קֹהֶלֶת 3

1 לכל זמן ועת לכל חפץ תחת השמים

Alt hev si stund, og kvart tiltak under himmelen hev si tid:

2 עת ללדת ועת למות עת לטעת ועת לעקור נטוע

Fødast hev si tid, og døy hev si tid; planta hev si tid, og riva upp det som er planta hev si tid;

3 עת להרוג ועת לרפוא עת לפרוץ ועת לבנות

drepa hev si tid, og lækja hev si tid; riva ned hev si tid, og byggja upp hev si tid;

4 עת לבכות ועת לשחוק עת ספוד ועת רקוד

gråta hev si tid, og læ hev si tid; syrgja hev si tid, og dansa hev si tid;

5 עת להשליך אבנים ועת כנוס אבנים עת לחבוק ועת לרחק מחבק

kasta stein hev si tid, og sanka stein hev si tid; fangtak hev si tid, og halda seg frå fangtak hev si tid;

6 עת לבקש ועת לאבד עת לשמור ועת להשליך

leita hev si tid, og missa hev si tid; gøyma hev si tid, og kasta burt hev si tid;

7 עת לקרוע ועת לתפור עת לחשות ועת לדבר

riva sund hev si tid, og sauma i hop hev si tid; tegja hev si tid, og tala hev si tid;

8 עת לאהב ועת לשנא עת מלחמה ועת שלום

elska hev si tid, og hata hev si tid; ufred hev si tid, og fred hev si tid.

9 מה יתרון העושה באשר הוא עמל

Kva vinning fær då den som gjer noko av den møda han hev med det?

10 ראיתי את הענין אשר נתן אלהים לבני האדם--לענות בו

Eg såg på det strævet som Gud hev gjeve mannsborni å stræva med.

11 את הכל עשה יפה בעתו גם את העלם נתן בלבם--מבלי אשר לא ימצא האדם את המעשה אשר עשה האלהים מראש ועד סוף

Alt hev han laga fagert til si tid, ja, æva hev han lagt i hjarta deira, men so at menneskja ikkje kann finna ut frå upphav til endes det verk som Gud hev gjort.

12 ידעתי כי אין טוב בם--כי אם לשמוח ולעשות טוב בחייו

Då skyna eg at dei ikkje hev noko betre enn å gleda seg og goda seg so lenge livet varer.

13 וגם כל האדם שיאכל ושתה וראה טוב בכל עמלו--מתת אלהים היא

Men det å eta og drikka og njota livet midt i all møda, det og ei Guds gåva for kvar mann.

14 ידעתי כי כל אשר יעשה האלהים הוא יהיה לעולם--עליו אין להוסיף וממנו אין לגרע והאלהים עשה שיראו מלפניו

Eg skyna at alt det Gud gjer, det varer æveleg, ikkje kann ein leggja noko til, og ikkje kann ein taka noko ifrå; og det hev Gud gjort so, av di me skal ottast honom.

15 מה שהיה כבר הוא ואשר להיות כבר היה והאלהים יבקש את נרדף

Det som hender, hev vore til fyrr, og det som kjem til å henda, hev og vore til fyrr; Gud leitar upp att det framfarne.

16 ועוד ראיתי תחת השמש מקום המשפט שמה הרשע ומקום הצדק שמה הרשע

Framleides såg eg under soli: I domstolen, der sat uretten, og på rettferd-staden, der var uretten.

17 אמרתי אני בלבי--את הצדיק ואת הרשע ישפט האלהים כי עת לכל חפץ ועל כל המעשה שם

Då sagde eg med meg sjølv: «Den rettferdige og den urettferdige skal Gud døma; for hjå han er det sett ei tid for kvart tiltak og for kvart verk.»

18 אמרתי אני בלבי--על דברת בני האדם לברם האלהים ולראות שהם בהמה המה להם

Eg sagde med meg sjølv: «Det er for mannsborni skuld, for Gud vil prova deim, so dei kann sjå at dei i seg sjølve ikkje er anna enn dyr.

19 כי מקרה בני האדם ומקרה הבהמה ומקרה אחד להם--כמות זה כן מות זה ורוח אחד לכל ומותר האדם מן הבהמה אין כי הכל הבל

For lagnaden åt mannsborni er som lagnaden åt dyri, ja, same lagnaden fær dei; som den eine døyr, so døyr den andre, og ei ånd hev dei alle; menneskja hev ingen fyremun framfor dyri, for alt er fåfengt.

20 הכל הולך אל מקום אחד הכל היה מן העפר והכל שב אל העפר

Alle gjeng til ein stad, alle er komne av moldi, og alle skal attende til moldi.

21 מי יודע רוח בני האדם--העלה היא למעלה ורוח הבהמה--הירדת היא למטה לארץ

Kven veit um åndi åt menneski stig uppetter, og um åndi åt dyri fer ned til jordi?»

22 וראיתי כי אין טוב מאשר ישמח האדם במעשיו--כי הוא חלקו כי מי יביאנו לראות במה שיהיה אחריו

So skyna eg at ingen ting er betre enn at mannen er glad i arbeidet sitt, for det er hans lut. For kven kann føra honom so langt, at han ser inn i det som skal koma etter honom?