קֹהֶלֶת 5

1 שמר רגליך (רגלך) כאשר תלך אל בית האלהים וקרוב לשמע מתת הכסילים זבח כי אינם יודעים לעשות רע

Keep thy foot, whensoever thou goest to the house of God; and [when thou art] near to hear, let thy sacrifice [be] better than the gift of fools: for they know not that they are doing evil.

2 אל תבהל על פיך ולבך אל ימהר להוציא דבר--לפני האלהים כי האלהים בשמים ואתה על הארץ על כן יהיו דבריך מעטים

Be not hasty with thy mouth, and let not thine heart be swift to utter anything before God; for God is in heaven above, and thou upon earth: therefore let thy words be few.

3 כי בא החלום ברב ענין וקול כסיל ברב דברים

For through the multitude of trial a dream comes; and a fool's voice is with a multitude of words.

4 כאשר תדר נדר לאלהים אל תאחר לשלמו--כי אין חפץ בכסילים את אשר תדר שלם

Whenever thou shalt vow a vow to God, defer not to pay it; for [he has] no pleasure in fools: pay thou therefore whatsoever thou shalt have vowed.

5 טוב אשר לא תדר--משתדור ולא תשלם

[It is] better that thou shouldest not vow, than that thou shouldest vow and not pay.

6 אל תתן את פיך לחטיא את בשרך ואל תאמר לפני המלאך כי שגגה היא למה יקצף האלהים על קולך וחבל את מעשה ידיך

Suffer not thy mouth to lead thy flesh to sin; and say not in the presence of God, It was an error: lest God be angry at thy voice, and destroy the works of thy hands.

7 כי ברב חלמות והבלים ודברים הרבה כי את האלהים ירא

For [there is evil] in a multitude of dreams and vanities and many words: but fear thou God.

8 אם עשק רש וגזל משפט וצדק תראה במדינה--אל תתמה על החפץ כי גבה מעל גבה שמר וגבהים עליהם

If thou shouldest see the oppression of the poor, and the wresting of judgment and of justice in the land, wonder not at the matter: for [there is] a high one to watch over him that is high, and high ones over them.

9 ויתרון ארץ בכל היא (הוא)--מלך לשדה נעבד

Also the abundance of the earth is for every one: the king [is dependent on] the tilled field.

10 אהב כסף לא ישבע כסף ומי אהב בהמון לא תבואה גם זה הבל

He that loves silver shall not be satisfied with silver: and who has loved gain, in the abundance thereof? this is also vanity.

11 ברבות הטובה רבו אוכליה ומה כשרון לבעליה כי אם ראית (ראות) עיניו

In the multitude of good they are increased that eat it: and what virtue has the owner, but the right of beholding [it] with his eyes?

12 מתוקה שנת העבד אם מעט ואם הרבה יאכל והשבע לעשיר--איננו מניח לו לישון

The sleep of a servant is sweet, whether he eat little or much: but to one who is satiated with wealth, there is none that suffers him to sleep.

13 יש רעה חולה ראיתי תחת השמש עשר שמור לבעליו לרעתו

There is an infirmity which I have seen under the sun, [namely], wealth kept for its owner to his hurt.

14 ואבד העשר ההוא בענין רע והוליד בן ואין בידו מאומה

And that wealth shall perish in an evil trouble: and [the man] begets a son, and there is nothing in his hand.

15 כאשר יצא מבטן אמו ערום ישוב ללכת כשבא ומאומה לא ישא בעמלו שילך בידו

As he came forth naked from his mother's womb, he shall return back as he came, and he shall receive nothing for his labour, that it should go [with him] in his hand.

16 וגם זה רעה חולה כל עמת שבא כן ילך ומה יתרון לו שיעמל לרוח

And this is also an evil infirmity: for as he came, so also shall he return: and what is his gain, for which he vainly labours?

17 גם כל ימיו בחשך יאכל וכעס הרבה וחליו וקצף

Yea, all his days are in darkness, and in mourning, and much sorrow, and infirmity, and wrath.

18 הנה אשר ראיתי אני טוב אשר יפה לאכול ולשתות ולראות טובה בכל עמלו שיעמל תחת השמש מספר ימי חיו אשר נתן לו האלהים--כי הוא חלקו

Behold, I have seen good, that it is a fine thing [for a man] to eat and to drink, and to see good in all his labour in which he may labour under the sun, [all] the number of the days of his life which God has given to him: for it is his portion.

19 גם כל האדם אשר נתן לו האלהים עשר ונכסים והשליטו לאכל ממנו ולשאת את חלקו ולשמח בעמלו--זה מתת אלהים היא

Yea, and [as for] every man to whom God has given wealth and possessions, and has given him power to eat thereof, and to receive his portion, and to rejoice in his labour; this is the gift of God.

20 כי לא הרבה יזכר את ימי חייו כי האלהים מענה בשמחת לבו

For he shall not much remember the days of his life; for God troubles him in the mirth of his heart.