קֹהֶלֶת 3

1 לכל זמן ועת לכל חפץ תחת השמים

Il y a un temps fixé pour tout, un temps pour toute chose sous le ciel:

2 עת ללדת ועת למות עת לטעת ועת לעקור נטוע

un temps pour naître, et un temps pour mourir; un temps pour planter, et un temps pour arracher ce qui a été planté;

3 עת להרוג ועת לרפוא עת לפרוץ ועת לבנות

un temps pour tuer, et un temps pour guérir; un temps pour abattre, et un temps pour bâtir;

4 עת לבכות ועת לשחוק עת ספוד ועת רקוד

un temps pour pleurer, et un temps pour rire; un temps pour se lamenter, et un temps pour danser;

5 עת להשליך אבנים ועת כנוס אבנים עת לחבוק ועת לרחק מחבק

un temps pour jeter des pierres, et un temps pour en ramasser; un temps pour embrasser, et un temps pour s'abstenir d'embrassements.

6 עת לבקש ועת לאבד עת לשמור ועת להשליך

un temps pour chercher, et un temps pour perdre; un temps pour garder, et un temps pour jeter;

7 עת לקרוע ועת לתפור עת לחשות ועת לדבר

un temps pour déchirer, et un temps pour coudre; un temps pour se taire, et un temps pour parler;

8 עת לאהב ועת לשנא עת מלחמה ועת שלום

un temps pour aimer, et un temps pour haïr; un temps pour la guerre, et un temps pour la paix.

9 מה יתרון העושה באשר הוא עמל

Quel est l'avantage, pour celui qui travaille, de la peine qu'il se donne?

10 ראיתי את הענין אשר נתן אלהים לבני האדם--לענות בו

J'ai examiné le labeur auquel Dieu impose aux enfants des hommes de se livrer:

11 את הכל עשה יפה בעתו גם את העלם נתן בלבם--מבלי אשר לא ימצא האדם את המעשה אשר עשה האלהים מראש ועד סוף

Dieu a fait toute chose belle en son temps, il a mis aussi dans leur cœur l'éternité, mais sans que l'homme puisse comprendre l'œuvre que Dieu fait, du commencement jusqu'à la fin.

12 ידעתי כי אין טוב בם--כי אם לשמוח ולעשות טוב בחייו

Et j'ai reconnu qu'il n'y a rien de meilleur pour eux que de se réjouir et se donner du bien-être pendant leur vie,

13 וגם כל האדם שיאכל ושתה וראה טוב בכל עמלו--מתת אלהים היא

et en même temps que si un homme mange et boit, et jouit du bien-être au milieu de son travail, c'est là un don de Dieu.

14 ידעתי כי כל אשר יעשה האלהים הוא יהיה לעולם--עליו אין להוסיף וממנו אין לגרע והאלהים עשה שיראו מלפניו

J'ai reconnu que tout ce que Dieu fait durera toujours, qu'il n'y a rien à y ajouter ni rien à en retrancher: Dieu agit ainsi afin qu'on le craigne.

15 מה שהיה כבר הוא ואשר להיות כבר היה והאלהים יבקש את נרדף

Ce qui se fait existait déjà, et ce qui se fera a déjà été: Dieu ramène ce qui est passé.

16 ועוד ראיתי תחת השמש מקום המשפט שמה הרשע ומקום הצדק שמה הרשע

J'ai encore vu sous le soleil, qu'au siège même du droit il y a la méchanceté, et au lieu de la justice, il y a l'iniquité.

17 אמרתי אני בלבי--את הצדיק ואת הרשע ישפט האלהים כי עת לכל חפץ ועל כל המעשה שם

J'ai dit dans mon cœur: " Dieu jugera le juste et le méchant, car il y a là un temps pour toute chose, et pour toute œuvre. "

18 אמרתי אני בלבי--על דברת בני האדם לברם האלהים ולראות שהם בהמה המה להם

J'ai dit dans mon cœur au sujet des enfants des hommes: " Cela arrive ainsi, afin que Dieu les éprouve, et qu'ils voient qu'ils sont quant à eux-mêmes semblables aux bêtes. "

19 כי מקרה בני האדם ומקרה הבהמה ומקרה אחד להם--כמות זה כן מות זה ורוח אחד לכל ומותר האדם מן הבהמה אין כי הכל הבל

Car le sort des enfants des hommes est le sort de la bête: ils ont un même sort; comme l'un meurt, l'autre meurt aussi, il n'y a qu'un même souffle pour tous; l'avantage de l'homme sur la bête est nul, car tout est vanité.

20 הכל הולך אל מקום אחד הכל היה מן העפר והכל שב אל העפר

Tout va dans un même lieu; tout est sorti de la poussière, et tout retourne à la poussière.

21 מי יודע רוח בני האדם--העלה היא למעלה ורוח הבהמה--הירדת היא למטה לארץ

Qui connaît le souffle des enfants des hommes, qui monte en haut, et le souffle de la bête, qui descend en bas vers la terre?

22 וראיתי כי אין טוב מאשר ישמח האדם במעשיו--כי הוא חלקו כי מי יביאנו לראות במה שיהיה אחריו

Et j'ai vu qu'il n'y a rien de mieux pour l'homme que de se réjouir dans ses œuvres: c'est là sa part. Car qui lui donnera de découvrir ce qui arrivera après lui?