קֹהֶלֶת 3

1 לכל זמן ועת לכל חפץ תחת השמים

Tudo tem o seu tempo determinado, e todo o proposito debaixo do céu tem o seu tempo:

2 עת ללדת ועת למות עת לטעת ועת לעקור נטוע

Ha tempo de nascer, e tempo de morrer: tempo de plantar, e tempo d'arrancar o que se plantou:

3 עת להרוג ועת לרפוא עת לפרוץ ועת לבנות

Tempo de matar, e tempo de curar: tempo de derribar, e tempo de edificar:

4 עת לבכות ועת לשחוק עת ספוד ועת רקוד

Tempo de chorar, e tempo de rir: tempo de prantear, e tempo de saltar:

5 עת להשליך אבנים ועת כנוס אבנים עת לחבוק ועת לרחק מחבק

Tempo de espalhar pedras, e tempo de ajuntar pedras: tempo de abraçar, e tempo de afastar-se de abraçar:

6 עת לבקש ועת לאבד עת לשמור ועת להשליך

Tempo de buscar, e tempo de perder: tempo de guardar, e tempo de deitar fóra:

7 עת לקרוע ועת לתפור עת לחשות ועת לדבר

Tempo de rasgar, e tempo de coser: tempo de calar, e tempo de fallar:

8 עת לאהב ועת לשנא עת מלחמה ועת שלום

Tempo de amar, e tempo de aborrecer: tempo de guerra, e tempo de paz.

9 מה יתרון העושה באשר הוא עמל

Que vantagem tem o trabalhador d'aquillo em que trabalha?

10 ראיתי את הענין אשר נתן אלהים לבני האדם--לענות בו

Tenho visto o trabalho que Deus deu aos filhos dos homens, para com elle os affligir.

11 את הכל עשה יפה בעתו גם את העלם נתן בלבם--מבלי אשר לא ימצא האדם את המעשה אשר עשה האלהים מראש ועד סוף

Tudo fez formoso em seu tempo: tambem poz o seculo no coração d'elles, sem que o homem possa descobrir a obra que Deus fez desde o principio até ao fim.

12 ידעתי כי אין טוב בם--כי אם לשמוח ולעשות טוב בחייו

Já tenho advertido que não ha coisa melhor para elles do que alegrar-se e fazer bem na sua vida;

13 וגם כל האדם שיאכל ושתה וראה טוב בכל עמלו--מתת אלהים היא

Como tambem que todo o homem coma e beba, e goze do bem de todo o seu trabalho: isto é um dom de Deus.

14 ידעתי כי כל אשר יעשה האלהים הוא יהיה לעולם--עליו אין להוסיף וממנו אין לגרע והאלהים עשה שיראו מלפניו

Sei eu que tudo quanto Deus faz isso durará eternamente: nada se lhe deve accrescentar, e nada d'elle se deve diminuir; e isto faz Deus para que haja temor diante d'elle.

15 מה שהיה כבר הוא ואשר להיות כבר היה והאלהים יבקש את נרדף

O que houve d'antes ainda o ha agora: e o que ha de ser, já foi; e Deus pede conta do que passou.

16 ועוד ראיתי תחת השמש מקום המשפט שמה הרשע ומקום הצדק שמה הרשע

Vi mais debaixo do sol, no logar do juizo, que havia ali impiedade, e no logar da justiça que ali havia impiedade.

17 אמרתי אני בלבי--את הצדיק ואת הרשע ישפט האלהים כי עת לכל חפץ ועל כל המעשה שם

Eu disse no meu coração: Deus julgará o justo e o impio; porque ali será o tempo para julgar de todo o intento e sobre toda a obra.

18 אמרתי אני בלבי--על דברת בני האדם לברם האלהים ולראות שהם בהמה המה להם

Disse eu no meu coração ácerca do estado dos filhos dos homens, que Deus lhes declararia; e elles o veriam, que elles são como as bestas em si mesmos.

19 כי מקרה בני האדם ומקרה הבהמה ומקרה אחד להם--כמות זה כן מות זה ורוח אחד לכל ומותר האדם מן הבהמה אין כי הכל הבל

Porque o que succede aos filhos dos homens, isso mesmo tambem succede ás bestas, e o mesmo succede a elles ambos: como morre um, assim morre o outro; e todos teem o mesmo folego, e a vantagem dos homens sobre as bestas não é nenhuma, porque todos são vaidade.

20 הכל הולך אל מקום אחד הכל היה מן העפר והכל שב אל העפר

Todos vão para um logar: todos foram feitos do pó, e todos voltarão ao pó

21 מי יודע רוח בני האדם--העלה היא למעלה ורוח הבהמה--הירדת היא למטה לארץ

Quem adverte que o folego dos filhos dos homens sobe para cima, e que o folego das bestas desce para baixo da terra?

22 וראיתי כי אין טוב מאשר ישמח האדם במעשיו--כי הוא חלקו כי מי יביאנו לראות במה שיהיה אחריו

Assim que tenho visto que não ha coisa melhor do que alegrar-se o homem nas suas obras, porque essa é a sua porção; porque quem o levará a vêr o que será depois d'elle