< קֹהֶלֶת 12 >

וזכר את בוראיך בימי בחורתיך עד אשר לא יבאו ימי הרעה והגיעו שנים אשר תאמר אין לי בהם חפץ 1
Ricòrdati del tuo creatore nei giorni della tua giovinezza, prima che vengano i giorni tristi e giungano gli anni di cui dovrai dire: «Non ci provo alcun gusto»,
עד אשר לא תחשך השמש והאור והירח והכוכבים ושבו העבים אחר הגשם 2
prima che si oscuri il sole, la luce, la luna e le stelle e ritornino le nubi dopo la pioggia;
ביום שיזעו שמרי הבית והתעותו אנשי החיל ובטלו הטחנות כי מעטו וחשכו הראות בארבות 3
quando tremeranno i custodi della casa e si curveranno i gagliardi e cesseranno di lavorare le donne che macinano, perché rimaste in poche, e si offuscheranno quelle che guardano dalle finestre
וסגרו דלתים בשוק בשפל קול הטחנה ויקום לקול הצפור וישחו כל בנות השיר 4
e si chiuderanno le porte sulla strada; quando si abbasserà il rumore della mola e si attenuerà il cinguettio degli uccelli e si affievoliranno tutti i toni del canto;
גם מגבה יראו וחתחתים בדרך וינאץ השקד ויסתבל החגב ותפר האביונה כי הלך האדם אל בית עולמו וסבבו בשוק הסופדים 5
quando si avrà paura delle alture e degli spauracchi della strada; quando fiorirà il mandorlo e la locusta si trascinerà a stento e il cappero non avrà più effetto, poiché l'uomo se ne va nella dimora eterna e i piagnoni si aggirano per la strada;
עד אשר לא ירחק (ירתק) חבל הכסף ותרוץ גלת הזהב ותשבר כד על המבוע ונרץ הגלגל אל הבור 6
prima che si rompa il cordone d'argento e la lucerna d'oro s'infranga e si rompa l'anfora alla fonte e la carrucola cada nel pozzo
וישב העפר על הארץ כשהיה והרוח תשוב אל האלהים אשר נתנה 7
e ritorni la polvere alla terra, com'era prima, e lo spirito torni a Dio che lo ha dato.
הבל הבלים אמר הקוהלת הכל הבל 8
Vanità delle vanità, dice Qoèlet, e tutto è vanità.
ויתר שהיה קהלת חכם עוד למד דעת את העם ואזן וחקר תקן משלים הרבה 9
Oltre a essere saggio, Qoèlet insegnò anche la scienza al popolo; ascoltò, indagò e compose un gran numero di massime.
בקש קהלת למצא דברי חפץ וכתוב ישר דברי אמת 10
Qoèlet cercò di trovare pregevoli detti e scrisse con esattezza parole di verità.
דברי חכמים כדרבנות וכמשמרות נטועים בעלי אספות נתנו מרעה אחד 11
Le parole dei saggi sono come pungoli; come chiodi piantati, le raccolte di autori: esse sono date da un solo pastore.
ויתר מהמה בני הזהר עשות ספרים הרבה אין קץ ולהג הרבה יגעת בשר 12
Quanto a ciò che è in più di questo, figlio mio, bada bene: i libri si moltiplicano senza fine ma il molto studio affatica il corpo.
סוף דבר הכל נשמע את האלהים ירא ואת מצותיו שמור כי זה כל האדם 13
Conclusione del discorso, dopo che si è ascoltato ogni cosa: Temi Dio e osserva i suoi comandamenti, perché questo per l'uomo è tutto.
כי את כל מעשה האלהים יבא במשפט על כל נעלם אם טוב ואם רע 14
Infatti, Dio citerà in giudizio ogni azione, tutto ciò che è occulto, bene o male.

< קֹהֶלֶת 12 >