קֹהֶלֶת 12

1 וזכר את בוראיך בימי בחורתיך עד אשר לא יבאו ימי הרעה והגיעו שנים אשר תאמר אין לי בהם חפץ

Portanto lembra-te de teu Criador nos dias de tua juventude, antes que venham os dias ruins, e cheguem os anos, dos quais venhas a dizer: Não tenho neles contentamento;

2 עד אשר לא תחשך השמש והאור והירח והכוכבים ושבו העבים אחר הגשם

Antes que se escureçam o sol, a luz, a lua e as estrelas; e voltem as nuvens após a chuva.

3 ביום שיזעו שמרי הבית והתעותו אנשי החיל ובטלו הטחנות כי מעטו וחשכו הראות בארבות

No dia em que os guardas da casa tremerem, e os homens fortes se encurvarem; e cessarem os moedores, por terem diminuído, e se escurecerem os que olham pelas janelas;

4 וסגרו דלתים בשוק בשפל קול הטחנה ויקום לקול הצפור וישחו כל בנות השיר

E as portas da rua se fecharem, enquanto se abaixa o ruído da moedura; e se levantar a voz das aves, e todas as vozes do canto se encurvarem.

5 גם מגבה יראו וחתחתים בדרך וינאץ השקד ויסתבל החגב ותפר האביונה כי הלך האדם אל בית עולמו וסבבו בשוק הסופדים

Como também [quando] temerem as coisas altas, e houver espantos no caminho; e florescer a amendoeira, e o gafanhoto se tornar pesado, e acabar o apetite; porque o homem vai para sua casa eterna, e os que choram andarão ao redor da praça;

6 עד אשר לא ירחק (ירתק) חבל הכסף ותרוץ גלת הזהב ותשבר כד על המבוע ונרץ הגלגל אל הבור

Antes que se afrouxe a correia de prata, e de despedace a vasilha de ouro; e se quebre o vaso junto à fonte, e se despedace a roda junto ao poço.

7 וישב העפר על הארץ כשהיה והרוח תשוב אל האלהים אשר נתנה

E o pó volte à terra, assim como era; e o espírito volte a Deus, que o deu.

8 הבל הבלים אמר הקוהלת הכל הבל

Futilidade das futilidades! - diz o pregador - Tudo é futilidade.

9 ויתר שהיה קהלת חכם עוד למד דעת את העם ואזן וחקר תקן משלים הרבה

Além do Pregador ter sido sábio, ele também ensinou conhecimento ao povo. Ele ouviu, investigou e pôs em ordem muitos provérbios.

10 בקש קהלת למצא דברי חפץ וכתוב ישר דברי אמת

O Pregador procurou achar palavras agradáveis, e escreveu coisas corretas, palavras de verdade.

11 דברי חכמים כדרבנות וכמשמרות נטועים בעלי אספות נתנו מרעה אחד

As palavras dos sábios são como aguilhões, e como pregos bem fixados [pelos] mestres das congregações, [que] foram dadas pelo único Pastor.

12 ויתר מהמה בני הזהר עשות ספרים הרבה אין קץ ולהג הרבה יגעת בשר

Além destas coisas, filho meu, tem cuidado; fazer muitos livros é [algo que] não tem fim; e estudar muito cansa a carne.

13 סוף דבר הכל נשמע את האלהים ירא ואת מצותיו שמור כי זה כל האדם

De tudo o que foi ouvido, a conclusão é: teme a Deus, e guarda os mandamentos dele; porque isto é [o dever de] todo homem.

14 כי את כל מעשה האלהים יבא במשפט על כל נעלם אם טוב ואם רע

Porque Deus trará a julgamento toda obra, até mesmo tudo o que está encoberto, seja bom ou mal.