קֹהֶלֶת 7

1 טוב שם משמן טוב ויום המות מיום הולדו

A good name is better then a good oyntment, and the day of death, then the day that one is borne.

2 טוב ללכת אל בית אבל מלכת אל בית משתה--באשר הוא סוף כל האדם והחי יתן אל לבו

It is better to goe to the house of mourning, then to goe to the house of feasting, because this is the ende of all men: and the liuing shall lay it to his heart.

3 טוב כעס משחוק כי ברע פנים ייטב לב

Anger is better then laughter: for by a sad looke the heart is made better.

4 לב חכמים בבית אבל ולב כסילים בבית שמחה

The heart of the wise is in the house of mourning: but the heart of fooles is in the house of mirth.

5 טוב לשמע גערת חכם--מאיש שמע שיר כסילים

Better it is to heare ye rebuke of a wise man, then that a man should heare the song of fooles.

6 כי כקול הסירים תחת הסיר כן שחק הכסיל וגם זה הבל

For like ye noyse of the thornes vnder the pot, so is the laughter of the foole: this also is vanitie.

7 כי העשק יהולל חכם ויאבד את לב מתנה

Surely oppression maketh a wise man mad: and the rewarde destroyeth the heart.

8 טוב אחרית דבר מראשיתו טוב ארך רוח מגבה רוח

The ende of a thing is better then the beginning thereof, and the pacient in spirit is better then the proude in spirit.

9 אל תבהל ברוחך לכעוס כי כעס בחיק כסילים ינוח

Be not thou of an hastie spirit to be angry: for anger resteth in the bosome of fooles.

10 אל תאמר מה היה--שהימים הראשנים היו טובים מאלה כי לא מחכמה שאלת על זה

Say not thou, Why is it that the former dayes were better then these? for thou doest not enquire wisely of this thing.

11 טובה חכמה עם נחלה ויתר לראי השמש

Wisedome is good with an inheritance, and excellent to them that see the sunne.

12 כי בצל החכמה בצל הכסף ויתרון דעת החכמה תחיה בעליה

For man shall rest in the shadowe of wisedome, and in the shadowe of siluer: but the excellencie of the knowledge of wisedome giueth life to the possessers thereof.

13 ראה את מעשה האלהים כי מי יוכל לתקן את אשר עותו

Beholde the worke of God: for who can make straight that which he hath made crooked?

14 ביום טובה היה בטוב וביום רעה ראה גם את זה לעמת זה עשה האלהים על דברת שלא ימצא האדם אחריו מאומה

In the day of wealth be of good comfort, and in the day of affliction consider: God also hath made this contrary to that, to the intent that man shoulde finde nothing after him.

15 את הכל ראיתי בימי הבלי יש צדיק אבד בצדקו ויש רשע מאריך ברעתו

I haue seene all things in the dayes of my vanitie: there is a iust man that perisheth in his iustice, and there is a wicked man that continueth long in his malice.

16 אל תהי צדיק הרבה ואל תתחכם יותר למה תשומם

Be not thou iust ouermuch, neither make thy selfe ouerwise: wherefore shouldest thou be desolate?

17 אל תרשע הרבה ואל תהי סכל למה תמות בלא עתך

Be not thou wicked ouermuch, neither be thou foolish: wherefore shouldest thou perish not in thy time?

18 טוב אשר תאחז בזה וגם מזה אל תנח את ידך כי ירא אלהים יצא את כלם

It is good that thou lay hold on this: but yet withdrawe not thine hand from that: for he that feareth God, shall come forth of them all.

19 החכמה תעז לחכם--מעשרה שליטים אשר היו בעיר

Wisedome shall strengthen the wise man more then ten mightie princes that are in ye citie.

20 כי אדם אין צדיק בארץ--אשר יעשה טוב ולא יחטא

Surely there is no man iust in the earth, that doeth good and sinneth not.

21 גם לכל הדברים אשר ידברו אל תתן לבך אשר לא תשמע את עבדך מקללך

Giue not thine heart also to all ye wordes that men speake, lest thou doe heare thy seruant cursing thee.

22 כי גם פעמים רבות ידע לבך אשר גם את (אתה) קללת אחרים

For often times also thine heart knoweth that thou likewise hast cursed others.

23 כל זה נסיתי בחכמה אמרתי אחכמה והיא רחוקה ממני

All this haue I prooued by wisedome: I thought I will be wise, but it went farre from me.

24 רחוק מה שהיה ועמק עמק מי ימצאנו

It is farre off, what may it be? and it is a profound deepenesse, who can finde it?

25 סבותי אני ולבי לדעת ולתור ובקש חכמה וחשבון ולדעת רשע כסל והסכלות הוללות

I haue compassed about, both I and mine heart to knowe and to enquire and to search wisedome, and reason, and to knowe the wickednesse of follie, and the foolishnesse of madnesse,

26 ומוצא אני מר ממות את האשה אשר היא מצודים וחרמים לבה--אסורים ידיה טוב לפני האלהים ימלט ממנה וחוטא ילכד בה

And I finde more bitter then death the woman whose heart is as nettes and snares, and her handes, as bands: he that is good before God, shalbe deliuered from her, but the sinner shall be taken by her.

27 ראה זה מצאתי אמרה קהלת אחת לאחת למצא חשבון

Beholde, sayth the Preacher, this haue I found, seeking one by one to finde the count:

28 אשר עוד בקשה נפשי ולא מצאתי אדם אחד מאלף מצאתי--ואשה בכל אלה לא מצאתי

And yet my soule seeketh, but I finde it not: I haue found one man of a thousand: but a woman among them all haue I not founde.

29 לבד ראה זה מצאתי אשר עשה האלהים את האדם ישר והמה בקשו חשבנות רבים

Onely loe, this haue I founde, that God hath made man righteous: but they haue sought many inuentions.