< קֹהֶלֶת 3 >
לכל זמן ועת לכל חפץ תחת השמים | 1 |
凡事都有定期, 天下万务都有定时。
עת ללדת ועת למות עת לטעת ועת לעקור נטוע | 2 |
生有时,死有时; 栽种有时,拔出所栽种的也有时;
עת להרוג ועת לרפוא עת לפרוץ ועת לבנות | 3 |
杀戮有时,医治有时; 拆毁有时,建造有时;
עת לבכות ועת לשחוק עת ספוד ועת רקוד | 4 |
哭有时,笑有时; 哀恸有时,跳舞有时;
עת להשליך אבנים ועת כנוס אבנים עת לחבוק ועת לרחק מחבק | 5 |
抛掷石头有时,堆聚石头有时; 怀抱有时,不怀抱有时;
עת לבקש ועת לאבד עת לשמור ועת להשליך | 6 |
寻找有时,失落有时; 保守有时,舍弃有时;
עת לקרוע ועת לתפור עת לחשות ועת לדבר | 7 |
撕裂有时,缝补有时; 静默有时,言语有时;
עת לאהב ועת לשנא עת מלחמה ועת שלום | 8 |
喜爱有时,恨恶有时; 争战有时,和好有时。
מה יתרון העושה באשר הוא עמל | 9 |
这样看来,做事的人在他的劳碌上有什么益处呢?
ראיתי את הענין אשר נתן אלהים לבני האדם--לענות בו | 10 |
我见 神叫世人劳苦,使他们在其中受经练。
את הכל עשה יפה בעתו גם את העלם נתן בלבם--מבלי אשר לא ימצא האדם את המעשה אשר עשה האלהים מראש ועד סוף | 11 |
神造万物,各按其时成为美好,又将永生安置在世人心里。然而 神从始至终的作为,人不能参透。
ידעתי כי אין טוב בם--כי אם לשמוח ולעשות טוב בחייו | 12 |
我知道世人,莫强如终身喜乐行善;
וגם כל האדם שיאכל ושתה וראה טוב בכל עמלו--מתת אלהים היא | 13 |
并且人人吃喝,在他一切劳碌中享福,这也是 神的恩赐。
ידעתי כי כל אשר יעשה האלהים הוא יהיה לעולם--עליו אין להוסיף וממנו אין לגרע והאלהים עשה שיראו מלפניו | 14 |
我知道 神一切所做的都必永存;无所增添,无所减少。 神这样行,是要人在他面前存敬畏的心。
מה שהיה כבר הוא ואשר להיות כבר היה והאלהים יבקש את נרדף | 15 |
现今的事早先就有了,将来的事早已也有了,并且 神使已过的事重新再来。
ועוד ראיתי תחת השמש מקום המשפט שמה הרשע ומקום הצדק שמה הרשע | 16 |
我又见日光之下,在审判之处有奸恶,在公义之处也有奸恶。
אמרתי אני בלבי--את הצדיק ואת הרשע ישפט האלהים כי עת לכל חפץ ועל כל המעשה שם | 17 |
我心里说, 神必审判义人和恶人;因为在那里,各样事务,一切工作,都有定时。
אמרתי אני בלבי--על דברת בני האדם לברם האלהים ולראות שהם בהמה המה להם | 18 |
我心里说,这乃为世人的缘故,是 神要试验他们,使他们觉得自己不过像兽一样。
כי מקרה בני האדם ומקרה הבהמה ומקרה אחד להם--כמות זה כן מות זה ורוח אחד לכל ומותר האדם מן הבהמה אין כי הכל הבל | 19 |
因为世人遭遇的,兽也遭遇,所遭遇的都是一样:这个怎样死,那个也怎样死,气息都是一样。人不能强于兽,都是虚空。
הכל הולך אל מקום אחד הכל היה מן העפר והכל שב אל העפר | 20 |
都归一处,都是出于尘土,也都归于尘土。
מי יודע רוח בני האדם--העלה היא למעלה ורוח הבהמה--הירדת היא למטה לארץ | 21 |
谁知道人的灵是往上升,兽的魂是下入地呢?
וראיתי כי אין טוב מאשר ישמח האדם במעשיו--כי הוא חלקו כי מי יביאנו לראות במה שיהיה אחריו | 22 |
故此,我见人莫强如在他经营的事上喜乐,因为这是他的分。他身后的事谁能使他回来得见呢?