצא את כלם | 18 |
Bueno es retener lo uno, sin dejar de tu mano lo otro; porque quien teme a Dios, evita todos esos (excesos).
| החכמה תעז לחכם--מעשרה שליטים אשר היו בעיר | 19 |
La sabiduría da al sabio más fuerzas que diez poderosos que hay en la ciudad.
| כי אדם אין צדיק בארץ--אשר יעשה טוב ולא יחטא | 20 |
Porque no hay sobre la tierra hombre justo que obre bien y no peque nunca.
| גם לכל הדברים אשר ידברו אל תתן לבך אשר לא תשמע את עבדך מקללך | 21 |
No prestes atención a todas las palabras que se dicen, no sea que oigas a tu siervo hablar mal de ti.
| כי גם פעמים רבות ידע לבך אשר גם את (אתה) קללת אחרים | 22 |
Pues bien sabe tu conciencia que también tú muchas veces has murmurado de otros.
| כל זה נסיתי בחכמה אמרתי אחכמה והיא רחוקה ממני | 23 |
He probado todo esto por medio de la sabiduría. Me dije “Quiero ser sabio”, mas la (sabiduría) está lejos de mí.
| רחוק מה שהיה ועמק עמק מי ימצאנו | 24 |
Lo que se queda lejos y es más profundo, ¿quién podrá alcanzarlo?
| סבותי אני ולבי לדעת ולתור ובקש חכמה וחשבון ולדעת רשע כסל והסכלות הוללות | 25 |
Apliqué mi corazón para conocer, investigar y buscar la sabiduría y la razón de ser (de las cosas), y para conocer la maldad de la insensatez, la necedad y la locura,
| ומוצא אני מר ממות את האשה אשר היא מצודים וחרמים לבה--אסורים ידיה טוב לפני האלהים ימלט ממנה וחוטא ילכד בה | 26 |
y hallé que más amarga que la muerte es aquella mujer cuyo corazón es lazo y red, y cuyas manos son cadenas. Quien agrada a Dios, escapa de ella, pero el pecador quedará preso en sus lazos.
| ראה זה מצאתי אמרה קהלת אחת לאחת למצא חשבון | 27 |
He aquí lo que hallé, dice el Predicador, contemplando una cosa tras otra para averiguar sus razones,
| אשר עוד בקשה נפשי ולא מצאתי אדם אחד מאלף מצאתי--ואשה בכל אלה לא מצאתי | 28 |
las cuales busca todavía mi alma, sin poder encontrarlas. Entre mil hallé un hombre, pero no una mujer entre otras tantas mujeres.
| לבד ראה זה מצאתי אשר עשה האלהים את האדם ישר והמה בקשו חשבנות רבים | 29 |
Pero esto hallé; nótalo bien: Dios creó al hombre recto; mas ellos se entregaron a muchos vanos pensamientos.
