קֹהֶלֶת 3

1 לכל זמן ועת לכל חפץ תחת השמים

For every thing there is a fixed period, and an appointed time to every thing under heaven: —

2 עת ללדת ועת למות עת לטעת ועת לעקור נטוע

A time to be born, and a time to die. A time to plant, and a time to pluck up what is planted.

3 עת להרוג ועת לרפוא עת לפרוץ ועת לבנות

A time to kill, and a time to heal. A time to breaking down, and a time to build up.

4 עת לבכות ועת לשחוק עת ספוד ועת רקוד

A time to weep, and a time to laugh. A time to mourn, and a time to dance.

5 עת להשליך אבנים ועת כנוס אבנים עת לחבוק ועת לרחק מחבק

A time to cast stones asunder, and a time to gather stones together. A time to embrace, and a time to refrain from embracing.

6 עת לבקש ועת לאבד עת לשמור ועת להשליך

A time to seek, and a time to lose. A time to keep, and a time to cast away.

7 עת לקרוע ועת לתפור עת לחשות ועת לדבר

A time to rend, and a time to sew. A time to keep silence, and a time to speak.

8 עת לאהב ועת לשנא עת מלחמה ועת שלום

A time to love, and a time to hate. A time of war, and a time of peace.—

9 מה יתרון העושה באשר הוא עמל

What profit hath he who laboreth from that with which he wearieth himself?

10 ראיתי את הענין אשר נתן אלהים לבני האדם--לענות בו

I have seen the business which God hath given to the sons of men to exercise themselves therewith.

11 את הכל עשה יפה בעתו גם את העלם נתן בלבם--מבלי אשר לא ימצא האדם את המעשה אשר עשה האלהים מראש ועד סוף

God maketh every thing good in its time; but he hath put the world into the heart of man, so that he understandeth not the work which God doeth, from the beginning to the end.

12 ידעתי כי אין טוב בם--כי אם לשמוח ולעשות טוב בחייו

I know that there is nothing better for a man than that he should rejoice and enjoy good his life long.

13 וגם כל האדם שיאכל ושתה וראה טוב בכל עמלו--מתת אלהים היא

But when a man eateth and drinketh, and enjoyeth good through all his labor, this is the gift of God.

14 ידעתי כי כל אשר יעשה האלהים הוא יהיה לעולם--עליו אין להוסיף וממנו אין לגרע והאלהים עשה שיראו מלפניו

I know that whatever God doeth, that shall be for ever. Nothing can be added to it, and nothing taken from it; and God doeth it that men may fear before him.

15 מה שהיה כבר הוא ואשר להיות כבר היה והאלהים יבקש את נרדף

That which is, was long ago; and that which is to be, hath already been; and God recalleth that which is past.

16 ועוד ראיתי תחת השמש מקום המשפט שמה הרשע ומקום הצדק שמה הרשע

Moreover, I saw under the sun that in the place of justice there was iniquity; and in the place of righteousness, iniquity.

17 אמרתי אני בלבי--את הצדיק ואת הרשע ישפט האלהים כי עת לכל חפץ ועל כל המעשה שם

Then said I in my heart, “God will judge the righteous and the wicked.” For there shall be a time for every matter and for every work.

18 אמרתי אני בלבי--על דברת בני האדם לברם האלהים ולראות שהם בהמה המה להם

I said in my heart concerning the sons of men, that God will prove them, in order that they may see that they are like the beasts.

19 כי מקרה בני האדם ומקרה הבהמה ומקרה אחד להם--כמות זה כן מות זה ורוח אחד לכל ומותר האדם מן הבהמה אין כי הכל הבל

For that which befalleth the sons of men befalleth beasts: one lot befalleth both. As the one dieth, so dieth the other. Yea, there is one spirit in them, and a man hath no pre-eminence above a beast; for all is vanity.

20 הכל הולך אל מקום אחד הכל היה מן העפר והכל שב אל העפר

All go to one place; all are from the dust, and all turn to dust again.

21 מי יודע רוח בני האדם--העלה היא למעלה ורוח הבהמה--הירדת היא למטה לארץ

Who knoweth the spirit of man, whether it goeth upward, and the spirit of a beast, whether it goeth downward to the earth?

22 וראיתי כי אין טוב מאשר ישמח האדם במעשיו--כי הוא חלקו כי מי יביאנו לראות במה שיהיה אחריו

And so I saw that there is nothing better than that a man should rejoice in his labors; for that is his portion. For who shall bring him to see what shall be after him?