קֹהֶלֶת 3
| לכל זמן ועת לכל חפץ תחת השמים | 1 |
A toute chose sa saison, et à toute affaire sous les cieux, son temps.
| עת ללדת ועת למות עת לטעת ועת לעקור נטוע | 2 |
Il y a un temps pour naître, et un temps pour mourir; un temps pour planter, et un temps pour arracher ce qui est planté;
| עת להרוג ועת לרפוא עת לפרוץ ועת לבנות | 3 |
Un temps pour tuer, et un temps pour guérir; un temps pour démolir, et un temps pour bâtir;
| עת לבכות ועת לשחוק עת ספוד ועת רקוד | 4 |
Un temps pour pleurer, et un temps pour rire; un temps pour se lamenter, et un temps pour sauter de joie.
| עת להשליך אבנים ועת כנוס אבנים עת לחבוק ועת לרחק מחבק | 5 |
Un temps pour jeter des pierres, et un temps pour les ramasser; un temps pour embrasser, et un temps pour s'éloigner des embrassements;
| עת לבקש ועת לאבד עת לשמור ועת להשליך | 6 |
Un temps pour chercher, et un temps pour laisser perdre; un temps pour conserver, et un temps pour jeter;
| עת לקרוע ועת לתפור עת לחשות ועת לדבר | 7 |
Un temps pour déchirer, et un temps pour coudre; un temps pour se taire, et un temps pour parler;
| עת לאהב ועת לשנא עת מלחמה ועת שלום | 8 |
Un temps pour aimer, et un temps pour haïr; un temps pour la guerre, et un temps pour la paix.
| מה יתרון העושה באשר הוא עמל | 9 |
Quel avantage celui qui travaille a-t-il de sa peine?
| ראיתי את הענין אשר נתן אלהים לבני האדם--לענות בו | 10 |
J'ai vu l'occupation que Dieu a donnée aux hommes pour s'y exercer.
| את הכל עשה יפה בעתו גם את העלם נתן בלבם--מבלי אשר לא ימצא האדם את המעשה אשר עשה האלהים מראש ועד סוף | 11 |
Il a fait toute chose belle en son temps; même il a mis l'éternité dans leur cœur, sans que l'homme puisse toutefois comprendre, depuis le commencement jusques à la fin, l'œuvre que Dieu fait.
| ידעתי כי אין טוב בם--כי אם לשמוח ולעשות טוב בחייו | 12 |
J'ai reconnu qu'il n'y a rien de bon pour les hommes, que de se réjouir et de bien faire pendant leur vie.
| וגם כל האדם שיאכל ושתה וראה טוב בכל עמלו--מתת אלהים היא | 13 |
Et même, que chacun mange et boive, et jouisse du bien-être au milieu de tout son travail, c'est un don de Dieu.
| ידעתי כי כל אשר יעשה האלהים הוא יהיה לעולם--עליו אין להוסיף וממנו אין לגרע והאלהים עשה שיראו מלפניו | 14 |
J'ai reconnu que tout ce que Dieu fait, subsiste à toujours; il n'y a rien à y ajouter, ni rien à en retrancher; et Dieu le fait afin qu'on le craigne.
| מה שהיה כבר הוא ואשר להיות כבר היה והאלהים יבקש את נרדף | 15 |
Ce qui est, a déjà été, et ce qui doit être a déjà été, et Dieu ramène ce qui est passé.
| ועוד ראיתי תחת השמש מקום המשפט שמה הרשע ומקום הצדק שמה הרשע | 16 |
J'ai vu encore sous le soleil, qu'au lieu établi pour juger, il y a de la méchanceté, qu'au lieu établi pour la justice, il y a de la méchanceté.
| אמרתי אני בלבי--את הצדיק ואת הרשע ישפט האלהים כי עת לכל חפץ ועל כל המעשה שם | 17 |
Et j'ai dit en mon cœur: Dieu jugera le juste et le méchant; car il y a là un temps pour tout dessein et pour toute œuvre.
| אמרתי אני בלבי--על דברת בני האדם לברם האלהים ולראות שהם בהמה המה להם | 18 |
J'ai dit en mon cœur, au sujet des hommes, que Dieu les éprouverait, et qu'ils verraient eux-mêmes qu'ils ne sont que des bêtes.
| כי מקרה בני האדם ומקרה הבהמה ומקרה אחד להם--כמות זה כן מות זה ורוח אחד לכל ומותר האדם מן הבהמה אין כי הכל הבל | 19 |
Car l'accident qui arrive aux hommes, et l'accident qui arrive aux bêtes, est un même accident; telle qu'est la mort de l'un, telle est la mort de l'autre; ils ont tous un même souffle, et l'homme n'a nul avantage sur la bête; car tout est vanité.
| הכל הולך אל מקום אחד הכל היה מן העפר והכל שב אל העפר | 20 |
Tout va en un même lieu; tout a été fait de la poussière, et tout retourne dans la poussière.
| מי יודע רוח בני האדם--העלה היא למעלה ורוח הבהמה--הירדת היא למטה לארץ | 21 |
Qui sait si l'esprit des hommes monte en haut, et si l'esprit de la bête descend en bas dans la terre?
| וראיתי כי אין טוב מאשר ישמח האדם במעשיו--כי הוא חלקו כי מי יביאנו לראות במה שיהיה אחריו | 22 |
Et j'ai vu qu'il n'y a rien de mieux pour l'homme que de se réjouir de ses œuvres; puisque c'est là sa part. Car qui le ramènera pour voir ce qui sera après lui?
