< קֹהֶלֶת 12 >
וזכר את בוראיך בימי בחורתיך עד אשר לא יבאו ימי הרעה והגיעו שנים אשר תאמר אין לי בהם חפץ | 1 |
And remember thy Creator in the days of thy youth, before the evil days come, and the years draw nigh, of which thou shalt say, I have no pleasure in them;
עד אשר לא תחשך השמש והאור והירח והכוכבים ושבו העבים אחר הגשם | 2 |
before the sun, and the light, and the moon, and the stars, be darkened, and the clouds return after the rain;
ביום שיזעו שמרי הבית והתעותו אנשי החיל ובטלו הטחנות כי מעטו וחשכו הראות בארבות | 3 |
in the day when the keepers of the house tremble, and the strong men bow themselves, and the grinders cease because they are few, and those that look out of the windows are darkened,
וסגרו דלתים בשוק בשפל קול הטחנה ויקום לקול הצפור וישחו כל בנות השיר | 4 |
and the doors are shut toward the street; when the sound of the grinding is subdued, and they rise up at the voice of the bird, and all the daughters of song are brought low;
גם מגבה יראו וחתחתים בדרך וינאץ השקד ויסתבל החגב ותפר האביונה כי הלך האדם אל בית עולמו וסבבו בשוק הסופדים | 5 |
they are also afraid of what is high, and terrors are in the way, and the almond is despised, and the grasshopper is a burden, and the caper-berry is without effect; (for man goeth to his age-long home, and the mourners go about the streets; )
עד אשר לא ירחק (ירתק) חבל הכסף ותרוץ גלת הזהב ותשבר כד על המבוע ונרץ הגלגל אל הבור | 6 |
— before the silver cord be loosed, or the golden bowl be broken, or the pitcher be shattered at the fountain, or the wheel be broken at the cistern;
וישב העפר על הארץ כשהיה והרוח תשוב אל האלהים אשר נתנה | 7 |
and the dust return to the earth as it was, and the spirit return unto God who gave it.
הבל הבלים אמר הקוהלת הכל הבל | 8 |
Vanity of vanities, saith the Preacher: all is vanity.
ויתר שהיה קהלת חכם עוד למד דעת את העם ואזן וחקר תקן משלים הרבה | 9 |
And moreover, because the Preacher was wise, he still taught the people knowledge; and he pondered, and sought out, [and] set in order many proverbs.
בקש קהלת למצא דברי חפץ וכתוב ישר דברי אמת | 10 |
The Preacher sought to find out acceptable words; and that which was written is upright, words of truth.
דברי חכמים כדרבנות וכמשמרות נטועים בעלי אספות נתנו מרעה אחד | 11 |
The words of the wise are as goads, and the collections [of them] as nails fastened in: they are given from one shepherd.
ויתר מהמה בני הזהר עשות ספרים הרבה אין קץ ולהג הרבה יגעת בשר | 12 |
And besides, my son, be warned by them: of making many books there is no end, and much study is a weariness of the flesh.
סוף דבר הכל נשמע את האלהים ירא ואת מצותיו שמור כי זה כל האדם | 13 |
Let us hear the end of the whole matter: Fear God, and keep his commandments; for this is the whole of man.
כי את כל מעשה האלהים יבא במשפט על כל נעלם אם טוב ואם רע | 14 |
For God shall bring every work into judgment, with every secret thing, whether it be good or whether it be evil.