קֹהֶלֶת 3

1 לכל זמן ועת לכל חפץ תחת השמים

Il y a une saison pour tout, et il y a un temps pour toute affaire sous les cieux.

2 עת ללדת ועת למות עת לטעת ועת לעקור נטוע

Il y a un temps de naître, et un temps de mourir; un temps de planter, et un temps d’arracher ce qui est planté;

3 עת להרוג ועת לרפוא עת לפרוץ ועת לבנות

un temps de tuer, et un temps de guérir; un temps de démolir, et un temps de bâtir;

4 עת לבכות ועת לשחוק עת ספוד ועת רקוד

un temps de pleurer, et un temps de rire; un temps de se lamenter, et un temps de sauter de joie;

5 עת להשליך אבנים ועת כנוס אבנים עת לחבוק ועת לרחק מחבק

un temps de jeter des pierres, et un temps d’amasser des pierres; un temps d’embrasser, et un temps de s’éloigner des embrassements;

6 עת לבקש ועת לאבד עת לשמור ועת להשליך

un temps de chercher, et un temps de perdre; un temps de garder, et un temps de jeter;

7 עת לקרוע ועת לתפור עת לחשות ועת לדבר

un temps de déchirer, et un temps de coudre; un temps de se taire, et un temps de parler;

8 עת לאהב ועת לשנא עת מלחמה ועת שלום

un temps d’aimer, et un temps de haïr; un temps de guerre, et un temps de paix.

9 מה יתרון העושה באשר הוא עמל

Celui qui agit, quel profit a-t-il de ce à quoi il travaille?

10 ראיתי את הענין אשר נתן אלהים לבני האדם--לענות בו

J’ai vu l’occupation que Dieu a donnée aux fils des hommes pour s’y fatiguer:

11 את הכל עשה יפה בעתו גם את העלם נתן בלבם--מבלי אשר לא ימצא האדם את המעשה אשר עשה האלהים מראש ועד סוף

il a fait toute chose belle en son temps; et il a mis le monde dans leur cœur, de sorte que l’homme ne peut comprendre, depuis le commencement jusqu’à la fin, l’œuvre que Dieu a faite.

12 ידעתי כי אין טוב בם--כי אם לשמוח ולעשות טוב בחייו

J’ai connu qu’il n’y a rien de bon pour eux, sauf de se réjouir et de se faire du bien pendant leur vie;

13 וגם כל האדם שיאכל ושתה וראה טוב בכל עמלו--מתת אלהים היא

et aussi que tout homme mange et boive, et qu’il jouisse du bien-être dans tout son travail: cela, c’est un don de Dieu.

14 ידעתי כי כל אשר יעשה האלהים הוא יהיה לעולם--עליו אין להוסיף וממנו אין לגרע והאלהים עשה שיראו מלפניו

J’ai connu que tout ce que Dieu fait subsiste à toujours; il n’y a rien à y ajouter, ni rien à en retrancher; et Dieu le fait, afin que, devant lui, on craigne.

15 מה שהיה כבר הוא ואשר להיות כבר היה והאלהים יבקש את נרדף

Ce qui est a déjà été, et ce qui est à venir est déjà arrivé, et Dieu ramène ce qui est passé.

16 ועוד ראיתי תחת השמש מקום המשפט שמה הרשע ומקום הצדק שמה הרשע

Et j’ai encore vu sous le soleil que, dans le lieu du jugement, là il y avait la méchanceté, et que, dans le lieu de la justice, là il y avait la méchanceté.

17 אמרתי אני בלבי--את הצדיק ואת הרשע ישפט האלהים כי עת לכל חפץ ועל כל המעשה שם

J’ai dit en mon cœur: Dieu jugera le juste et le méchant; car il y a là un temps pour toute affaire et pour toute œuvre.

18 אמרתי אני בלבי--על דברת בני האדם לברם האלהים ולראות שהם בהמה המה להם

J’ai dit en mon cœur: Quant aux fils des hommes [il en est ainsi], pour que Dieu les éprouve, et qu’ils voient eux-mêmes qu’ils ne sont que des bêtes.

19 כי מקרה בני האדם ומקרה הבהמה ומקרה אחד להם--כמות זה כן מות זה ורוח אחד לכל ומותר האדם מן הבהמה אין כי הכל הבל

Car ce qui arrive aux fils des hommes est aussi ce qui arrive aux bêtes; il y a pour tous un même sort: comme celle-ci meurt, ainsi meurt celui-là; et ils ont tous un même souffle, et l’homme n’a point d’avantage sur la bête, car tout est vanité.

20 הכל הולך אל מקום אחד הכל היה מן העפר והכל שב אל העפר

Tout va dans un même lieu, tout est de poussière, et tout retourne à la poussière.

21 מי יודע רוח בני האדם--העלה היא למעלה ורוח הבהמה--הירדת היא למטה לארץ

Qui est-ce qui connaît l’esprit des fils des hommes? Celui-ci monte-t-il en haut, et l’esprit de la bête descend-il en bas dans la terre?

22 וראיתי כי אין טוב מאשר ישמח האדם במעשיו--כי הוא חלקו כי מי יביאנו לראות במה שיהיה אחריו

Et j’ai vu qu’il n’y a rien de mieux [que ceci]: que l’homme se réjouisse dans ce qu’il fait, car c’est là sa part; car qui l’amènera pour voir ce qui sera après lui?