< קֹהֶלֶת 12 >
וזכר את בוראיך בימי בחורתיך עד אשר לא יבאו ימי הרעה והגיעו שנים אשר תאמר אין לי בהם חפץ | 1 |
Remember also your Creator in the days of your youth, before the evil days come, and the years draw near, when you will say, "I have no pleasure in them;"
עד אשר לא תחשך השמש והאור והירח והכוכבים ושבו העבים אחר הגשם | 2 |
Before the sun, the light, the moon, and the stars are darkened, and the clouds return after the rain;
ביום שיזעו שמרי הבית והתעותו אנשי החיל ובטלו הטחנות כי מעטו וחשכו הראות בארבות | 3 |
in the day when the keepers of the house shall tremble, and the strong men shall bow themselves, and the grinders cease because they are few, and those who look out of the windows are darkened,
וסגרו דלתים בשוק בשפל קול הטחנה ויקום לקול הצפור וישחו כל בנות השיר | 4 |
and the doors shall be shut in the street; when the sound of the grinding is low, and one shall rise up at the voice of a bird, and all the daughters of music shall be brought low;
גם מגבה יראו וחתחתים בדרך וינאץ השקד ויסתבל החגב ותפר האביונה כי הלך האדם אל בית עולמו וסבבו בשוק הסופדים | 5 |
Also, they are afraid of heights, and of terrors in the way; and the almond tree blossoms, and the grasshopper is burdened, and the caper bush fails; because man goes to his everlasting home, and the mourners go about the streets:
עד אשר לא ירחק (ירתק) חבל הכסף ותרוץ גלת הזהב ותשבר כד על המבוע ונרץ הגלגל אל הבור | 6 |
before the silver cord is severed, or the golden bowl is broken, or the pitcher is broken at the spring, or the wheel broken at the cistern,
וישב העפר על הארץ כשהיה והרוח תשוב אל האלהים אשר נתנה | 7 |
and the dust returns to the earth as it was, and the spirit returns to God who gave it.
הבל הבלים אמר הקוהלת הכל הבל | 8 |
Vanity of vanities, says the Preacher. All is vanity.
ויתר שהיה קהלת חכם עוד למד דעת את העם ואזן וחקר תקן משלים הרבה | 9 |
Further, because the Preacher was wise, he still taught the people knowledge. Yes, he pondered, sought out, and set in order many proverbs.
בקש קהלת למצא דברי חפץ וכתוב ישר דברי אמת | 10 |
The Preacher sought to find out acceptable words, and that which was written blamelessly, words of truth.
דברי חכמים כדרבנות וכמשמרות נטועים בעלי אספות נתנו מרעה אחד | 11 |
The words of the wise are like goads; and like nails well fastened are words from the masters of collections, which are given from one shepherd.
ויתר מהמה בני הזהר עשות ספרים הרבה אין קץ ולהג הרבה יגעת בשר | 12 |
Furthermore, my son, be admonished: of making many books there is no end; and much study is a weariness of the flesh.
סוף דבר הכל נשמע את האלהים ירא ואת מצותיו שמור כי זה כל האדם | 13 |
This is the end of the matter. All has been heard. Fear God, and keep his commandments; for this is the whole duty of man.
כי את כל מעשה האלהים יבא במשפט על כל נעלם אם טוב ואם רע | 14 |
For God will bring every work into judgment, with every hidden thing, whether it is good, or whether it is evil.