< קֹהֶלֶת 3 >

לכל זמן ועת לכל חפץ תחת השמים 1
To all things there is an appointed time, and a time to euery purpose vnder the heauen.
עת ללדת ועת למות עת לטעת ועת לעקור נטוע 2
A time to bee borne, and a time to die: a time to plant, and a time to plucke vp that which is planted.
עת להרוג ועת לרפוא עת לפרוץ ועת לבנות 3
A time to slay, and a time to heale: a time to breake downe, and a time to builde.
עת לבכות ועת לשחוק עת ספוד ועת רקוד 4
A time to weepe, and a time to laugh: a time to mourne, and a time to dance.
עת להשליך אבנים ועת כנוס אבנים עת לחבוק ועת לרחק מחבק 5
A time to cast away stones, and a time to gather stones: a time to embrace, and a time to be farre from embracing.
עת לבקש ועת לאבד עת לשמור ועת להשליך 6
A time to seeke, and a time to lose: a time to keepe, and a time to cast away.
עת לקרוע ועת לתפור עת לחשות ועת לדבר 7
A time to rent, and a time to sowe: a time to keepe silence, and a time to speake.
עת לאהב ועת לשנא עת מלחמה ועת שלום 8
A time to loue, and a time to hate: a time of warre, and a time of peace.
מה יתרון העושה באשר הוא עמל 9
What profite hath hee that worketh of the thing wherein he trauaileth?
ראיתי את הענין אשר נתן אלהים לבני האדם--לענות בו 10
I haue seene the trauaile that God hath giuen to ye sonnes of men to humble them thereby.
את הכל עשה יפה בעתו גם את העלם נתן בלבם--מבלי אשר לא ימצא האדם את המעשה אשר עשה האלהים מראש ועד סוף 11
He hath made euery thing beautifull in his time: also he hath set the worlde in their heart, yet can not man finde out the worke that God hath wrought from the beginning euen to the end.
ידעתי כי אין טוב בם--כי אם לשמוח ולעשות טוב בחייו 12
I know that there is nothing good in them, but to reioyce, and to doe good in his life.
וגם כל האדם שיאכל ושתה וראה טוב בכל עמלו--מתת אלהים היא 13
And also that euery man eateth and drinketh, and seeth the commoditie of all his labour. this is the gift of God.
ידעתי כי כל אשר יעשה האלהים הוא יהיה לעולם--עליו אין להוסיף וממנו אין לגרע והאלהים עשה שיראו מלפניו 14
I knowe that whatsoeuer God shall doe, it shalbe for euer: to it can no man adde, and from it can none diminish: for God hath done it, that they should feare before him.
מה שהיה כבר הוא ואשר להיות כבר היה והאלהים יבקש את נרדף 15
What is that that hath bene? that is nowe: and that that shalbe, hath now bene: for God requireth that which is past.
ועוד ראיתי תחת השמש מקום המשפט שמה הרשע ומקום הצדק שמה הרשע 16
And moreouer I haue seene vnder the sunne the place of iudgement, where was wickednesse, and the place of iustice where was iniquitie.
אמרתי אני בלבי--את הצדיק ואת הרשע ישפט האלהים כי עת לכל חפץ ועל כל המעשה שם 17
I thought in mine heart, God wil iudge the iust and the wicked: for time is there for euery purpose and for euery worke.
אמרתי אני בלבי--על דברת בני האדם לברם האלהים ולראות שהם בהמה המה להם 18
I considered in mine heart the state of the children of men that God had purged them: yet to see to, they are in themselues as beastes.
כי מקרה בני האדם ומקרה הבהמה ומקרה אחד להם--כמות זה כן מות זה ורוח אחד לכל ומותר האדם מן הבהמה אין כי הכל הבל 19
For the condition of the children of men, and the condition of beasts are euen as one condition vnto them. As the one dyeth, so dyeth the other: for they haue all one breath, and there is no excellency of man aboue ye beast: for all is vanitie.
הכל הולך אל מקום אחד הכל היה מן העפר והכל שב אל העפר 20
All goe to one place, and all was of the dust, and all shall returne to the dust.
מי יודע רוח בני האדם--העלה היא למעלה ורוח הבהמה--הירדת היא למטה לארץ 21
Who knoweth whether the spirit of man ascend vpward, and the spirit of the beast descend downeward to the earth?
וראיתי כי אין טוב מאשר ישמח האדם במעשיו--כי הוא חלקו כי מי יביאנו לראות במה שיהיה אחריו 22
Therefore I see that there is nothing better then that a man shoulde reioyce in his affaires, because that is his portion. For who shall bring him to see what shalbe after him?

< קֹהֶלֶת 3 >