קֹהֶלֶת 12

1 וזכר את בוראיך בימי בחורתיך עד אשר לא יבאו ימי הרעה והגיעו שנים אשר תאמר אין לי בהם חפץ

你趁着年幼、衰败的日子尚未来到，就是你所说，我毫无喜乐的那些年日未曾临近之先，当记念造你的主。

2 עד אשר לא תחשך השמש והאור והירח והכוכבים ושבו העבים אחר הגשם

不要等到日头、光明、月亮、星宿变为黑暗，雨后云彩反回，

3 ביום שיזעו שמרי הבית והתעותו אנשי החיל ובטלו הטחנות כי מעטו וחשכו הראות בארבות

看守房屋的发颤，有力的屈身，推磨的稀少就止息，从窗户往外看的都昏暗；

4 וסגרו דלתים בשוק בשפל קול הטחנה ויקום לקול הצפור וישחו כל בנות השיר

街门关闭，推磨的响声微小，雀鸟一叫，人就起来，唱歌的女子也都衰微。

5 גם מגבה יראו וחתחתים בדרך וינאץ השקד ויסתבל החגב ותפר האביונה כי הלך האדם אל בית עולמו וסבבו בשוק הסופדים

人怕高处，路上有惊慌，杏树开花，蚱蜢成为重担，人所愿的也都废掉；因为人归他永远的家，吊丧的在街上往来。

6 עד אשר לא ירחק (ירתק) חבל הכסף ותרוץ גלת הזהב ותשבר כד על המבוע ונרץ הגלגל אל הבור

银链折断，金罐破裂，瓶子在泉旁损坏，水轮在井口破烂，

7 וישב העפר על הארץ כשהיה והרוח תשוב אל האלהים אשר נתנה

尘土仍归于地，灵仍归于赐灵的 神。

8 הבל הבלים אמר הקוהלת הכל הבל

传道者说：“虚空的虚空，凡事都是虚空。”

9 ויתר שהיה קהלת חכם עוד למד דעת את העם ואזן וחקר תקן משלים הרבה

再者，传道者因有智慧，仍将知识教训众人；又默想，又考查，又陈说许多箴言。

10 בקש קהלת למצא דברי חפץ וכתוב ישר דברי אמת

传道者专心寻求可喜悦的言语，是凭正直写的诚实话。

11 דברי חכמים כדרבנות וכמשמרות נטועים בעלי אספות נתנו מרעה אחד

智慧人的言语好像刺棍；会中之师的言语又像钉稳的钉子，都是一个牧者所赐的。

12 ויתר מהמה בני הזהר עשות ספרים הרבה אין קץ ולהג הרבה יגעת בשר

我儿，还有一层，你当受劝戒：著书多，没有穷尽；读书多，身体疲倦。

13 סוף דבר הכל נשמע את האלהים ירא ואת מצותיו שמור כי זה כל האדם

这些事都已听见了，总意就是：敬畏 神，谨守他的诫命，这是人所当尽的本分。

14 כי את כל מעשה האלהים יבא במשפט על כל נעלם אם טוב ואם רע

因为人所做的事，连一切隐藏的事，无论是善是恶， 神都必审问。