קֹהֶלֶת 3

1 לכל זמן ועת לכל חפץ תחת השמים

To everything there is a season, and a time to every purpose under the heavens:

2 עת ללדת ועת למות עת לטעת ועת לעקור נטוע

A time to be born, and a time to die; A time to plant, and a time to pluck up that which is planted;

3 עת להרוג ועת לרפוא עת לפרוץ ועת לבנות

A time to kill, and a time to heal; A time to break down, and a time to build up;

4 עת לבכות ועת לשחוק עת ספוד ועת רקוד

A time to weep, and a time to laugh; A time to mourn, and a time to dance;

5 עת להשליך אבנים ועת כנוס אבנים עת לחבוק ועת לרחק מחבק

A time to cast away stones, and a time to gather stones together; A time to embrace, and a time to refrain from embracing;

6 עת לבקש ועת לאבד עת לשמור ועת להשליך

A time to seek, and a time to lose; A time to keep, and a time to cast away;

7 עת לקרוע ועת לתפור עת לחשות ועת לדבר

A time to rend, and a time to sew; A time to keep silence, and a time to speak;

8 עת לאהב ועת לשנא עת מלחמה ועת שלום

A time to love, and a time to hate; A time of war, and a time of peace.

9 מה יתרון העושה באשר הוא עמל

What profit hath he that worketh from that wherein he laboureth?

10 ראיתי את הענין אשר נתן אלהים לבני האדם--לענות בו

I have seen the travail that God hath given to the sons of men to toil in.

11 את הכל עשה יפה בעתו גם את העלם נתן בלבם--מבלי אשר לא ימצא האדם את המעשה אשר עשה האלהים מראש ועד סוף

He hath made everything beautiful in its time; also he hath set the world in their heart, so that man findeth not out from the beginning to the end the work that God doeth.

12 ידעתי כי אין טוב בם--כי אם לשמוח ולעשות טוב בחייו

I know that there is nothing good for them but to rejoice and to do well in their life;

13 וגם כל האדם שיאכל ושתה וראה טוב בכל עמלו--מתת אלהים היא

yea also that every man should eat and drink, and enjoy good in all his labour, it is the gift of God.

14 ידעתי כי כל אשר יעשה האלהים הוא יהיה לעולם--עליו אין להוסיף וממנו אין לגרע והאלהים עשה שיראו מלפניו

I know that whatever God doeth, it shall be for ever; there is nothing to be added to it, nor anything to be taken from it; and God doeth [it], that [men] should fear before him.

15 מה שהיה כבר הוא ואשר להיות כבר היה והאלהים יבקש את נרדף

That which is was long ago, and that which is to be hath already been; and God bringeth back again that which is past.

16 ועוד ראיתי תחת השמש מקום המשפט שמה הרשע ומקום הצדק שמה הרשע

And moreover I saw under the sun, that in the place of judgment, wickedness was there; and in the place of righteousness, wickedness was there.

17 אמרתי אני בלבי--את הצדיק ואת הרשע ישפט האלהים כי עת לכל חפץ ועל כל המעשה שם

I said in my heart, God will judge the righteous and the wicked; for there is a time there for every purpose and for every work.

18 אמרתי אני בלבי--על דברת בני האדם לברם האלהים ולראות שהם בהמה המה להם

I said in my heart, It is thus with the children of men, that God may prove them, and that they should see that they themselves are but beasts.

19 כי מקרה בני האדם ומקרה הבהמה ומקרה אחד להם--כמות זה כן מות זה ורוח אחד לכל ומותר האדם מן הבהמה אין כי הכל הבל

For what befalleth the children of men befalleth beasts; even one thing befalleth them: as the one dieth, so dieth the other, and they have all one breath; and man hath no pre-eminence above the beast: for all is vanity.

20 הכל הולך אל מקום אחד הכל היה מן העפר והכל שב אל העפר

All go unto one place: all are of the dust, and all return to dust.

21 מי יודע רוח בני האדם--העלה היא למעלה ורוח הבהמה--הירדת היא למטה לארץ

Who knoweth the spirit of the children of men? Doth it go upwards? and the spirit of the beasts, doth it go downwards to the earth?

22 וראיתי כי אין טוב מאשר ישמח האדם במעשיו--כי הוא חלקו כי מי יביאנו לראות במה שיהיה אחריו

And I have seen that there is nothing better than that man should rejoice in his own works; for that is his portion; for who shall bring him to see what shall be after him?