קֹהֶלֶת 12

1 וזכר את בוראיך בימי בחורתיך עד אשר לא יבאו ימי הרעה והגיעו שנים אשר תאמר אין לי בהם חפץ

[Memento Creatoris tui in diebus juventutis tuæ, antequam veniat tempus afflictionis, et appropinquent anni de quibus dicas: Non mihi placent;

2 עד אשר לא תחשך השמש והאור והירח והכוכבים ושבו העבים אחר הגשם

antequam tenebrescat sol, et lumen, et luna, et stellæ, et revertantur nubes post pluviam;

3 ביום שיזעו שמרי הבית והתעותו אנשי החיל ובטלו הטחנות כי מעטו וחשכו הראות בארבות

quando commovebuntur custodes domus, et nutabunt viri fortissimi, et otiosæ erunt molentes in minuto numero, et tenebrescent videntes per foramina;

4 וסגרו דלתים בשוק בשפל קול הטחנה ויקום לקול הצפור וישחו כל בנות השיר

et claudent ostia in platea, in humilitate vocis molentis, et consurgent ad vocem volucris, et obsurdescent omnes filiæ carminis:

5 גם מגבה יראו וחתחתים בדרך וינאץ השקד ויסתבל החגב ותפר האביונה כי הלך האדם אל בית עולמו וסבבו בשוק הסופדים

excelsa quoque timebunt, et formidabunt in via. Florebit amygdalus, impinguabitur locusta, et dissipabitur capparis, quoniam ibit homo in domum æternitatis suæ, et circuibunt in platea plangentes.

6 עד אשר לא ירחק (ירתק) חבל הכסף ותרוץ גלת הזהב ותשבר כד על המבוע ונרץ הגלגל אל הבור

Antequam rumpatur funiculus argenteus, et recurrat vitta aurea, et conteratur hydria super fontem, et confringatur rota super cisternam,

7 וישב העפר על הארץ כשהיה והרוח תשוב אל האלהים אשר נתנה

et revertatur pulvis in terram suam unde erat, et spiritus redeat ad Deum, qui dedit illum.

8 הבל הבלים אמר הקוהלת הכל הבל

Vanitas vanitatum, dixit Ecclesiastes, et omnia vanitas.]

9 ויתר שהיה קהלת חכם עוד למד דעת את העם ואזן וחקר תקן משלים הרבה

[Cumque esset sapientissimus Ecclesiastes, docuit populum, et enarravit quæ fecerat; et investigans composuit parabolas multas.

10 בקש קהלת למצא דברי חפץ וכתוב ישר דברי אמת

Quæsivit verba utilia, et conscripsit sermones rectissimos ac veritate plenos.

11 דברי חכמים כדרבנות וכמשמרות נטועים בעלי אספות נתנו מרעה אחד

Verba sapientium sicut stimuli, et quasi clavi in altum defixi, quæ per magistrorum consilium data sunt a pastore uno.

12 ויתר מהמה בני הזהר עשות ספרים הרבה אין קץ ולהג הרבה יגעת בשר

His amplius, fili mi, ne requiras. Faciendi plures libros nullus est finis; frequensque meditatio, carnis afflictio est.

13 סוף דבר הכל נשמע את האלהים ירא ואת מצותיו שמור כי זה כל האדם

Finem loquendi pariter omnes audiamus. Deum time, et mandata ejus observa: hoc est enim omnis homo,

14 כי את כל מעשה האלהים יבא במשפט על כל נעלם אם טוב ואם רע

et cuncta quæ fiunt adducet Deus in judicium pro omni errato, sive bonum, sive malum illud sit.]