קֹהֶלֶת 7
| טוב שם משמן טוב ויום המות מיום הולדו | 1 |
A good name is betere than preciouse oynementis; and the dai of deth is betere than the dai of birthe.
| טוב ללכת אל בית אבל מלכת אל בית משתה--באשר הוא סוף כל האדם והחי יתן אל לבו | 2 |
It is betere to go to the hous of morenyng, than to the hous of a feeste; for in that hous `of morenyng the ende of alle men is monestid, and a man lyuynge thenkith, what is to comynge.
| טוב כעס משחוק כי ברע פנים ייטב לב | 3 |
Yre is betere than leiyyng; for the soule of a trespassour is amendid bi the heuynesse of cheer.
| לב חכמים בבית אבל ולב כסילים בבית שמחה | 4 |
The herte of wise men is where sorewe is; and the herte of foolis is where gladnesse is.
| טוב לשמע גערת חכם--מאיש שמע שיר כסילים | 5 |
It is betere to be repreued of a wijs man, than to be disseyued bi the flateryng of foolis;
| כי כקול הסירים תחת הסיר כן שחק הכסיל וגם זה הבל | 6 |
for as the sown of thornes brennynge vndur a pot, so is the leiyyng of a fool. But also this is vanyte.
| כי העשק יהולל חכם ויאבד את לב מתנה | 7 |
Fals chalenge disturblith a wijs man, and it schal leese the strengthe of his herte.
| טוב אחרית דבר מראשיתו טוב ארך רוח מגבה רוח | 8 |
Forsothe the ende of preyer is betere than the bigynnyng. A pacient man is betere than a proud man.
| אל תבהל ברוחך לכעוס כי כעס בחיק כסילים ינוח | 9 |
Be thou not swift to be wrooth; for ire restith in the bosum of a fool.
| אל תאמר מה היה--שהימים הראשנים היו טובים מאלה כי לא מחכמה שאלת על זה | 10 |
Seie thou not, What gessist thou is of cause, that the formere tymes weren betere than ben now? for whi siche axyng is fonned.
| טובה חכמה עם נחלה ויתר לראי השמש | 11 |
Forsothe wisdom with richessis is more profitable, and profitith more to men seynge the sunne.
| כי בצל החכמה בצל הכסף ויתרון דעת החכמה תחיה בעליה | 12 |
For as wisdom defendith, so money defendith; but lernyng and wisdom hath this more, that tho yyuen lijf to `her weldere.
| ראה את מעשה האלהים כי מי יוכל לתקן את אשר עותו | 13 |
Biholde thou the werkis of God, that no man may amende hym, whom God hath dispisid.
| ביום טובה היה בטוב וביום רעה ראה גם את זה לעמת זה עשה האלהים על דברת שלא ימצא האדם אחריו מאומה | 14 |
In a good day vse thou goodis, and bifore eschewe thou an yuel day; for God made so this dai as that dai, that a man fynde not iust playnyngis ayens hym.
| את הכל ראיתי בימי הבלי יש צדיק אבד בצדקו ויש רשע מאריך ברעתו | 15 |
Also Y siy these thingis in the daies of my natyuyte; a iust man perischith in his riytfulnesse, and a wickid man lyueth myche tyme in his malice.
| אל תהי צדיק הרבה ואל תתחכם יותר למה תשומם | 16 |
Nyle thou be iust myche, nether vndurstonde thou more than is nedeful; lest thou be astonyed.
| אל תרשע הרבה ואל תהי סכל למה תמות בלא עתך | 17 |
Do thou not wickidli myche, and nyle thou be a fool; lest thou die in a tyme not thin.
| טוב אשר תאחז בזה וגם מזה אל תנח את ידך כי ירא אלהים יצא את כלם | 18 |
It is good, that thou susteyne a iust man; but also withdrawe thou not thin hond from hym; for he that dredith God, is not necligent of ony thing.
| החכמה תעז לחכם--מעשרה שליטים אשר היו בעיר | 19 |
Wisdom hath coumfortid a wise man, ouer ten pryncis of a citee.
| כי אדם אין צדיק בארץ--אשר יעשה טוב ולא יחטא | 20 |
Forsothe no iust man is in erthe, that doith good, and synneth not.
| גם לכל הדברים אשר ידברו אל תתן לבך אשר לא תשמע את עבדך מקללך | 21 |
But also yyue thou not thin herte to alle wordis, that ben seid; lest perauenture thou here thi seruaunt cursynge thee;
| כי גם פעמים רבות ידע לבך אשר גם את (אתה) קללת אחרים | 22 |
for thi conscience woot, that also thou hast cursid ofte othere men.
| כל זה נסיתי בחכמה אמרתי אחכמה והיא רחוקה ממני | 23 |
I asayede alle thingis in wisdom; Y seide, I schal be maad wijs, and it yede awei ferthere fro me, myche more than it was;
| רחוק מה שהיה ועמק עמק מי ימצאנו | 24 |
and the depthe is hiy, who schal fynde it?
| סבותי אני ולבי לדעת ולתור ובקש חכמה וחשבון ולדעת רשע כסל והסכלות הוללות | 25 |
I cumpasside alle thingis in my soule, to kunne, and biholde, and seke wisdom and resoun, and to knowe the wickidnesse of a fool, and the errour of vnprudent men.
| ומוצא אני מר ממות את האשה אשר היא מצודים וחרמים לבה--אסורים ידיה טוב לפני האלהים ימלט ממנה וחוטא ילכד בה | 26 |
And Y foond a womman bitterere than deth, which is the snare of hunteris, and hir herte is a net, and hir hondis ben boondis; he that plesith God schal ascape hir, but he that is a synnere, schal be takun of hir.
| ראה זה מצאתי אמרה קהלת אחת לאחת למצא חשבון | 27 |
Lo! Y foond this, seide Ecclesiastes, oon and other, that Y schulde fynde resoun, which my soule sekith yit;
| אשר עוד בקשה נפשי ולא מצאתי אדם אחד מאלף מצאתי--ואשה בכל אלה לא מצאתי | 28 |
and Y foond not. I foond o man of a thousynde; Y foond not a womman of alle.
| לבד ראה זה מצאתי אשר עשה האלהים את האדם ישר והמה בקשו חשבנות רבים | 29 |
I foond this oonli, that God made a man riytful; and he medlide hym silf with questiouns with out noumbre. Who is siche as a wijs man? and who knowith the expownyng of a word?
