קֹהֶלֶת 2
| אמרתי אני בלבי לכה נא אנסכה בשמחה וראה בטוב והנה גם הוא הבל | 1 |
I said in my heart, Come now, I will prove thee with mirth, therefore enjoy pleasure. And, behold, this also was vanity.
| לשחוק אמרתי מהולל ולשמחה מה זה עשה | 2 |
I said of laughter, It is mad, and of mirth, What does it do?
| תרתי בלבי למשוך ביין את בשרי ולבי נהג בחכמה ולאחז בסכלות--עד אשר אראה אי זה טוב לבני האדם אשר יעשו תחת השמים מספר ימי חייהם | 3 |
I searched in my heart how to cheer my flesh with wine (my heart yet guiding me with wisdom), and how to lay hold on folly, till I might see what it was good for the sons of men that they should do under heaven all the days of their life.
| הגדלתי מעשי בניתי לי בתים נטעתי לי כרמים | 4 |
I made for me great works. I built for me houses. I planted for me vineyards.
| עשיתי לי גנות ופרדסים ונטעתי בהם עץ כל פרי | 5 |
I made for me gardens and parks, and I planted trees in them of all kinds of fruit.
| עשיתי לי ברכות מים--להשקות מהם יער צומח עצים | 6 |
I made for me pools of water, to water from there the forest where trees were reared.
| קניתי עבדים ושפחות ובני בית היה לי גם מקנה בקר וצאן הרבה היה לי מכל שהיו לפני בירושלם | 7 |
I bought men-servants and maid-servants, and had servants born in my house. I also had great possessions of herds and flocks, above all who were before me in Jerusalem.
| כנסתי לי גם כסף וזהב וסגלת מלכים והמדינות עשיתי לי שרים ושרות ותענגות בני האדם--שדה ושדות | 8 |
I also gathered for me silver and gold, and the treasure of kings and of the provinces. I got for me men-singers and women-singers, and the luxuries of the sons of men, and a wife and wives.
| וגדלתי והוספתי מכל שהיה לפני בירושלם אף חכמתי עמדה לי | 9 |
So I was great, and increased more than all who were before me in Jerusalem. Also my wisdom remained with me.
| וכל אשר שאלו עיני לא אצלתי מהם לא מנעתי את לבי מכל שמחה כי לבי שמח מכל עמלי וזה היה חלקי מכל עמלי | 10 |
And whatever my eyes desired I kept not from them. I did not withhold my heart from any joy. For my heart rejoiced because of all my labor, and this was my portion from all my labor.
| ופניתי אני בכל מעשי שעשו ידי ובעמל שעמלתי לעשות והנה הכל הבל ורעות רוח ואין יתרון תחת השמש | 11 |
Then I looked on all the works that my hands had wrought, and on the labor that I had labored to do, and, behold, all was vanity and a striving after wind, and there was no profit under the sun.
| ופניתי אני לראות חכמה והוללות וסכלות כי מה האדם שיבוא אחרי המלך את אשר כבר עשוהו | 12 |
And I turned myself to behold wisdom and madness and folly. For what can the man do who comes after the king? Even that which has been done long ago.
| וראיתי אני שיש יתרון לחכמה מן הסכלות--כיתרון האור מן החשך | 13 |
Then I saw that wisdom excels folly as far as light excels darkness.
| החכם עיניו בראשו והכסיל בחשך הולך וידעתי גם אני שמקרה אחד יקרה את כלם | 14 |
The wise man's eyes are in his head, and the fool walks in darkness. And yet I perceived that one event happens to them all.
| ואמרתי אני בלבי כמקרה הכסיל גם אני יקרני ולמה חכמתי אני אז יתר ודברתי בלבי שגם זה הבל | 15 |
Then I said in my heart, As it happens to the fool, so it will happen even to me, and why then was I more wise? Then I said in my heart that this also is vanity.
| כי אין זכרון לחכם עם הכסיל לעולם בשכבר הימים הבאים הכל נשכח ואיך ימות החכם עם הכסיל | 16 |
For of the wise man, even as of the fool, there is no remembrance forever, seeing that in the days to come all will have been long forgotten. And how the wise man dies even as the fool!
| ושנאתי את החיים--כי רע עלי המעשה שנעשה תחת השמש כי הכל הבל ורעות רוח | 17 |
So I hated life, because the work that is wrought under the sun was grievous to me. For all is vanity and a striving after wind.
| ושנאתי אני את כל עמלי שאני עמל תחת השמש שאניחנו לאדם שיהיה אחרי | 18 |
And I hated all my labor in which I labored under the sun, seeing that I must leave it to the man who shall be after me.
| ומי יודע החכם יהיה או סכל וישלט בכל עמלי שעמלתי ושחכמתי תחת השמש גם זה הבל | 19 |
And who knows whether he will be a wise man or a fool? Yet he will have rule over all my labor in which I have labored, and in which I have shown myself wise under the sun. This also is vanity.
| וסבותי אני ליאש את לבי--על כל העמל שעמלתי תחת השמש | 20 |
Therefore I turned about to cause my heart to despair concerning all the labor in which I had labored under the sun.
| כי יש אדם שעמלו בחכמה ובדעת--ובכשרון ולאדם שלא עמל בו יתננו חלקו--גם זה הבל ורעה רבה | 21 |
For there is a man whose labor is with wisdom, and with knowledge, and with skillfulness, yet he shall leave it to a man who has not labored in it for his portion. This also is vanity and a great evil.
| כי מה הוה לאדם בכל עמלו וברעיון לבו--שהוא עמל תחת השמש | 22 |
For what has a man of all his labor, and of the striving of his heart in which he labors under the sun?
| כי כל ימיו מכאבים וכעס ענינו--גם בלילה לא שכב לבו גם זה הבל הוא | 23 |
For all his days are but sorrows, and his travail is grief, yea, even in the night his heart takes no rest. This also is vanity.
| אין טוב באדם שיאכל ושתה והראה את נפשו טוב בעמלו גם זה ראיתי אני כי מיד האלהים היא | 24 |
There is nothing better for a man than that he should eat and drink, and make his soul enjoy good in his labor. This also I saw, that it is from the hand of God.
| כי מי יאכל ומי יחוש חוץ ממני | 25 |
For who can eat, or who can have enjoyment, without him?
| כי לאדם שטוב לפניו נתן חכמה ודעת ושמחה ולחוטא נתן ענין לאסף ולכנוס לתת לטוב לפני האלהים--גם זה הבל ורעות רוח | 26 |
For to the man who pleases him God gives wisdom and knowledge and joy, but to the sinner he gives travail, to gather and to heap up, that he may give to him who pleases God. This also is vanity and a striving after wind.
