קֹהֶלֶת 3
| לכל זמן ועת לכל חפץ תחת השמים | 1 |
Il y a un temps pour tout, un temps pour toute chose sous les cieux:
| עת ללדת ועת למות עת לטעת ועת לעקור נטוע | 2 |
un temps pour naître, et un temps pour mourir; un temps pour planter, et un temps pour arracher ce qui a été planté;
| עת להרוג ועת לרפוא עת לפרוץ ועת לבנות | 3 |
un temps pour tuer, et un temps pour guérir; un temps pour abattre, et un temps pour bâtir;
| עת לבכות ועת לשחוק עת ספוד ועת רקוד | 4 |
un temps pour pleurer, et un temps pour rire; un temps pour se lamenter, et un temps pour danser;
| עת להשליך אבנים ועת כנוס אבנים עת לחבוק ועת לרחק מחבק | 5 |
un temps pour lancer des pierres, et un temps pour ramasser des pierres; un temps pour embrasser, et un temps pour s’éloigner des embrassements;
| עת לבקש ועת לאבד עת לשמור ועת להשליך | 6 |
un temps pour chercher, et un temps pour perdre; un temps pour garder, et un temps pour jeter;
| עת לקרוע ועת לתפור עת לחשות ועת לדבר | 7 |
un temps pour déchirer, et un temps pour coudre; un temps pour se taire, et un temps pour parler;
| עת לאהב ועת לשנא עת מלחמה ועת שלום | 8 |
un temps pour aimer, et un temps pour haïr; un temps pour la guerre, et un temps pour la paix.
| מה יתרון העושה באשר הוא עמל | 9 |
Quel avantage celui qui travaille retire-t-il de sa peine?
| ראיתי את הענין אשר נתן אלהים לבני האדם--לענות בו | 10 |
J’ai vu à quelle occupation Dieu soumet les fils de l’homme.
| את הכל עשה יפה בעתו גם את העלם נתן בלבם--מבלי אשר לא ימצא האדם את המעשה אשר עשה האלהים מראש ועד סוף | 11 |
Il fait toute chose bonne en son temps; même il a mis dans leur cœur la pensée de l’éternité, bien que l’homme ne puisse pas saisir l’œuvre que Dieu fait, du commencement jusqu’à la fin.
| ידעתי כי אין טוב בם--כי אם לשמוח ולעשות טוב בחייו | 12 |
J’ai reconnu qu’il n’y a de bonheur pour eux qu’à se réjouir et à se donner du bien-être pendant leur vie;
| וגם כל האדם שיאכל ושתה וראה טוב בכל עמלו--מתת אלהים היא | 13 |
mais que, si un homme mange et boit et jouit du bien-être au milieu de tout son travail, c’est là un don de Dieu.
| ידעתי כי כל אשר יעשה האלהים הוא יהיה לעולם--עליו אין להוסיף וממנו אין לגרע והאלהים עשה שיראו מלפניו | 14 |
J’ai reconnu que tout ce que Dieu fait durera toujours, qu’il n’y a rien à y ajouter et rien à en retrancher, et que Dieu agit ainsi afin qu’on le craigne.
| מה שהיה כבר הוא ואשר להיות כבר היה והאלהים יבקש את נרדף | 15 |
Ce qui est a déjà été, et ce qui sera a déjà été, et Dieu ramène ce qui est passé.
| ועוד ראיתי תחת השמש מקום המשפט שמה הרשע ומקום הצדק שמה הרשע | 16 |
J’ai encore vu sous le soleil qu’au lieu établi pour juger il y a de la méchanceté, et qu’au lieu établi pour la justice il y a de la méchanceté.
| אמרתי אני בלבי--את הצדיק ואת הרשע ישפט האלהים כי עת לכל חפץ ועל כל המעשה שם | 17 |
J’ai dit en mon cœur: Dieu jugera le juste et le méchant; car il y a là un temps pour toute chose et pour toute œuvre.
| אמרתי אני בלבי--על דברת בני האדם לברם האלהים ולראות שהם בהמה המה להם | 18 |
J’ai dit en mon cœur, au sujet des fils de l’homme, que Dieu les éprouverait, et qu’eux-mêmes verraient qu’ils ne sont que des bêtes.
| כי מקרה בני האדם ומקרה הבהמה ומקרה אחד להם--כמות זה כן מות זה ורוח אחד לכל ומותר האדם מן הבהמה אין כי הכל הבל | 19 |
Car le sort des fils de l’homme et celui de la bête sont pour eux un même sort; comme meurt l’un, ainsi meurt l’autre, ils ont tous un même souffle, et la supériorité de l’homme sur la bête est nulle; car tout est vanité.
| הכל הולך אל מקום אחד הכל היה מן העפר והכל שב אל העפר | 20 |
Tout va dans un même lieu; tout a été fait de la poussière, et tout retourne à la poussière.
| מי יודע רוח בני האדם--העלה היא למעלה ורוח הבהמה--הירדת היא למטה לארץ | 21 |
Qui sait si le souffle des fils de l’homme monte en haut, et si le souffle de la bête descend en bas dans la terre?
| וראיתי כי אין טוב מאשר ישמח האדם במעשיו--כי הוא חלקו כי מי יביאנו לראות במה שיהיה אחריו | 22 |
Et j’ai vu qu’il n’y a rien de mieux pour l’homme que de se réjouir de ses œuvres: c’est là sa part. Car qui le fera jouir de ce qui sera après lui?
