וזכר את בוראיך בימי בחורתיך עד אשר לא יבאו ימי הרעה והגיעו שנים אשר תאמר אין לי בהם חפץ | 1 |
עד אשר לא תחשך השמש והאור והירח והכוכבים ושבו העבים אחר הגשם | 2 |
ביום שיזעו שמרי הבית והתעותו אנשי החיל ובטלו הטחנות כי מעטו וחשכו הראות בארבות | 3 |
וסגרו דלתים בשוק בשפל קול הטחנה ויקום לקול הצפור וישחו כל בנות השיר | 4 |
גם מגבה יראו וחתחתים בדרך וינאץ השקד ויסתבל החגב ותפר האביונה כי הלך האדם אל בית עולמו וסבבו בשוק הסופדים | 5 |
עד אשר לא ירחק (ירתק) חבל הכסף ותרוץ גלת הזהב ותשבר כד על המבוע ונרץ הגלגל אל הבור | 6 |
וישב העפר על הארץ כשהיה והרוח תשוב אל האלהים אשר נתנה | 7 |
הבל הבלים אמר הקוהלת הכל הבל | 8 |
ויתר שהיה קהלת חכם עוד למד דעת את העם ואזן וחקר תקן משלים הרבה | 9 |
בקש קהלת למצא דברי חפץ וכתוב ישר דברי אמת | 10 |
דברי חכמים כדרבנות וכמשמרות נטועים בעלי אספות נתנו מרעה אחד | 11 |
ויתר מהמה בני הזהר עשות ספרים הרבה אין קץ ולהג הרבה יגעת בשר | 12 |
סוף דבר הכל נשמע את האלהים ירא ואת מצותיו שמור כי זה כל האדם | 13 |
כי את כל מעשה האלהים יבא במשפט על כל נעלם אם טוב ואם רע | 14 |