קֹהֶלֶת 3

1 לכל זמן ועת לכל חפץ תחת השמים

For everything there is a season, and a time for every purpose under heaven:

2 עת ללדת ועת למות עת לטעת ועת לעקור נטוע

a time to be born, and a time to die, a time to plant, and a time to pluck up that which is planted,

3 עת להרוג ועת לרפוא עת לפרוץ ועת לבנות

a time to kill, and a time to heal, a time to break down, and a time to build up,

4 עת לבכות ועת לשחוק עת ספוד ועת רקוד

a time to weep, and a time to laugh, a time to mourn, and a time to dance,

5 עת להשליך אבנים ועת כנוס אבנים עת לחבוק ועת לרחק מחבק

a time to cast away stones, and a time to gather stones together, a time to embrace, and a time to refrain from embracing,

6 עת לבקש ועת לאבד עת לשמור ועת להשליך

a time to seek, and a time to lose, a time to keep, and a time to cast away,

7 עת לקרוע ועת לתפור עת לחשות ועת לדבר

a time to tear, and a time to sew, a time to keep silence, and a time to speak,

8 עת לאהב ועת לשנא עת מלחמה ועת שלום

a time to love, and a time to hate, a time for war, and a time for peace.

9 מה יתרון העושה באשר הוא עמל

What profit has he who works in that in which he labors?

10 ראיתי את הענין אשר נתן אלהים לבני האדם--לענות בו

I have seen the travail which God has given to the sons of men to be employed therewith.

11 את הכל עשה יפה בעתו גם את העלם נתן בלבם--מבלי אשר לא ימצא האדם את המעשה אשר עשה האלהים מראש ועד סוף

He has made everything beautiful in its time. Also he has set eternity in their heart, yet so that man cannot find out the work that God has done from the beginning even to the end.

12 ידעתי כי אין טוב בם--כי אם לשמוח ולעשות טוב בחייו

I know that there is nothing better for them, than to rejoice, and to do good as long as they live.

13 וגם כל האדם שיאכל ושתה וראה טוב בכל עמלו--מתת אלהים היא

And also that every man should eat and drink, and enjoy good in all his labor. It is the gift of God.

14 ידעתי כי כל אשר יעשה האלהים הוא יהיה לעולם--עליו אין להוסיף וממנו אין לגרע והאלהים עשה שיראו מלפניו

I know that, whatever God does, it shall be forever. Nothing can be put to it, nor anything taken from it. And God has done it that men should fear before him.

15 מה שהיה כבר הוא ואשר להיות כבר היה והאלהים יבקש את נרדף

That which is, has been long ago, and that which is to be, has long ago been. And God seeks again that which has passed away.

16 ועוד ראיתי תחת השמש מקום המשפט שמה הרשע ומקום הצדק שמה הרשע

And moreover I saw under the sun, in the place of justice, that wickedness was there, and in the place of righteousness, that wickedness was there.

17 אמרתי אני בלבי--את הצדיק ואת הרשע ישפט האלהים כי עת לכל חפץ ועל כל המעשה שם

I said in my heart, God will judge the righteous man and the wicked man, for there is a time there for every purpose and for every work.

18 אמרתי אני בלבי--על דברת בני האדם לברם האלהים ולראות שהם בהמה המה להם

I said in my heart, It is because of the sons of men, that God may prove them, and that they may see that they themselves are beasts.

19 כי מקרה בני האדם ומקרה הבהמה ומקרה אחד להם--כמות זה כן מות זה ורוח אחד לכל ומותר האדם מן הבהמה אין כי הכל הבל

For that which befalls the sons of men befalls beasts, even one thing befalls them; as the one dies, so dies the other. Yea, they all have one breath, and man has no preeminence above the beasts; for all is vanity.

20 הכל הולך אל מקום אחד הכל היה מן העפר והכל שב אל העפר

All go to one place. All are of the dust, and all turn to dust again.

21 מי יודע רוח בני האדם--העלה היא למעלה ורוח הבהמה--הירדת היא למטה לארץ

Who knows the spirit of man, whether it goes upward, and the spirit of the beast, whether it goes downward to the earth?

22 וראיתי כי אין טוב מאשר ישמח האדם במעשיו--כי הוא חלקו כי מי יביאנו לראות במה שיהיה אחריו

Therefore I saw that there is nothing better, than that a man should rejoice in his works, for that is his portion. For who shall bring him back to see what shall be after him?